בלי העלאות מסים? בנק ישראל טופח את המציאות על פניו של ליברמן

בנק ישראל מסר לממשלה את ההמלצות שגיבש להאצת קצב הצמיחה במשק. זאת יותר משלוש שנים לאחר אישור תקציב המדינה האחרון וכשנתיים לאחר שהבנק המרכזי הגיש לממשלה דוח מיוחד שהצביע על פריון העבודה הנמוך במשק. אם שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן אמר השבוע ביומו הראשון לתפקיד כי לא יעלה מסים, המלצות בנק ישראל מפגישות אותו עם המציאות שלאחר משבר הקורונה.

בנק ישראל מיסגר את הטיפול בסוגיות הידועות שנדחקו הצידה עוד לפני משבר הקורונה - כמו מחסור בהשקעות בהון האנושי ובהון הפיזי, קשיי רגולציה וייעול המערכת הפיננסית, ואף שרטט את המסגרת הפיסקלית למימון התוכנית שכוללת ארבעה צירים מרכזיים לטיפול בסוגיות הללו. בבנק שמים דגש ביצירת תנאים להגדלת הפריון בכלכלה הריאלית, פיתוח השווקים הפיננסיים, וצמצום פערים בכושר ההשתכרות וביכולות העובדים.

לקצץ בגירעון המבני

הממשלה החדשה מקבלת תוכנית השקעות למשך שמונה שנים ובשורה התחתונה, לשם הדבקת הפער מול המדינות המפותחות ועל מנת לממן את הרפורמות הנחוצות שנדחקו הצידה עוד לפני משבר הקורונה - אין מנוס מלהעלות מסים. מימון התוכנית ללא העלאת מסים אלא באמצעות חוב בלבד יביא לעלייה מתמשכת של היחס חוב תוצר עד ל-140% ב-2040 (ראו תרשים). מנגד, אם הרפורמות ימומנו באמצעות מתווה משולב של חוב, העלאת מסים וקיצוץ בהוצאות, יחס החוב לתוצר בתקופה זו יגיע ל-84%. כך שבשלב כלשהו הממשלה החדשה תהיה חייבת לעלות את נטל המס, למרות הצהרות ליברמן.

יחד עם זאת, העלאת המסים בשלב מוקדם מדי עלולה לפגוע בצמיחת המשק המתאושש מהמשבר, כך שבשלב ראשון יש צורך בהעלאת מסים הדרגתית החל מ-2023, לצד קיצוץ בהוצאות הממשלה בחלוקה לפי סדרי העדיפויות שהיא תקבע. בשלב השני מתוכננות השקעות משמעותיות לעידוד רפורמות בשיעור של 3.3% מהתוצר בשנה. כדי למנוע את התבדרות יחס החוב תוצר כבר עכשיו יש צורך מיידי לקצץ בגירעון המבני ב-1.2% מהתוצר בכל שנה (ללא תשלומי ריבית).

  

שינוי מבנה הארנונה

עיקר ההמלצות בתחום הדיור מתייחסות להגדלת היצע הדיור באזורי הביקוש באמצעות קידום התחדשות עירונית וטיפול בתמריצים של רשויות מקומיות לקליטת תושבים. בסעיף זה אפשר למצוא סוג של העלאת מס. כחלק מהדרכים להגדלת היצע הדיור בנק ישראל ממליץ לשנות את מבנה שיעורי הארנונה והתקציבים הממשלתיים המועברים לרשויות המקומיות, כך שיגדילו את ההכנסות לרשות מכל תושב, ובמקביל יקטינו את המיסוי המקומי על עסקים. בשל היותה של הארנונה למגורים גירעונית לרשויות המקומיות, הן לא ממהרות לאשר התרי התרי בנייה - מה שתוקע גלגלים בצד ההיצע, כך שבבנק ישראל מקווים לפתור את היצע הדיור בדרך זו. איילת שקד היא זו שתצטרך לקבל את ההחלטות בפועל כשרת פנים.

הכשרת חרדים לעבודה 

שילוב החברה החרדית בשוק העבודה מדאיג את בנק ישראל, שמתריע כי השינוי הדמוגרפי הצפוי בעשורים הקרובים יגדיל מאד את חלקה של האוכלוסייה החרדית בגילאי העבודה העיקריים, 25-64, לכ-26% לעומת 7% נכון ל-2015 (ראו תרשים). לכן זה צורך הכרחי לשפר את המיומנות של גברים חרדים על מנת לשלבם בשוק העבודה. לשם המחשה, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים עומדים על כ-49% לעומת שיעורי תעסוקה של 79% בקרב נשים חרדיות ושל 86% בקרב יהודים לא חרדים.

בגלל החסמים הקיימים לרכישת השכלה בגיל מבוגר, ללא רקע מתאים שנרכש בשנות בית הספר, בנק ישראל מבקש לפתח מערכות הכשרה שיספקו מענה מיטבי לנשים ולגברים מהחברה החרדית שכבר הגיעו לגילאים אלה ומעוניינים בהכשרה לצורך תעסוקה באמצעות זרוע העבודה ומערך ההכשרות המקצועיות. אבל בבנק ישראל לא מתעלמים מהעובדה כי ההסכמה על הצורך בשינוי מצד האוכלוסייה החרדית היא תנאי חשוב לתחילת אימוץ הפתרונות שיאפשרו לצעירים חרדים להשתלב בצורה טובה בשוק העבודה.

  

חשיבה לטווח ארוך

בתחום התשתיות, מינויו של רם בלניקוב, לשעבר יו"ר חברת נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), עשוי להשתלב היטב עם תוכנית בנק ישראל שמציעה דרכים לקיצור משך הזמן הנדרש להשלמת פרויקטים להסעת המונים בערים הגדולות. בנק ישראל מציע להקים רשות מטרופולין אחת שתרכז סמכויות מעל הרשויות המקומיות, על מנת למנוע עיכוב של תוכניות פיתוח, ולקדם פרויקטים של התחדשות עירונית בקנה מידה גדול במרכז מטרופולין תל אביב.

בתחום תשתיות התקשורת נותר לחזק את התהליך הקיים לאחר שחררו של צוואר  בקבוק עם נושא פריסת הסיבים האופטיים של בזק והמחלוקת על פריסת רשתות סלולר מהדור החמישי (5G).

בתחום הפיננסי בנק ישראל מציע כלים לייעול והוזלה של האשראי ופתיחת השוק לשחקנים, במטרה להגדיל את היקף האשראי במשק.

התוכנית כוללת רכיבים נוספים, כמו בתחום החינוך לגיל הרך, קידום איכות החינוך בחברה הערבית, הגדלת היצע הדיור, ושיפור מערך התשלומים.

בבנק ישראל כותבים כי לצורך מימוש ההמלצות נדרשת מסגרת מוסדית-כלכלית, שיכולה להתקיים במנותק ממגבלות הטווח הקצר, שכוללת תהליך עבודה מסודר על תקציב המדינה והפעלה-מחדש של כללי הנומרטור, אך עולה השאלה האם זה בר השגה לממשלה שראשה יתחלף בעוד שנתיים, והאם ליברמן צפוי "לציית" ולתת משקל להמלצות הבנק המרכזי, או לחילופין להמשיך לתת להם משקל נמוך בתהליכי קבלת ההחלטות, כמו קודמיו בתפקיד.