שיעור העובדים בהייטק מכלל המועסקים במשק עלה מ-8.65% בשנת 2018 לכ-10% היום, כך על פי רשות החדשנות. במקביל, ממשלת בנט-לפיד שהוקמה השבוע, שמה דגש על הנושא הזה ומעוניינת להגדיל את המספר ל-15% עד 2026.
יו"ר רשות החדשנות ד"ר עמי אפלבום אומר שזהו יעד אפשרי, אבל צריך לעבוד עבורו: "רוצים מדינה מתקדמת שנהנית מפירות ההייטק הצומחים בה? צריך לעבוד. תקציב פעילות רשות החדשנות הוא אמצעי לבצע זאת באופן המהיר, האיכותי והמשפיע".
● על הזינוק בשכר של עובדי ההייטק
אחת ההחלטות הראשונות של הממשלה בנושא, היא להרחיב את הסמכויות של שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן, ולהעביר למשרדה את הרשות, שהייתה עד כה במשרד הכלכלה.
אפשר להעריך שהפעולות הללו הן פוליטיות ברובן, אך ראוי לשאול האם השילוב הזה אמור להיות טבעי - או שמא המעבר יכול לפגוע ברשות?
רשות החדשנות הוקמה ב-1965 במשרד התעשייה והמסחר והיא תאגיד סטטוטורי. כלומר יש לה אוטונומיה והיא מחזיקה בסמכויות רבות. במקביל, היא נמצאת תחת משרד ממשלתי.
מהות הרשות כיום היא לקדם את תעשיית החדשנות. הרשות אמורה לזהות כשלי שוק ולהשיק תכניות לחיזוק המשק. למעשה, היא בעיקר עוסקת במחקר יישומי ויש לה תוכניות המשכיות.
זו הסיבה המרכזית לחיבור הטבעי בין רשות החדשנות למשרד הכלכלה והתעשייה, מכיוון שהעיסוק המרכזי של הרשות הוא בתעשייה, להבדיל מהבית החדש שלה. רשות החדשנות מצידה פועלת בצורה אוטונומית עם סמכויות בתחומה. אפשר להעריך שהרשות תרצה לשמר את החופש שלה.
משרד המדע והטכנולוגיה, שהוקם ב-1982, מתעסק בעיקר בקידום מחקר מדעי והוא פועל "לשיפור תשתיות הידע והמחקר במדינה". בין הגופים תחת המשרד, נמצאת סוכנות החלל הישראלית, שמקדמת את מחקר החלל ופרויקטים בנושא. למעשה, משרד המדע והטכנולוגיה תומך ומקדם את המחקר הראשוני ופחות מתעסק בתעשייה ממש.
למרות ההבדלים נראה שנקלעה לידי פרקש-הכהן הזדמנות מעניינת. למנות שרה ייעודית שתהיה אחראית על התחום, זו הדרך של הממשלה לייחס חשיבות רבה יותר לנושא על מנת לייצר מנוע צמיחה בשוק מתפתח - בטח אחרי משבר הקורונה.
כשההייטק הישראלי אחראי על כרבע מהמסים במדינה ושוק ההייטק אחראי ל-43% מהייצוא בישראל, אין פלא שזה תחום שמקבל דגש רב יותר - ואף שרה ייעודית.
השרה נמצאת בתפקידה רק מספר ימים, כך שאין הכרזות גדולות שיצאו ממנה, אך בטקס חילופי השרים, פרקש-הכהן דיברה על כך שהתחום צריך לקבל בולטות בתקציב. תקציב רשות החדשנות ב-2019 היה 1.7 מיליארד שקל, שיעבור איתו למשרד החדש. תקציב משרד המדע והטכנולוגיה עמד על 486 מיליון שקל.
המשימה של השרה פרקש-הכהן תהיה לזהות את התהליכים בשוק ולראות מה המגמות החדשות, ומה הדרישות מצד השוק - כדי לחזק את הרשות ואת העבודה שלה.
השרה אומרת לגלובס כי העברת הרשות הוא "תהליך מקצועי, מתבקש ומבורך שהיה צריך להיעשות מזמן. הגיע הזמן שתחום המדע והחדשנות - יופקדו בידי שר אחד שמחויב לטיפוח התחום על מאפייניו הייחודיים ומחויב לשימור והעצמת מעמדה הטכנולוגי המוביל של ישראל, כך גם מקובל בעולם.
המדע והמחקר הם הבסיס ליצירת טכנולוגיות יישומיות ותעשיית ההייטק ושזורים זה בזה", כך פרקש-הכהן. בנוסף היא מתחייבת לפעול שתחום המדע וההייטק יעמדו "במרכז תוכנית התקציב הקרובה כראוי לאחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק הישראלי", לדבריה.
אין ספק שהזיזו את הגבינה ולא בטוח שזה בהכרח הצעד הנכון, אבל יש כאן פוטנציאל אדיר. אם משרד המדע והטכנולוגיה יארח כמו שצריך את רשות החדשנות וישתף איתו פעולה, לצד התוויית מדיניות ברורה בנושא, קמה לה הזדמנות טובה במיוחד ליצור את האקוסיסטם הטוב ביותר בישראל - משלב מימון המחקר התיאורטי בתחומי המדע והטכנולוגיה, ועד לעידוד המשק ויצירת מנועי צמיחה חזקים בתעשייה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.