באיראן נבחר נשיא חדש. מי הוא ומה המשמעות להסכם הגרעין?

את ההוכחה לחשש מהקצנה בעמדותיה של איראן, בעקבות בחירתו של אבראהים ראיסי השמרן לנשיא במקום חסן רוחאני, סיפק דווקא שר החוץ של איראן מוחמד ג'אוואד זריף שאמר אמש כי ההסכם להחזרת איראן וארצות הברית להסכם הגרעין המקורי יושג עוד בטרם יתחלף השלטון באיראן. משמעות ההודעה יכולה להיות ניסיון להבהיר לשותפות למשא-ומתן שצריך לסיים את המשא-ומתן בטרם יגיע בוס חדש. זריף, המזוהה עם ההסכם יותר מכל אישיות איראנית אחרת (ויוחלף גם הוא בקרוב), דוחק בשותפות להזדרז.

בישראל היו תגובות מעטות לבחירה: שר החוץ וראש הממשלה החליפי לפיד כתב: "הנשיא החדש של איראן הוא אדם קיצוני שאחראי למותם של אלפי איראנים. בחירתו אמורה לעורר נחישות מחודשת לעצור מיד את תוכנית הגרעין האיראנית ולשים סוף לשאיפותיה האזוריות ההרסניות".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק צייץ: "בחירתו של ראיסי לנשיא הבא של איראן היא עדות חותכת להחלטתו של חמינאי להקצין את ההתנהלות האיראנית בכל הקשור למדיניות החוץ, הגרעין והטרור. אתגר גדול מוצב לפתחו של המערב ואתגר גדול מוצב לפתחה של ישראל".

בן ברק נוגע בנקודה חשובה: את מדיניות החוץ המשמעותית - ובוודאי את המדיניות בסוגיית הגרעין - קובע המנהיג העליון חמינאי. הוא זה שאישר לרוחאני ולזריף להתקדם להסכם הגרעין, והוא זה שהוביל ליציאה ממנו ולהאצת העשרת האורניום בעקבות חידוש העיצומים. חמינאי הוביל לבחירת ראיסי על ידי פסילת מועמדויות של אישים שהיו עשויים לסכן את ראיסי, כמו הנשיא לשעבר אהמדינג'אד.

הקצנה בקו האיראני והקשחת הדרישות

ראיסי, ראש הרשות השופטת, איש דת רדיקלי בהרבה מרוחאני, התבטא יותר מפעם אחת נגד הסכם הגרעין ונגד החזרה אליו. את ההחלטות כאמור יקבל חמינאי - אבל לראיסי תהיה השפעה לא מעטה - הוא זה שיבחר שר חוץ חדש, ורשימת המועמדים מבשרת הקצנה בקו האיראני והקשחת הדרישות, שגם כעת אינן מתונות במיוחד.

לפי פרסום אחד, האיראנים דורשים כי ארצות הברית תתחייב ששום נשיא עתידי של ארצות הברית לא יוכל לבטל את ההסכם כפי שעשה טראמפ - דרישה שמדינה דמוקרטית כארה"ב לא תוכל להיענות לה. עם שר חוץ ונשיא רדיקליים הרבה יותר - הגעה להסכם נראית בעייתית בהרבה, וכך אפשר להבין גם את הצהרת זריף.

אלא שמתנגדי ההסכם והחזרה אליו במפרץ ובישראל לא יכולים עדיין לחגוג: המניע העיקרי של איראן לחזרה להסכם הוא ביטול העיצומים שדרדרו את הכלכלה האיראנית לשפל חסר תקדים, ולמשבר מוניטרי והומניטרי מתמשך. מהנשיא החדש יצפו למצוא פיתרון למשבר הזה, וללא הסרת העיצומים, אין לכך סיכוי ממשי.

העם באיראן לא תולה בו תקוות רבות מדי, לפחות על סמך נתוני ההצבעה. רק כ-49% מבעלי זכות ההצבעה הגיעו לקלפיות, שיא שלילי בתולדות איראן, ובטהראן הבירה שיעור ההצבעה הגיע ל-25% בלבד. הדור הצעיר ומתנגדי המשטר החרימו את ההצבעה, כמו גם מיואשי המצב הכלכלי ואלה שזעמו על פסילתם של רוב המועמדים בבחירות.

