שר התקשורת יועז הנדל השלים את הרפורמה שבה החל, ובשנה הבאה יוכלו בזק והוט לקבל רישיון אינטרנט. הרפורמה לביטול הפיצול באינטרנט בין ספק לתשתית התעכבה בעקבות העיכובים בהקמת הממשלה, אבל מי שיזם אותה הוא הנדל, שבקדנציה הראשונה שלו כשר התקשורת דחף אותה והבין שהפיצול הוא אחת מהבעיות הקשות בשוק האינטרנט.
במסגרת הרפורמה יוכלו בזק והוט לספק אינטרנט ב-20 למרץ 2022, וזאת בהתאם לתנאים שקבע משרד התקשורת. החברות בעלות התשתית יציגו למשרד התקשורת הסכם עם ספקיות האינטרנט, שייקראו "הסכמי מדף" ויכללו מדדי תוצאה ומנגנוני פיצוי מוגדרים ומוסכמים מראש, ולאחר מכן המשרד יודיע על קבלת ההסכם או על שינויים בו.
בכך אמור לבוא אל קיצו אחד העיוותים הגדולים ביותר בשוק התקשורת, עיוות שלא קיים באף מקום בעולם. מטרת הפיצול בין ספק לתשתית הייתה להחדיר תחרות בעת שבזק הפכה לחברה ממשלתית בשנות ה-90. המטרה הייתה לאפשר תחרות במקטעי פעילות שונים, ולכן הפעילויות כמו האינטרנט והשיחות הבינלאומיות הוצאו מבזק ועברו לחברות-הבנות שלה, שחלה בינן לבין החברה-האם הפרדה מבנית.
האינטרנט לפיכך סופק בצורה מפוצלת בין ספקיות אינטרנט לבין חברות התשתית, מה שגרם ליצירת יצור כלאיים של אינטרנט מפוצל. הלקוחות נדרשו לתמרן כל השנים בין חברות התשתית לספקיות האינטרנט, בעוד שבעולם האינטרנט סופק כמוצר אחוד בלבד.
כעת מסתיימת הרפורמה, ויש לה מחירים כואבים גם מבחינת בזק, שמצד אחד תיהנה מזה שתוכל לספק אינטרנט ישירות ללקוחות, אבל מצד שני המשמעות עבור הקבוצה היא הפירוק של בזק בינלאומי, שהיא ספקית האינטרנט הגדולה ביותר בישראל.
מכיוון שהחברה רווחית, הנהלת הקבוצה החליטה לפרק את בזק בינלאומי בעיקר בשל הרפורמה.
הצרכן יתנהל מול גורם אחד בלבד
מבחינת הצרכנים המשמעויות הן שתם העידן שבו הם היו צריכים להתלבט בין ספקיות האינטרנט ואל מי לחבור. עם היכנסה של הרפורמה לתוקף, כל שחקן בשוק התקשורת יוכל לספק אינטרנט כמוצר אחד, ולא משנה על איזו תשתית מדובר, כפי שקורה היום כאשר סלקום ופרטנר מספקות שירותי אינטרנט במסגרת השוק הסיטונאי, והצרכן אינו יודע מי הוא בעל התשתית ומי ספק השירות, אלא מכיר חברה אחת שעומדת מולו, והיא זו שמספקת לו את האינטרנט כמוצר אחוד.
היתרון בכך הוא עצום ויביא לסיום את הבלבול הקבוע סביב השאלה ממי לקחת תשתית וממי לקחת ספק.
יתרון נוסף הוא שהברדק סביב החשבונות הכפולים צפוי להסתיים גם הוא. אחת התופעות הקשות שהתלוו לאינטרנט המפוצל הייתה שלקוחות שילמו לכמה וכמה ספקיות אינטרנט במקביל מבלי להבין מה קורה להם בחשבון. מאות אלפי לקוחות שילמו מאות מיליוני שקלים במצטבר על אינטרנט שלא צרכו. משרד התקשורת שם סוף לתופעה הזו עם הוצאת הרפורמה לפועל וביטול הפיצול.
סוף גם ל"בנדל ההפוך"
תופעה נוספת שצפויה להיעלם מהעולם היא מכירת החבילות הבעייתיות הנקראות "בנדל הפוך" - חבילה שמוכרת בזק ביחד עם אחת הספקיות שהמשתמש בוחר, לרוב בהתאם למחיר הכי זול.
"הבנדל ההפוך" עזר לספקיות הקטנות למכור את מרכולתן ברווחיות מאוד נמוכה, ואולם הבעיה הייתה שלא תמיד הן יכלו לעמוד ביכולת לספק אינטרנט איכותי, וכך בכל פעם שישנה תקלה, הלקוחות שלא מבינים בפיצול, היו פונים לבזק או להוט ומבקשים מהם הסברים לאינטרנט הכושל, כאשר הבעיות לרוב היו בעיקר אצל הספקיות.
גם בתקופת הקורונה הפיצול גרם לבעיות גדולות מאוד, מכיוון שחלק מהספקיות לא היו מסוגלות לעמוד בביקושים, וחלקן קרסו בשעות העומס ובמהלך הסגרים. בעיה זו צפויה להיעלם, וכעת הלקוחות להתנהל מול חברה אחת בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.