רגולציה נחוצה או סתימת פיות ממוסדת: ממשלת הודו מתעמתת עם ענקיות הטק

עם 1.4 מיליארד תושבים, קל להבין למה כשהודו מסתכלת בצלחת של ענקיות הטכנולוגיה, מדובר באירוע משמעותי. בשנה האחרונה הממשל בדלהי נקט בצעדים דרמטיים נגד גוגל, אמזון, פייסבוק וטוויטר במטרה להקטין את כוחן, או לפקח על אקס הטריטוריה שבאינטרנט. בין אם באמצעות חקירות בטענה שהן פוגעות בתחרות ובין אם באמצעות חוקים חדשים שחוקקה שאמורים להוות "קוד אתי" למדיה. אז איך נולד העימות בין הודו לענקיות האינטרנט ומה בדיוק קורה שם? ניסינו לעשות סדר.

הודו היא לא המדינה הראשונה שמבקשת להגביל את ענקיות הטכנולוגיה. אחרי שנים של הזנחה רגולטורית בהן הרשתות החברתיות וענקיות האינטרנט צברו כוח בלתי נתפס, לאחרונה גם האיחוד האירופי, ארצות הברית ומדינות שונות ברחבי העולם מנסות לסמן קווים אדומים בין חופש הביטוי להסתה ובין חופש הקניין לתחרות הוגנת.
אלא שנתח השוק הענק של הודו ואופן החקיקה והבדיקות שהיא מקדמת, מעניקים לצעדי הממשל משמעויות נרחבות.

אמזון: בלתי תחרותית

בשבוע שעבר דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי רשות התחרות בהודו, ה-CCI, לזרז בדיקה שפתחה בשנה שעברה נגד אמזון וחברת מסחר נוספת Flipkart. הבדיקה, נפתחה בינואר 2020 בעקבות תלונה לפיה החברות קידמו מוכרים נבחרים בזירות שלהן באופן לא תחרותי. בפברואר האחרון, רויטרס פרסמה תחקיר שתמך בטענות הממשל בהודו, אך אמזון הכחישה, גם בפני התקשורת, וגם בפני בית המשפט בדלהי.

גוגל: מנוע חיפוש מוטה?

ענקית המסחר לא לבדה במערכה. בשנה שעברה בחודש אוקטובר, הממשל בהודו טען שחברת האם של גוגל, אלפאבית, ניצלה לרעה את היתרון שלה בשוק הטלוויזיות החכמות ולא אפשרה לפתח גרסאות שונות של Android TV. חברות סטרטאפ בהודו האשימו שהמדיניות של גוגל פוגעת בצמיחה שלהן.

זו לא הפעם הראשונה שגוגל מסתבכת עם הודו. בשנת 2018, רשות התחרות קנסה את גוגל בסכום של 18.5 מיליון דולר, בגין מה שהגדירה כ"הטיה" במנוע החיפוש שלה. גוגל ערערה על הקנס והסוגייה עוד מתגלגלת בבתי המשפט. בינתיים נפתחה עוד פרשייה כשה-CCI החלה לבחון בשנה שעברה האם גוגל משתמשת לרעה במערכת ההפעלה שלה, אנדרואיד, ובחודש פברואר של השנה, ה-CCI החלה לבדוק גם האם גוגל פוגעת בתחרות בכך שהיא מקדמת את שירות התשלומים שלה על גבי מתחרות בחנות האפליקציות שלה.

הקוד האתי למדיה

אבל לא רק רשות התחרות של הודו מקשה על ענקיות הטכנולוגיה. משרד טכנולוגיות המידע והאלקטרוניקה בהודו הכריז בפברואר 2021 על חוקים חדשים. החוקים, שנקראים בתרגום חופשי "הקוד האתי למדיה דיגיטלית", קובעים שהרשתות החברתיות אחראיות לתוכן המתפרסם אצלן, ואם יבחרו לא לשאת באחריות הזו, הן יהיו חשופות להעמדה לדין פלילי.

