מכרז קרנות ברירת מחדל יוצא לדרך: כך נראית הדילמה של בתי ההשקעות

רשות שוק ההון פרסמה בשבוע שעבר את תנאי המכרז השלישי לבחירת קרנות הפנסיה הנבחרות, המכונות גם "קרנות ברירת המחדל", אותן קרנות אליהן יופנה עובד שלא בחר בעצמו היכן הוא רוצה לחסוך לפנסיה שלו.

מאז שפורסם מכרז הקרנות הנבחרות הראשון בשנת 2016 חלה ירידה גדולה בדמי הניהול. ברשות שוק ההון לא מסתפקים בתחרות העזה שכבר קיימת בשוק, וקבעו במכרז החדש תקרת דמי ניהול נמוכה מאוד, כזו שממוצע דמי הניהול הנגבים באף אחת מקרנות הפנסיה לא עומד בה נכון להיום. התקרה צפויה למשוך את השוק למטה ולאיים על ההכנסות המשמעותיות של הקרנות.

רוב החוסכים משלמים דמי ניהול גבוהים

החוסכים משלמים לקרנות הפנסיה דמי ניהול משני סוגים. הראשון הוא דמי ניהול מתוך ההפקדה החודשית שמפרישים העובד והמעסיק לפנסיית העובד, כאשר המקסימום המותר על פי חוק הוא 6% מההפקדה. את דמי ניהול האלו מבקשים ברשות שוק ההון להגביל ל-1%. במקביל נקבעה גם רצפת מינימום, שתעמוד על 0.5%.

הסוג השני הם דמי ניהול מסך הצבירה של החוסך. קרנות הפנסיה רשאיות לגבות עד 0.5% מהסכום. תקרת הגבייה לא תופחת גם עבור הזוכות במכרז, אך על מנת לאפשר להם להמשיך לתפעל באופן תקין את הקרן ולא לפגוע בטיב ההשקעות שמניבות תשואה לחוסכים, הוחלט שלא לאפשר לקרנות להציע דמי ניהול מצבירה הפחותים מ-0.15%.
בשנת 2020 עמד הרווח המצרפי של תשע קרנות הפנסיה מגביית דמי ניהול על 1.85 מיליארד שקל. הוא מגיע מגבייה של 1.93% בממוצע מדמי הניהול מההפקדה החודשית ומגבייה ממוצעת של 0.17% מהצבירה.

עם זאת, דמי הניהול הממוצעים שמשלמים בפועל סך החוסכים גבוהים יותר, מכיוון שהקרנות שמציעות את דמי הניהול הנמוכים יותר הן עדיין הקרנות הקטנות, דוגמת זו של אלטשולר שחם (שהציגה צמיחה מרשימה לאחר שזכתה במכרז הקודם שפרסמה המדינה ב-2018) או זו של הלמן-אלדובי, שנמכרה למיטב דש כחלק ממכירת בית ההשקעות להפניקס. הקרנות הגדולות גובות דמי ניהול גבוהים יותר באופן משמעותי.

  

הדילמה של בתי ההשקעות

השאלה הגדולה מבחינת קרנות הפנסיה הקיימות, וגם מצד גופים נוספים הרוצים להיכנס לתחום הפנסיוני, דוגמת בית ההשקעות מור שכבר הכריז שהוא בוחן הקמת קרן פנסיה, היא עד כמה הם מוכנים לקצץ בדמי הניהול למצטרפים חדשים באבחה אחת.

ייתכן שהם מעדיפים ליהנות מ"עוד כמה שנים של חסד", שבהן ימשיכו להציע דמי ניהול הגבוהים מ-1% ולספוג אט-אט את השחיקה ההדרגתית בדמי הניהול. אלה ירדו ממוצע של 2.85% מההפקדה עם תחילת הרפורמה בשנת 2016 ל-1.93%, כשגם בדמי הניהול מהצבירה נרשמה ירידה מ-0.26% ל-0.17%.

על מנת לעודד כניסת שחקנים חדשים לתחום, הצהירה רשות שוק ההון כי תעניק העדפה בעת הבחירה לקרנות שנתח השוק שלהן נאמד בפחות מ-10%. עם זאת, לאחר רכישת הקרן של הלמן-אלדובי על ידי מיטב דש ומיזוגה של הקרן של פסגות לתוך זו של אלטשולר שחם שמתרחשת עתה, נותרו רק שלוש קרנות פעילות העומדות בקריטריון הזה - אלטשולר שחם, מיטב דש והפניקס אקסלנס, שכבר נושקת לרף של 10% מהשוק.

במכרז החדש מבקשת רשות שוק ההון לבחור שלוש קרנות זוכות, ואם בסופו של דבר הקרן של הפניקס, בניהולם של דניאל כהן ויפעת מזרחי, תחליט להצטרף למכרז, ירשמו ברשות שוק ההון הישג בצירוף של קרן פנסיה מסורתית לתהליך, קרן אשר התנגדה לאורך השנים להפחתה כפויה של דמי הניהול.

  

אסטרטגיית שונה לקטנות ולגדולות

גודל הקרן צפוי להשפיע גם על מדיניות הקרן באשר להעדפה כיצד לתמחר את דמי הניהול, אם וכאשר הן ייגשו למכרז. הקרנות הגדולות, אלה שצברו לאורך השנים נכסים בהיקף גדול, יעדיפו ככל הנראה להפחית כמה שפחות מדמי הניהול מהצבירה, בעוד את ההנחה הם יגלמו בהפקדות החודשיות. לעומתן, הקרנות הקטנות יותר שעוד לא צברו נכסים רבים, יעדיפו לשמור על דמי ניהול גבוהים ככל הניתן מההפקדה החודשית, על חשבון הנחה בדמי הניהול מהצבירה.

האסטרטגיה הזו באה לידי ביטוי במכרז הקודם, אז למשל מיטב דש הציעה דמי ניהול של 2.49% מההפקדה החודשית, אך רק 0.05% מהצבירה.

כאשר בוחנים את הכנסות דמי הניהול בשנת 2020 רואים מגמה דומה, כאשר ארבע הקרנות הגדולות - מנורה מבטחים, הראל, מגדל מקפת וכלל, רשמו הכנסות גבוהות יותר בדמי הניהול מהצבירה בשל ריבוי הנכסים שצברו, מאשר מההפקדות החודשיות.
לעומתן, הקרנות של הפניקס, אלטשולר שחם, מיטב דש, הלמן אלדובי ופסגות נהנו מהכנסה גבוהה יותר מההפקדות על פני הכנסות מהצבירה.

על פי שני מכרזי העבר, לקראת סוף הקיץ יידע שוק הפנסיה המקומי מי הן הקרנות הזוכות ולפי איזה סמן ימני חדש עליו להתיישר. האם נראה בקרוב קרן פנסיה חדשה אחת או יותר בישראל? למרות דמי הניהול היורדים, שוק שמנהל נכסים בהיקף של יותר מחצי טריליון שקל עדיין יכול להיות אטרקטיבי.