קים ג'ונג און: צפון קוריאה מתמודדת עם משבר מזון בגלל שיטפונות

קים ג'ונג און אמר שמצב המזון במדינה שלו נעשה קשה. אמירתו נחשבת להכרה באתגרים המתמשכים בצפון קוריאה, לאחר שנה של נזקים עצומים משיטפונות, מגפת הקורונה והסנקציות הנמשכות נגד המדינה.

בזמן שפתח מושב של האספה של מפלגת הפועלים השולטת בקוריאה, דחק קים במנהיגי העולם לפתור את בעיית המחסור במזון, שהסיבה לה לטענתו היא מיעוט תוצר חקלאי שקים ייחס לירידה בכמות הגידולים החקלאיים בעקבות הטייפונים של הקיץ. כך ניתן ללמוד מדיווחים מהתקשורת המדינתית של פיונגיאנג שיצאו ביום רביעי.

"תחום החקלאות נכשל במילוי תוכנית ייצור הדגנים שלו", אמר קים, על פי הדיווחים.

ההערכה של מנהיג צפון קוריאה משקפת הערכות עצמאיות לגבי יציבות המזון תחת משטרו של קים. במדינה הענייה היה השנה מחסור במזון שהוערך במיליון טונות מעוקבות של מזון, מחסור שמשמעותו שאזרח צפון קוריאה הממוצה אוכל 445 פחות קלוריות ביום מ־2,100 הקלוריות המומלצות על ידי האו"ם, כך ניתן ללמוד מדוח של משרד החקלאות האמריקאי מינואר.

השנה, צפון קוריאה יכולה לעמוד מול מחסור של עד 1.35 מיליון טונות מעוקבות, על פי דוח של המכון להתפתחות קוריאה, מכון מחקר שממומן על ידי דרום קוריאה. הדוח של המכון העריך את דרישות המזון של המדינה ב־5.75 מיליון טונות מעוקבות בשנה.

האספה המכוננת של צפון קוריאה אורגנה כדי לבדוק את ההתקדמות במדיניות מפתח במדינה. הפקידים ידונו בדרכים להתמודד עם "המצב הבינלאומי הנוכחי", אמר קים, מבלי להזכיר את ארה"ב בשמה. חיזוק הכלכלה של המשטר ומלחמה בקורונה נותרו העדיפויות הגבוהות ביותר, על פי התקשורת במדינה.

למרות המאבקים, מעטים המומחים שחושבים שצפון קוריאה נמצאת על סף בצורת, כמו שהיה בשנות ה־90. במהלך השנים ביקשה פיונגיאנג סיוע במזון והמדינה נלחמת ברעב כבר זמן רב. לפני שנתיים, בעיצומה של אחת הבצורות החמורות בכמה עשורים, האשימה צפון קוריאה את הסנקציות הבינלאומיות בכך שהביאו למשבר מזון.

מצב המזון בצפון קוריאה גרוע, אם כי לפני שייבחנו צילומי לווין של האזורים החקלאיים במדינה, יהיה קשה לאמת את חומרת המשבר, כך אמר גו מיונג־היון, עמית בכיר במכון אסן, מכון מחקר מסאול. דבריו של קים אינם מהווים עדות אמינה דיה להניח שאכן יש מחסור מזון חמור, אמר.

לא רק מחסור במזון: צ' קוריאה מתמודדת גם עם משבר כלכלי

המחסור במזון מגיע בזמן שצפון קוריאה מתמודדת עם משבר כלכלי נרחב יותר בגלל מגפת הקורונה והסנקציות האמריקאיות המתמשכות. המדינה סבלה מירידה קשה בכלכלה בשנה שעברה, כך אומרים כלכלנים, כשהכלכלה התכווצה בשיעור שאולי הגיע ל־10%. אם נתון זה נכון, הרי שמדובר בירידה הגדולה ביותר מאז שנות ה־90.

המגפה, ותגובת פיונגיאנג הכושלת, הן הסיבות העיקריות למיתון הנוכחי במדינה, כך אומרים כלכלנים. ואף שצרות המזון של צפון קוריאה עוד לא הראו סימנים לכך שהבצורת הולכת לבוא, קים אמר לשותפיו לדרך באפריל להתכונן לעוד "מצעד מפרך" - מושג שמעורר את התקופה הארוכה של הרעב בשנות ה־90.

הגבול עם סין סגור

בתחילת שנה שעברה, סגרה צפון קוריאה את הגבול שלה עם סין, המגבה הכלכלית העיקרית שלה, וצמצמה כל מסחר בעל משמעות עם שאר העולם. יכולתה של צפון קוריאה למכור סחורה מחוץ לגבולותיה כבר הייתה תחת לחץ בגלל הסנקציות בהובלת ארה"ב, שהקשיחו בין 2016 ל־2017.

נפח המסחר השנתי בין צפון קוריאה לסין הגיע לכ־2.8 מיליארד דולר בחודשים שלפני המגפה, כך נמסר מהאיגוד הבינלאומי של קוריאה, גוף בסאול העוקב אחרי נתונים על צפון קוריאה על בסיס נתונים של צרכנים סינים.

ב־2020 נפח המסחר ירד ל־540 מיליון דולר, על פי נתוני האיגוד. תחת משטרו של קים, שעלה לשלטון ב־2011, המסחר השנתי בין שתי המדינות הגיע לשיא של יותר מ־6 מיליארד דולר ב־2013 ו־2014, על פי האיגוד.

מאז מרץ נראה שהמסחר מול סין מעט חזר, אמרה הקבוצה, אם כי לא לרמות שלפני המגפה. הרבה מהפעילות המוגברת גם כוללת יבוא צפון קוריאני של מוצרי חקלאות חיוניים מסין, הרומז על כך שמשטר קים הגביר את המסחר כדי להשיג את חומרי הגלם הבסיסיים ביותר לקיום, כך אומרים מומחים על הממשלה בפיונגיאנג.