הגיל הממוצע בענף וכמה מובטלים יש בו: המספרים מאחורי ההייטק נחשפים

רשות החדשנות פרסמה היום (ד') את דוח מצב החדשנות בישראל לשנת 2021. הדוח משתרע על פני כ-80 עמודים וכולל שורה ארוכים של נתונים שאספה הרשות מגופים ממשלתיים ואזרחיים שונים על מצב ההייטק הישראלי והשפעתו על המשק כולו. חלק מהנתונים הללו מתפרסמים לראשונה, ואנחנו ליקטנו כמה מהמעניינים ביותר:

1. עשירית מהעובדים, רבע ממס ההכנסה

נכון ל-2018, שיעור העובדים בהייטק מכלל המועסקים במשק עמד על 8.65%, אך עובדי הייטק שילמו באותה שנה 24% מכלל תשלומי מס ההכנסה. פער גדול זה נובע כמובן מהעובדה שהשכר הממוצע בענף ההייטק כפול מהשכר הממוצע בכלל המשק.

המצב עוד יותר קיצוני יותר כאשר מסתכלים על עובדי ההייטק המועסקים בחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל. עובדים במרכזים זרים נהנים משכר חודשי גבוה במיוחד שעמד על כ-32.5 אלף שקל בממוצע ב-2018, בהשוואה ל-21.7 אלף שקל לעובד הייטק בחברה מקומית. כתוצאה מכך, אף שעובדי החברות הרב-לאומיות היוו נכון ל-2018 רק 1.47% מכלל המועסקים בישראל, הם שילמו 8.3% מתשלומי מס ההכנסה - כמעט פי שישה.

מספרים אלו ממחישים את החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית ומבהירים מדוע ממשלת בנט-לפיד הצהירה בקווי היסוד שלה כי תעלה את מספר עובדי ההייטק מ-9.8% כיום ל-15% מכלל המועסקים במשק עד ל-2026. המשמעות של היעד הממשלתי היא תוספת של כ-180 אלף עובדים בחישוב גס לתעשיית ההייטק, שמעסיקה כיום 334 אלף ישראלים, והגדלה משמעותית בהכנסות ממיסים.

ברשות החדשנות רואים בהגעה ל-15% עובדי הייטק יעד מאתגר אך אפשרי. "יעד של 15% מועסקים בחברות מוטות חדשנות הוא אפשרי אבל צריך להבין שזה לא יקרה מעצמו", אומר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. "רוצים עוד ענפי משק שיתקדמו ויתחברו להייטק ולחדשנות? צריך לעבוד. רוצים מדינה מתקדמת שנהנית מפירות ההייטק הצומחים בה? צריך לעבוד. תקציב פעילות רשות החדשנות הוא אמצעי לבצע זאת באופן המהיר, האיכותי והמשפיע".

2. יש גם מובטלי הייטק

תעשיית ההייטק מתאפיינת במחסור כרוני בעובדים ולפי דוח קודם של רשות החדשנות, נכון לסוף 2020 היו 13 אלף משרות פנויות במקצועות טכנולוגיים בענף. מדובר בירידה בהשוואה ל-19 אלף משרות פנויות שהיו בהייטק בסוף 2019, אך עדיין במחסור משמעותי. אלא שלצד המחסור בעובדים, יש גם מי שלא מוצא עבודה בהייטק.

שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההייטק זינק לשיא של כ-14% במהלך סגר סבב א', בהשוואה ל-2% ממבקשי העבודה בענף נכון לינואר 2020. אפילו נכון לאפריל 2020, שיעור המובטלים בהייטק עמד על 8.2% - גבוה פי ארבעה מלפני משבר הקורונה. רוב מובטלי ההייטק השתכרו בעבר משכורות נמוכות יחסית לענף של פחות מ-15 אלף שקל לחודש, לעומת שכר חודשי ממוצע של 25.3 אלף שקל לחודש בהייטק נכון ל-2020.

איך האבטלה מתיישבת עם המחסור? ברשות החדשנות מעריכים כי בעוד המחסור הוא בעיקר עובדי ליבה טכנולוגיים, המובטלים מגיעים יותר מתפקידי מעטפת שאינם עוסקים במחקר ופיתוח (לדוגמה שיווק או כספים). ברשות מצביעים גם על כך שמעסיקים רבים בענף דבקים ברצונם להעסיק עובדים מנוסים בלבד, "טאלנטים", וכך עובדים חסרי ניסיון מתקשים להשתלב בתעשייה.

3. לא ענף לצעירים בלבד

התדמית של ההייטק היא של ענף צעיר שפולט החוצה בקלות עובדים מבוגרים. אלא שבניגוד לציפיות, הגיל הממוצע של העובדים בתעשייה אינו נמוך במיוחד. הגיל הממוצע של עובדי הייטק ב-2019 עמד על 40.1 - גבוה יותר מהגיל הממוצע של כלל העובדים במשק שעמד על 39.6.

לפי הדוח, בתחילת המילניום נרשמה ירידה חדה בגיל הממוצע של עובדים בהייטק, שצנח מ-37.5 ב-1999 ל-36 ב-2000 בעקבות כניסת צעירים רבים לתעשייה בימי השיא שלה. אך מאז אותם ימים הגיל הממוצע בתעשיית ההייטק נמצא בעלייה מתמדת כבר שני עשורים. גיל הכניסה הראשוני של עובדים חדשים לתעשיית ההייטק נע לרוב בין 27 ל-31.

