לידיעת פייסבוק, אמזון וגוגל: ישראל בדרך למערכת מיסוי שצפויה להשפיע על ענקיות הטכנולוגיה

שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע על המהלך המשמעותי הראשון שלו כשר אוצר: בישיבת הנהלת משרד האוצר שהתקיימה הבוקר (ג'), הודיע ליברמן כי לאחר דיון עם גורמי המקצוע במשרד, הוא אישר עקרונית את הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית המסתמן, לקראת אישור המתווה בוועדה הייעודית ב-OECD ב-30 ביוני 2021.

מדובר בתוכנית לשינוי מערכת המיסוי התאגידי הקיימת, באופן שיאפשר למדינות לגבות יותר מסים מחברות בינלאומיות שמוכרות מוצרים או שירותים לאזרחיהן. מטרת התוכנית היא לעדכן את חוקי המיסוי ולאפשר להם להתמודד עם הכלכלה הדיגיטלית ועם התופעה של חברות שמדווחות על רווחיהן במדינות שגובות מהן פחות מסים, ללא קשר למדינות מהן רווחיהן הגיעו. היא צפויה להשפיע על חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק, אפל, אמזון וגוגל.

לדברי ליברמן, "הכלכלה הופכת להיות גלובלית יותר ויותר, ואנו נדרשים לנקוט צעדי מדיניות בשיתוף-פעולה עם המדינות האחרות. משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, דוגמת מס פחמן. המתווים החדשים יאפשרו למדינת ישראל לקבל הכנסות מחברות הענק בגין הכנסה מפעילותן בישראל".

ליברמן התייחס לראשונה בדבריו למס פחמן - שנגבה על פליטת פחמן דו-חמצני ששמקורו בתכולת הפחמן שיש בדלקים. לפי דוח קרן המטבע העולמית שפורסם באוקטובר אשתקד, הטלת מס פחמן היא הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר למלחמה בהתחממות הגלובלית והורדת זיהום האוויר. הרעיון של מיסוי פחמן על שריפת דלקים פוסיליים נדון כבר שנים רבות, אך מעורר התנגדות בשל החשש שיעלה את חשבונות החשמל. ואומנם, כלכלנים טוענים כי הרווחים מהמס יכולים לחזור לצרכנים באמצעות החזרי מס ודיבנדנדים שונים, ובנוסף מיסי הפחמן, ידרבנו שימוש מסיבי באנרגיות מתחדשות ונקיות.

מיסוי רווחי תאגידי הענק

תוכנית ה-OECD למיסוי הכלכלה הדיגיטלית בנויה משני רבדים: הרובד הראשון (Pillar 1) עוסק במיסוי רווחי תאגידי הענק הבינלאומיים על-ידי המדינות שלתושביהן הם נותנים שירותים או מספקים מוצרים, כאשר לפי המתווה המסתמן, ניתן יהיה למסות חלק מרווחי תאגידי ענק אלה במדינות בהן הם פועלים, גם אם לא מתקיימת נוכחות פיזית במדינה.

המתווה, שמגיע לאישור בוועדה הייעודית ב-OECD ב-30 ביוני, עבר מספר שינויים במהלך השנים, ולגישת האוצר, הגרסה הסופית שלו מהווה שיפור משמעותי לאינטרסים של ישראל בהשוואה למתווה הראשוני.

הרובד השני (Pillar 2) מבקש למנוע תכנוני מס שמטרתם שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס של תאגידים רב-לאומיים, ובכך לשים קץ לתופעת "המרוץ לתחתית" של שיעורי המס. על-פי המתווה, ייקבע שיעור מס מינימלי שיחול על החברות בתאגידים אלה. קבוצת ה-G7 הודיעה בתחילת החודש כי חברי הקבוצה הסכימו כי שיעור מס מינימלי זה יעמוד על 15% לפחות.

פילר 2 צפוי לחול על קבוצות רב-לאומיות להן מחזור פעילות כולל של 750 מיליון אירו. על המדינות המשתתפות לא תחול חובה להעלות את שיעור המס החל על החברות שבתחומן לשיעור המס המינימלי, וחברות-האם, או חברות אחרות בקבוצה, יידרשו להשלים את המס למס המינימלי, אותו הן יעבירו לרשות המסים שבמדינת תושבותן.

