האדריכלית דנה וישקין, יו"רית ארגון האדריכלים החדש "החזית החמישית", תיפגש השבוע עם שרת הפנים איילת שקד ועם סגן השר לענייני רגולציה במשרד רה"מ אביר קארה ותציע להם ליישם את הצעתה ל"רישוי היברידי", שהוא שם אמר ליוזמה ישנה לרישוי עצמי.
● הרבולוציה של שקד בתחום הדיור: שואפת להפחית ב-30% את זמני התכנון
● ענף התכנון והבנייה בישראל כלוא במלכוד, והצהרות הממשלות נגמרות בבכי
הרפורמה לרישוי עצמי נועדה לפשט ולקצר את הליכי הבנייה ובכך לסייע לבלימת מחירי הדיור. את היוזמה מקדמים כעת יזמים, קבלנים ואדריכלים, שרואים בחילופי השלטון הזדמנות. היוזמה, שעלתה לדיון בכנס התאחדות הקבלנים בשבוע שעבר באילת, מבוססת על הרעיון שהאדריכל יהיה זה שינפיק את היתר הבנייה, מבלי להזדקק לאישור המוקדם של הרשות.
לפי הצעתה של וישקין לרישוי היברידי, "רשות הרישוי מוסרת לאדריכל את כל המידע שיש ברשותה, מנחה אותו ומגיעה איתו במידת הצורך להסכמות עקרוניות, אך מוותרת על הליך הבדיקה הטכני, אותו היא מתקשה ממילא לבצע. הרישוי ההיברידי מתבסס על עיקרון דומה לזה של הרישוי העצמי - על ההבנה שככל שעולם התכנון והבנייה מתפתח, הרשויות באופן מובנה חסרות את הכלים המק צועיים שיש למגזר הפרטי".
השרה איילת שקד / צילום: Associated Press, Oded Balilty
גם השרה שקד מצהירה שתקדם את רפורמת הרישוי העצמי. לדברי שקד, בשיחה עם גלובס: "הרעיון הזה מתכתב היטב עם תפיסת העולם שלי. המדינה הזו חולה בעודף רגולציה ומשפטתיזציה, ולא סומכים פה על הבן אדם בשום דבר. ולכן, בפגישה הראשונה או השנייה שלי במשרד הבנתי שיש דבר כזה וצריך לקדם את זה. אחד הדברים הראשונים שנעשה זה זה. אני לא יוצאת עם זה כתוכנית רשמית כי זה קצת מוקדם מדי בשבוע השני. אבל כהצהרת כוונות, אני רוצה לעשות את זה, בודקת את זה במשרד". שר הבינוי והשיכון הנכנס זאב אלקין, מעורה גם הוא בנושא.
"מסלול מכשולים"
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ"ל חברת צמח-המרמן, יודע לספר על ההתדרדרות במשכי הזמן הנדרשים לקבלת היתרים: "בעבר, כשהיינו צריכים להוציא היתרי בנייה בהתאם לתוכנית מאושרת, זה היה תהליך של בין חצי שנה לשנה. תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, שאושר ב־2015, הפך את זה למסלול מכשולים. סיוט. אתה צריך לתכנן פרויקט שאתה לא יודע עדיין אם יתירו לך לתכנן אותו. מדובר בתהליך של שנתיים עד חמש שנים".
מה אתם מציעים?
"הפתרון שלנו, שמקבל כעת הכרה ע"י משרדי הממשלה, הוא לחתור לרישוי עצמי. מדובר במתווה שלא מחייב, אבל מאפשר. אם אתה לוקח משרד אדריכלים עם ניסיון של עשר שנים ברישוי, הוא יכול לקחת על עצמו את כל עניין הרישוי מבלי שהרשות המקומית תצטרך להתעסק עם זה. כל האחריות עוברת למשרד האדריכלים. האדריכלים מוכנים לקחת על עצמם את האחריות, לאחר שאנחנו, היזמים, נבטיח שנגבה אותם מעבר לביטוח המקצועי שלהם".
לדברי עו"ד מיכה גדרון, "צריך לייצר רפורמה במידע שהאדריכל מקבל, כך שהמידע שבידיו יהיה מפורט, אמין ויחייב את הוועדה המקומית. בנוסף, אין היום הליך של פרה רולינג - כלומר, האדריכל לא יכול ללכת לוועדה המקומית ולקבל את עמדתה ביחס לתכנון המוצע. אם היה מנגנון כזה, היה יותר קל לאדריכל להוציא היתר עצמי. במצב של מחלוקות, צריך תהיה למתכנן האפשרות ללכת לוועדת ערר. במצב כזה יוכל האדרי לקחת את הסיכון כי הסיכון יהיה קטן".
"הרכבת יצאה מהתחנה"
גדרון מציע לקדם את "הרישוי העצמי" בהדרגתיות: "אפשר להתחיל אותו לדוגמה רק בבתים פרטיים, ולראות איך זה עובד, ואז לעבור לבתים של שלוש ושש קומות. צריך ללמוד בתנועה איך זה עובד, לתקן פגמים ולאחר מכן, לאט לאט, להעלות את רף הבניינים. אגב, ברוב המדינות של אירופה ובארה"ב האדריכל מוציא לעצמו היתר בנייה. כך זה עובד".
צחי כץ, מהנדס העיר מודיעין ויו"ר איגוד מהנדסי הערים: "הגישה שלנו היא שאם יש אדריכלים שמוכנים לקחת על עצמם את האחריות הזאת, והרכבת יצאה מהתחנה, אז אי אפשר לעצור את זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.