כינון הממשלה החדשה מתרחש כאשר המשק מתאושש ברובו, והחל בהאצה לפעילות עסקית עם מאפיינים חדשים, ביחס לתקופה שקדמה למגפת הקורונה. אם הממשלה תנקוט בצעדים נכונים, אין ספק כי תהליכי הצמיחה לא רק שיכולים להיות מהירים ומהותיים, אלא זוהי גם הזדמנות ליצור נקודת מפנה בה הכלכלה הופכת מדואלית לחדשנית ברוב המוחלט של ענפי המשק, והצמיחה - מכלילה והרבה פחות סקטוריאלית.
במבט לאחור על שנת הקורונה, ניתן לראות את יסודות החוסן של המשק בתמונת המאקרו - לישראל יש כלכלה מגוונת ואיתנה ברובה, מגזר הייטק תחרותי ומוטה ייצוא, גישה מיטבית של הממשלה לשווקים הפיננסיים, חשבונות חיצוניים חזקים ויתרונות שצומחים למדינה ממדיניות מוניטרית גמישה ומאגר עמוק יחסית של חיסכון מקומי. יסודות אלו אפשרו את התכווצותו הקטנה של המשק ב-2.5% בלבד ב-2020, טוב מרוב המדינות המתקדמות בעולם.
לעומת החוזקות הללו, הקורונה הדגישה גם את החולשות המהותיות בישראל: אי-יציבות פוליטית; ריכוזיות יתר של השלטון המרכזי מול השלטון המקומי; אי-שיתוף-פעולה מספק בין משרדי הממשלה; מערכת חינוך ריכוזית ומסורבלת המתקשה לתכנן וליישם שינויים; מערכת לפיתוח והכשרת הון אנושי לעולם העבודה שאינה מפותחת ויעילה דיה; פערי תשתית עמוקים בתחבורה, בתקשורת ובדיור.
מרבית החולשות שנחשפו בקורונה בכלל לא קשורות למשבר
עקרן של החולשות שנחשפו ביתר שאת במהלך שנת הקורונה, היו כאן הרבה קודם וכלל לא קשורות למשבר. הנה מספר דוגמאות מבוססות נתונים; נכון ל-2019 רק 35% מהשירותים הממשלתיים היו מקוונים, כאשר ממוצע ה-OECD עמד על 71%; ישראל דורגה במקום ה-59 מהמדינות הנסקרות בנושא נטל הרגולציה הממשלתית הכבדה והמיותרת; פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% מהממוצע במדינות ה-OECD ואינו מצטמצם בעשורים האחרונים; מול קצב גידול האוכלוסייה הגבוה, קצב צמיחת תוצר לנפש נמוך לעומת המדינות המתקדמות: 1.3% לעומת ממוצע של 2.2% במדינות ה-OECD; ולבסוף - עוד טרם המשבר היה קיים בישראל גרעון מבני המוערך בכ-5%;
מול אלו ומול פערים מהותיים נוספים, נדרשת מהממשלה החדשה לגבש מדיניות כלכלית ברורה והכנת תוכנית לאומית, אסטרטגית שתתן לכך מענה, ותניח את היסודות לצמיחה מיטבית ומכלילה.
בראייתי, לפחות שלושה יעדים אסטרטגים נדרש לשלב בכל תוכנית שתגובש - העלאת הפריון במשק; העלאת איכות השירותים הציבוריים תוך הקלה וטיוב הסביבה העסקית; קפיצת מדרגה בתשתיות הכלכליות של ישראל.
המבחן המנהיגותי והמקצועי של הממשלה מאוד ברור
בצעדים מעשיים, הדבר הראשון שהממשלה חייבת לעשות (אחרי גיבוש ואישור תקציב 2021), הוא להילחם ברגולציה העודפת ובבירוקרטיה האיומה שלה שמכבידה כאבני ריחיים על צווארם של העסקים בישראל. במקביל לכל הצוותים והשולחנות העגולים שיעסקו בעניין, יש לעצור מיידית את כלל היוזמות בקנה שהמתינו להקמת הממשלה ומשמעותן העמסת רגולציה חדשה, לרבות תזכירי חוק, תקנות, גילויי דעת וכו'.
בנוסף להפחתת הרגולציה, נדרשים מספר צירי פעולה הנוגעים למגזר העסקי. הנה רשימה חלקית:
1. איחוד כלל המשאבים, האגפים, המנהלות ותוכניות העבודה הממשלתיות שעוסקות בהכשרות מקצועיות והסבות למקום אחד, עם סמכות אחת ושר אחד על מנת שיינתן המענה המדויק לצרכי המעסיקים - המשך ישיר למיזם מנהלת המעסיקים ופיתוח ההון האנושי שהקמתי בנשיאות המגזר העסקי, יחד עם ההסתדרות וזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה.
2. שינוי והקלות בחוקי עבודה, באופן שיפחית את הנטל הכבד הקיים על המעסיקים.
3. שיפור מוסר התשלומים של הסקטור הציבורי הרחב לעסקים.
4. תמיכה בהאצת אוטומציה ואימוץ טכנולוגיות באופן שישנה את תהליכי הייצור והמסחר המסורתיים בדגש על החברות הגדולות שאינן חלק מתעשיית ההייטק.
5. השקעה התומכת בהטמעת חדשנות, דיגיטציה וטכנולוגיות בענפים שאינם מוטי ייצוא.
6. רפורמה במיסוי עירוני - הפחתת תשלומי הארנונה לעסקים הארנונה לעסקים - יש לעדכן את תפיסת המיסוי והאגרות של עסקים המשולמות לשלטון המקומי.
7. הסרת היטלים ואגרות עובדים זרים בעיקר ביחס לענפים כמו בנייה, חקלאות וסיעוד.
הדבר האחרון והחשוב שנדרש מהממשלה הוא הבנייה מסודרת של תהליכי שיתוף-פעולה והיוועצות עם המגזר העסקי, המכוונת להשגת מטרות ציבוריות ברורות ומוצהרות. שר האוצר אביגדור ליברמן כבר החל בתהליך החשוב הזה והגיעה השעה להראות שניתן גם אחרת, וליצור מנגנוני שיתוף-פעולה רב-מגזריים - שקופים ומבנים מול האתגרים הגדולים של מדינת ישראל.
לסיכום, אלו ימים משמעותיים מאוד בראי המשק הישראלי, והמבחן המנהיגותי והמקצועי של הממשלה מאוד ברור - האם היא תהיה אמיצה ונחושה דיה להילחם בכרוניקות המכבידות על המגזר העסקי וליצור את התנאים המיטביים להאצת המגזר העסקי, או שגם הפעם הפוליטיקה תסתפק שוב בשינויים מינוריים, תוך פשרות מול הכוחות הריכוזיים והבירוקרטיים הפנימיים שלה. אם תשאלו אותי - אני אופטימי.
הכותב הוא יו"ר נשיאות המגזר העסקי, ארגון-הגג של העסקים בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
