האתגר של הממשלה: שינוי מערכת הבריאות והבראת הרפואה הציבורית

מערכת הבריאות הצליחה בשנה האחרונה, למרות סערת הקורונה, להוביל אותנו לחוף מבטחים. המחיר היה כבד. מעבר ל-6,430 נפטרים, מערכת הבריאות יוצאת מצולקת, הצוותים שחוקים והחברה כולה סובלת מנזקי הקורונה. שאר בעיות הבריאות לא נעלמו ואף החמירו.

רה"מ נפתלי בנט התייחס בנאום ההשבעה לצורך לקדם את מערכת הבריאות לעידן החדש של רפואה קהילתית וביתית ולהכין מערך חירום למגפות. שר הבריאות ניצן הורוביץ הדגיש בנאום מעורר תקווה בטקס החילופים שבכוונתו להגן על הזכות לבריאות עבור כל אדם, למנוע כניסת שיקולים זרים ולפעול לצמצום פערים. שניהם מציגים למעשה חזון המבליט את ערכי בריאות הציבור.

חזון ותוכנית רב שנתית

אתגרי הבריאות רבים ומורכבים. כדי להתמודד איתם נדרשת פעולה משותפת לא רק של שר הבריאות ומערכת הבריאות, אלא גם של הממשלה, הרשויות המקומיות והציבור. ניתן לזהות חמישה אתגרים עיקריים: מצפן, אנשים, תשתיות, מניעה וטיפול.

מצפן: לאור לקחי הקורונה, יש לקבוע חזון, תוכנית רב שנתית ומנגנון עדכון תקציבי קבוע שיספק יציבות למערכת. חייבים לעבור מגישה של "סתימת חורים" לתכנון ארוך טווח של מערכת בעלת חוסן.

אנשים: עובדי הבריאות במערך בריאות הציבור פועלים מתוך תחושת שליחות. הרעבת המערכת גורמת לשחיקה קשה של הצוותים. עכשיו הזמן להרחיב הכשרה, לגייס ולהשאיר כוח אדם איכותי, בכלל מקצועות הבריאות. יש לטפח את עובדי הבריאות ע"י הבטחת תנאי עבודה נאותים, תקנון הנותן מענה לצרכים ואוטונומיה מקצועית לדרגי השטח. לא ניתן להמשיך במציאות של תורנויות בנות 26 שעות הפוגעות במטפלים ובמטופלים.

הרפואה הטובה: מניעה

תשתיות: השקעה בתשתיות פיזיות ודיגיטליות נאותות תחזיר עצמה עשרות מונים. בנוסף, יש לתכנן כבר כעת בהתאם לצרכים העתידיים. הניסיון והמחקר מלמדים שיתירות חיונית למוכנות למצבי חירום.

מניעה: הרפואה הטובה ביותר היא המניעה. הדרך הטובה להפחית את הצפיפות הקטלנית בבתיה"ח היא להפוך את ישראל לבריאה יותר וליצור סביבה מעודדת אורח חיים בריא. נדרש דגש על תזונה בריאה וביטחון תזונתי, מניעת עישון והתמכרויות, עידוד פעילות גופנית וסביבה בריאה. באנלוגיה לספינה, עדיף למנוע היווצרותם של חורים מאשר להתמודד עם סתימתם ולכך נדרשת גישת בריאות בכל מדיניות.

טיפול: מבחננו יהיה בטיפול באוכלוסייה החלשה והנזקקת וצמצום פערים באיכות וזמינות השירות הרפואי בין מרכז לפריפריה. האתגר הוא להפוך את מגמות ההפרטה ולחזק את הרפואה הציבורית, בצד הסדרה וקידום אפשרויות נוספות לטיפול כדוגמת טיפולי בית ורפואה מרחוק. הזדקנות האוכלוסייה והעליה בבעיות בבריאות הנפש מחייבות תוכנית לאומית.

לשר הבריאות נושאים דחופים רבים, אך המבחן העיקרי הוא ביכולתו לקדם את הנושאים החשובים ולא רק הדחופים. כפי שלמדנו השנה, השקעה בבריאות מחזירה את עצמה ובלעדיה לא נגיע לישראל בריאה.

ההחלטה הראשונה של שר הבריאות תהיה בחירת הצוות המקצועי הבכיר שיהיה עזר כנגדו בבניית וניווט ספינת הבריאות. לאור האתגרים, טוב יעשה אם ימנה אנשי ונשות מקצוע עם יכולת מוכחת לשיתופי פעולה בתוך ומחוץ מערכת הבריאות והבנה מעמיקה לא רק ברפואה אלא גם בבריאות הציבור.

הכותב הוא רופא אפידמיולוג, המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית. יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור לשעבר