ראיסי בן ה-61 עבר בשנות שלטון האייטולות בעיקר ברשות השופטת. הוא היה התובע הכללי של טהראן, ראש הארגון לפיקוח כללי ברשות השופטת, סגן ראש הרשות השופטת והתובע הכללי האיראני. בתפקידו שם הואשם כי היה מעורב בהוצאה להורג של אלפי מתנגדי משטר בשנות ה-80 לאחר המהפיכה האיסלמית במדינה.

לפי ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, הוא היה אחד מארבעה שופטים שפיקחו על עונש המוות שניתן לכ-5,000 אסירים בשלהי המלחמה עם עיראק. בבחירות הקודמות לנשיאות פורסמה קלטת שמע מ-1988 שממנה עולה מעורבותו של ראיסי - במסגרת תפקידו כשופט - בהוצאת האסירים הפוליטיים להורג. בקלטת נשמע אייתוללה מונתזרי, סגנו של המנהיג העליון דאז חומייני, אומר שההוצאות להורג כללו נשים הרות ונערות בנות 15, ושהיו אלה הפשעים החמורים ביותר שבוצעו אי-פעם ברפובליקה האיסלאמית. את הקלטת פרסם בנו של מונתזרי, ובגין המעשה הזה נשלח הבן לכלא. באופן מגוחך במיוחד, ראיסי עצמו היה התובע בתיק.

בהודעה של מזכ"לית אמנסטי נאמר: "העובדה שאיברהים ראיסי נבחר כנשיא במקום להיחקר על פשעים נגד האנושות על רצח, העלמות כפויות ועינויים, היא תזכורת עגומה לחסינות השוררת באיראן", באמנסטי מאשימים עוד כי הוא העניק חסינות לגורמים במשטר ובכוחות הביטחון שהואשמו בהרג מפגינים במהלך המחאה של 2019, וארצות הברית אף הטילה עליו עיצומים אישיים בשל כך.

ב-2016 מונה על ידי המנהיג כאחראי על קרן האימאם רזא בעיר משהד, קרן רבת עוצמה החולשת על הקדשים אסלאמיים משמעותיים, נכסים בהיקף רחב ותקציבי ענק. במקביל לתפקידו כראש הרשות השופטת מכהן ראיסי כחבר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר" וכסגן יו"ר "מועצת המומחים", האחראית לפקח על פעילות המנהיג, למנות לו יורש ואף להדיחו אם מצאה כי אינו כשיר עוד להמשיך ולמלא את תפקידו. בבחירות לנשיאות איראן, שנערכו במאי 2017, התמודד ראיסי מול הנשיא המכהן, חסן רוחאני, אך הובס לאחר שזכה ב-16 מיליון קולות לעומת למעלה מ-23 מיליון קולות שקיבל רוחאני.

הוא נחשב אפרורי וחסר כריזמה אבל מונה בכל זאת לראש הרשות השופטת. הוא הצהיר על מאבק בשחיתות, אך סירב לחקירות נגד קודמו סאדק לאריג'אני שהחזיק בעשרות חשבונות בנק על שמו - אשר לפי החשד שימשו לקבלת שוחד מאזרחים שהיו בהליכים שיפוטיים. אם כי הדיח מספר עשרות שופטים, שהואשמו במעורבות במעשי שחיתות.

מבחינתה של ישראל, לבד מהיבט הגרעין, ראיסי הוא מתומכי מדיניות הגברת ההשפעה האיראנית באזור, קרי תמיכה בארגוני הטרור הסמוכים לשולחנה של איראן. הצפי הוא כי הסיוע לארגונים אלה יגבר וכמה מהם פרסמו הודעות ברכה לבחירתו: דובר חמאס בעזה, חאזם קאסם, בירך את איראן על "הצלחת התהליך הדמוקרטי" ואמר "איראן תמיד היתה עמוד תווך ותומכת אמיתית של המטרה הפלסטינית ושל ההתנגדות הפלסטינית".

גם בארגון הג'יהאד האיסלאמי אמרו "פעם נוספת, העם האיראני חזר על מחויבותו לדרך המהפכה והמשטר שלה". מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה צייץ בטוויטר: "סלאם, אבראהים".