בכל הנוגע לאזור בו גרים עובדי ההייטק אין ממש הפתעות. 61% מעובדי ההייטק גרים במרכז הארץ, ייצוג עודף לאזור ש-45% מכלל כוח העבודה מגיע ממנו. לעומת זאת, רק 11% מעובדי ההייטק גרים באזור הצפון, בהשוואה ל-15% מהמועסקים בכלל משק. 6% מעובדי ההייטק גרים בירושלים, כאשר גם כאן מדובר על ייצוג חסר לתעשייה היוקרתית בהשוואה ל-9% מכלל המועסקים במשק שגרים בעיר.

4. מה קורה לרוח היזמות?

בין 2010 ל-2014 זינק מספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל. זה קרה בזכות הסרת חסמי כניסה שונים שהקלו על הקמת חברות טכנולוגיה, כמו השימוש בשירותי מחשוב ענן שהפכו זמינים.

אולם בשנים האחרונות מגמה זו התהפכה וכמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל צנחה בעשרות אחוזים. בעוד ב-2014 הוקמו 1,403 סטארט-אפים חדשים, ב-2019 המספר ירד לכ-850 ובשנת 2020 ההערכה היא שהוקמו 520 חברות בלבד בישראל. למעשה מספר הסטארט-אפים החדשים שקמו בשנתיים האחרונות דומה לרמות שנרשמו בישראל לפני כעשור, אפילו שהתעשייה כולה גדלה מאוד מאז.

הסיבות לשינוי המגמה לא ברורות עד הסוף, אך קשורות בין השאר לנדידה של הון מהשקעה בסטארט-אפים צעירים ומתחילים (השקעות סיד) להשקעות בטוחות פחות בסטארט-אפים בשלים יותר (השקעות צמיחה). תהא הסיבה אשר תהא, ברשות החדשנות מסתכלים על מגמה זו בדאגה ותוהים האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן בישראל?

5. עשרות אלפי סטודנטים בדרך

מסלול הלימודים הפופולרי ביותר בישראל נכון להיום הוא תואר ראשון בהנדסה ומעל ל-18% מכלל הסטודנטים בישראל לומדים אותו. נכון ל-2020, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל למד לתואר ראשון הנדסה או מדעי המחשב ואחד מכל שלושה למד מקצוע מדעי. כתוצאה מכך החל מ-2030 צפויים להצטרף להייטק הישראלי למעלה מ-20-25 אלף עובדים חסרי ניסיון או בעלי ניסיון מוגבל מדי שנה.

אלו כמובן חדשות טובות לענף שסובל ממחסור בעובדים טכנולוגיים, אך לפי רשות החדשנות עובדה זו מחייבת ארגונים להסכים לקלוט ולהכשיר עובדים מתחילים (ג'וניורים). לפי סקר של רשות החדשנות ועמותת סטארט-אפ ניישן שנערך לפני הקורונה, רק 45% מחברות ההייטק הצהירו כי הן קולטות ג'וניורים.

6. פחות מרכזי פיתוח, יותר הנפקות

בשנת 2015 נפתחו בישראל 46 מרכזי פיתוח חדשים של חברות בינלאומיות. בשנת 2019 מספר זה כבר ירד ל-23 בלבד ונכון ל-2020 רק ארבעה מרכזי פיתוח כאלה נפתחו. מרכזי פיתוח זרים חדשים נפתחים על בסיס רכישה של סטארט-אפים ישראלים על ידי תאגידים בינלאומיים. ההאטה בקצב פתיחתם מיוחסת לכן לירידה חדה בכמות החברות הישראליות שנרכשו.

במקום אקזיטים, יותר חברות ישראליות גדלות והולכות לציבוריות. שנת 2020 הייתה שנת שיא של כל הזמנים במובן זה עם 20 הנפקות ראשונות לציבור של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ובוול סטריט - מספר כפול מאשר ב-2019. מגמה זו ממשיכה גם השנה ומבטאת את מה שמכונה התבגרות ההייטק הישראלי.

תהליך זה מגלם בתוכו הבטחה גדולה, כיוון שחברות ישראליות גדולות זקוקות לגופי מטה, שיווק ותפעול, פונקציות שלא קיימות במרכזי פיתוח זרים. הצמיחה של עוד ועוד חברות ישראליות גדולות מבטיחה לכן יותר אפשרויות תעסוקה לעובדי מעטפת מסביב לפיתוח.

"אם החברות המונפקות ימשיכו להחזיק מטה בארץ, אז יש פה התגשמות החלום הרטוב של קובעי המדיניות בישראל", אומר שגיא דגן, סמנכ"ל צמיחה ומדיניות ברשות החדשנות. "עם זאת, המצב החדש מחייב הן על חברות ההייטק שהופכות לציבוריות והן על משרדי הממשלה. החברות הציבוריות נדרשות להתנהלות מסודרת יותר גם בניהול כוח-האדם, כולל נכונות לקלוט ולהכשיר עובדים ג'וניורים וסטודנטים. מהצד השני הממשלה מחויבת ליצור את התנאים הראויים למרכז הייטק בינלאומי, כולל רגולציה תומכת בתחומים כמו מתן ויזות למומחים זרים או באישורים לביצוע ניסויים".