בסוף חודש יוני צפוי המתווה להגיע להסכמת שרי 139 המדינות המשתתפות.

תופעה שמאיימת על ההכנסות ממסים

מיסוי הכלכלה הדיגיטלית הינו פרויקט מרכזי של ארגון ה-OECD, שהיווה את דרך פעולה מספר אחת של תוכנית ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting - שחיקת מס והסטת רווחים), אותה יזם ה-OECD בשיתוף עם פורום ה-20 G, שמטרתה להתמודד בתכנוני מס של תאגידים רב-לאומיים הכוללים הימנעות מתשלומי מס על-ידי שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס.

מדובר בתופעה גלובלית שמאיימת על היקף הכנסות ממסים ועל הוגנות תשלומי המס במדינות רבות. הצורך בתוכנית מיוחדת התעצם בשל תנועת ההון החופשית והתרחבות הכלכלה הדיגיטלית, שיצרו פערים בחקיקת המס אותם ניתן לנצל להימנעות ממס.

בתוכנית, אשר החלה לקרום עור וגידים לפני מספר שנים, משתתפות 139 מדינות. את העבודה מול ארגון ה-OECD מובילים מינהל הכנסות המדינה באגף הכלכלנית הראשית שבמשרד האוצר והיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, בסיוע נציגות האוצר ב-OECD.

ליברמן ייאלץ להתמודד עם טענות לפגיעה ביצוא

מיסוי פחמן נתפס כיום על-ידי קונצזוס של כלכלנים כמדיניות היעילה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה. לפי המשרד להגנת הסביבה, 92% מתוך 35 מדינות ה-OECD מפעילות מנגנוני תמחור פחמן, למעט טורקיה ואוסטרליה, וכמה מדינות בארה"ב. לכן, ארגון ה-OECD ממליץ כבר כמה שנים באופן פרטני לממשלת ישראל לשקול תמחור פחמן באמצעות מנגנון הבלו על דלקים, ובכך לכסות 80% מפליטות גזי החממה.

לאחרונה הגיעו גם כלכלני בנק ישראל למסקנה כי מיסוי פחמן הוא המדיניות היעילה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה, כאשר ברקע גם החשש כי האיחוד האירופי יטיל מכסים על יבוא ממדינות שאינן מנהיגות מדיניות של "תמחור פחמן" - צעד שעלול לפגוע ביצוא הישראלי לאירופה, שהיא עדיין שוק היעד הגדול ביותר ליצוא ("תמחור פחמן" הוא שמה של מדיניות המבוססת על צעדים כמו מיסוי של פליטות פחמן או סחר במכסות - שלא היו מקובלים עד היום בישראל).

במסגרת תוכנית הגרין דיל האחרונה שאישר האיחוד האירופי אושרה יוזמה להטלת "מס התאמת פחמן" (Carbon adjustment tax). הרעיון הוא להטיל מכס על יבוא לאיחוד האירופי של מוצרים שיוצרו במדינות שבהן אין מדיניות של תמחור פחמן.

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה החדשה הצליחה השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג להכניס גם כמה הבטחות הנוגעות למאבק במשבר האקלים, אך המפתח ליישם מדיניות כזאת נמצא בידיים של שר האוצר המיועד ליברמן.

הבוקר הראה ליברמן כי הוא מתכוון לעמוד בהבטחות ולשים גם את המאבק בהתחממות הגלובלית ואת הגנת הסביבה בסדר העדיפויות, כאשר אמר שיתמוך במס פחמן.

מס הפחמן מוחל בדרך-כלל באמצעות מיסוי על השימוש בדלקים בתעשייה לייצור חשמל ולתחבורה, ובהרבה מדינות הוא מתרחב לכלל הסקטורים במשק. מדובר באתגר גדול של הממשלה הבאה, שעתיד לעורר מאבקים רבים בזירה העסקית ובין משרדי הממשלה. ליברמן יידרש להתמודד כעת עם טענות על כך שהטלת מס פחמן תפגע בראש ובראשונה ביצוא הישראלי וכן תותיר את התקבולים על המס הזה בידי האיחוד האירופי.