הכללים החדשים מחייבים את הרשתות החברתיות בין היתר להסיר תוכן לא חוקי בתוך 36 שעות (בהינתן צו בית משפט), להקים מנגנון תגובות ראוי לתלונות נגדן, להשתמש באלגוריתם שיסיר מהן פורנוגרפיה, והסעיף השנוי במחלוקת - לזהות עבור הרשויות משתמשים שמפיצים תוכן פלילי או תוכן שיכול לפגוע בריבונות או בביטחון מדינת הודו, וליתר דיוק לזהות על פי דרישת הרשויות את המקור הראשוני למידע. הפרשנות הרחבה של הסעיף האחרון והגבול הדק בין שמירה על ביטחון לשימוש פוליטי בענקיות הטכנולוגיה, הפכו את הכללים החדשים לבעלי משמעות נוספת ויש שיגידו גם מפוקפקת. הודו העניקה לרשתות כשלושה חודשים לעמוד בכללים החדשים וגוגל, פייסבוק, טלגרם, לינקדאין וחברות נוספות עשו זאת בדרך זו או אחרת.

וואטסאפ בתביעה נגד הודו

אבל לא כולן התיישרו לפי החוקים החדשים. אחרי סערת הפרטיות של וואטסאפ (שהתרחשה גם בהודו), רגע לפני שהתקנות החדשות נכנסו לתוקף, אפליקציית העברת המסרים תבעה את ממשלת הודו בטענה שהחיוב לזהות את המשתמשים על פי דרישת רשויות אכיפת החוק בהודו, יאלץ אותה לפגוע בפרטיות המשתמשים ולשבור את הצפנת ההודעות מקצה לקצה. הסוגיה טרם הוכרעה בבתי המשפט של הודו.

טוויטר בעימות מתמשך

הדאגות של וואטסאפ נראות זעומות מול העימות החזיתי בין טוויטר לממשל בהודו. אחרי שהרשת החברתית סימנה ציוץ של חבר מפלגת השלטון בהודו כ"מדיה מניפולטיבית", הגיעה תלונה אל משטרת ניו דלהי, המשטרה ניסתה להשיג תגובה ממשרדי טוויטר המקומיים, אך משלא קיבלה תשובה ברורה, לטענתה, פשטו השוטרים על המשרדים בניו דלהי ובגורגאון.

אחרי הפשיטה, טוויטר צייצה כי היא משקיעה משאבים כדי לעמוד בחוקים החדשים של הודו, אך היא גם חוששת שהפשיטה על משרדיה מהווה איום פוטנציאלי לחופש הביטוי. "אנו, לצד רבים מהחברה האזרחית בהודו ובעולם, חוששים מהשימוש בטקטיקות הפחדה מצד המשטרה כתגובה לאכיפת כללי השימוש העולמיים שלנו", נכתב בציוץ.

מנגד, שר טכנולוגיות המידע והאלקטרוניקה של הודו, ראבי שנקר פראסאד, טען בשבוע שעבר בטוויטר שטוויטר מבצעת אכיפה סלקטיבית של כללי השימוש בה וכי היא לא משתפת פעולה עם הכללים החדשים. "העובדה הפשוטה היא שטוויטר לא עמדה בהנחיות שנכנסו לתוקף בסוף מאי. לטוויטר ניתנו הזדמנויות מרובות לציית, אך בחרה בכוונה שלא לעמוד בכללים. מדהים שטוויטר שמתארת את עצמה שנושאת דגל חופש הביטוי בוחרת בדרך של התרסה מכוונת".

ממשלת הודו איימה על טוויטר שאם לא תתגייס לעמוד בתקנות החדשות, היא תתמודד עם "השלכות חמורות", וסביר להניח שהכוונה היא אובדן ההגנה המשפטית שלה מכוח היותה "מתווכת תוכן". טוויטר אמנם לא הגיבה לדברים ישירות, אבל דובר החברה אמר לגלובס כי "ממשיכה לעשות כל מאמץ לעמוד בהנחיות החדשות".

ואם זה לא הספיק, המשטרה בהודו דרשה בסוף השבוע שעבר ממנהל טוויטר-הודו לספק בתוך שבוע תשובות על סרטון אלים שהופץ ברשת החברתית. על פי דיווח ברויטרס, טוויטר לא פעלה כדי לעצור הפצה של סרטון שבו רואים כמה גברים, ככל הנראה הינדים, מכים קשיש בעל נראות מוסלמית. טוויטר בתגובה, הודיעה שהגבילה ציוצים שקשורים לסרטון המדובר.

יש שיטענו שהצעדים האחרונים של הודו הם ניסיון מסוכן לסתום פיות או לנצל פוליטית את ענקיות הטכנולוגיה, לעומתם, יש שיגידו שדלהי עושה את מה ששאר המדינות עושות באופן מנומנם - מגדירה בבהירות את גבולות הגזרה במרחב המופקר של האינטרנט. כך או כך, ברור שהודו מנסה להיות החלוצה שתטיל ריבונות גם על המתרחש ברחבי הרשת.