לקראת השקת שקל דיגיטלי: כך נראה הניסוי הסודי של בנק ישראל

בנק ישראל אימץ את טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום - השנייה בגודלה בעולם אחרי הביטקוין, לבחינת ההנפקה של השקל הדיגיטלי - כך נודע לגלובס. במסגרת הפיילוט של בנק ישראל בהנפקת מטבע דיגיטלי, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים, והוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכולים להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל.

בשלב זה לא מדובר בכסף אמיתי, אלא בסביבת ניסוי בלבד. השימוש באת'ריום הוא ברשת סגורה ואינו קשור בשום צורה לרשת האת'ריום הכללית או למטבע הקריפטוגרפי את'ר. הטכנולוגיה הזו שימשה גם פרויקטים נסיוניים שערכו הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד. במסגרת הפיילוט שעורך הבנק נבחנים היבטים כלכליים, עסקיים, משפטיים, וגם טכנולוגיים של המהלך.

איטיות בפעולה לנוכח ההשלכות הגדולות

כניסת מערכת תשלומים מבוזרת, שמבוססת על מטבע דיגטלי שמנפיק בנק מרכזי (CBDC) למערך הפיננסי, צפויה לשנות סדרי עולם, כשעולות שאלות בנוגע לשימוש בבלוקצ'יין על ידי הבנק המרכזי. בין היתר, מדובר בפגיעה אפשרית בבנקים שתפקידם העיקרי הוא תיווך פיננסי. לנוכח ההשלכות, יש שיאמרו שאפשר להבין את האיטיות של בנק ישראל.

  

עם זאת, בשנת 2018 ועדה בראשות הנגידה הקודמת קרנית פלוג, מצאה כי אין צורך להנפיק שקל דיגיטלי. כיום הלך הרוח הז השתנה ב-180 מעלות, אבל בעוד שהעולם הטכנולוגי שועט קדימה במהירות, כאשר נכון ל-2020 מעל ל-74% מהבנקים המרכזיים בעולם כבר נמצאו בשלבי פיילוט, בבנק ישראל לא ברור עד היום אם הנפקת מטבע דיגיטלי מצריכה חקיקה. ולכן, בהיעדר רשות רגולטורית שמרכזת את הנושא או תקשורת בין הרשויות, אפשר להאשים את בנק ישראל שהוא מדבר בינתיים בעיקר בתיאוריה.

בשלב הזה בדיון שנערך בפורום שווי הוגן במרכז הבינתחומי הרצליה לפני כשבועיים, נדחק המשנה לנגיד אנדרו אביר לפינה וחשף שבבנק ישראל כבר נעשה פיילוט ראשוני. המורכבות של הנושא מובנת, אך בנושא כה מורכב שבנק ישראל מפרסם לגביו קול קורא אפשר לצפות לשיתופי פעולה בשלבים מוקדמים יותר עם התעשייה המקומית.

היתרונות של סביבת את'ריום

את'ריום זה שם כולל לפלטפורמה מבוססת בלוקצ'יין, שמאפשרת פיתוח אפליקציות מבוזרות באמצעות "חוזים חכמים", שהם חוזים המבוטאים בשפת מחשב, שמחוברים, מאושרים ונאכפים באופן אוטומטי. הבלוקצ'יין של את'ריום היה הראשון שאפשר יצירה ושימוש ב"חוזים חכמים" מבוססי תוכנה, שמאפשרת לצדדים בעסקה לתקשר ביניהם בהסכם שכולל תנאים שכתובים וממומשים אוטומטית על ידי קוד, שמבוצע באופן מבוזר, כלומר שלא נעשה במחשב אחד של גוף מרכזי. היתרון מבחינת מבצעי העסקאות הוא שמדובר באפשרות לתקשר ללא מתווך או גוף שמפקח עליהם.

לאת'ריום יש מנגנון תמחור ייחודי המכונה "דלק" (Gas) ומשולם באמצעות אית'ר (Ether) - הטוקן של את'ריום. הדלק מהווה מעין עמלה בעבור כל פעולה שהמשתמש רוצה לבצע (למשל, אכיפת חוזה חכם) והוא משמש גם כמטבע למסחר והעברת ערך, וכיום הוא המטבע הקריפטוגרפי השני בשוויו בעולם אחרי הביטקוין.

כמו כל תוכנה, החוזים חשופים לתקלות או פרצות אבטחה. ייחודה של האת'ריום בכך שהיא מפשטת את בנייתן של אפליקציות מבוזרות ומאפשרת שימוש מתקדם בחוזים חכמים לביצוע כל סוג של עסקה. מדוע להתנסות דווקא באת'ריום בישראל? מכיוון שמדובר בטכנולוגיה שאחד המאפיינים שלה הוא היכולת לכתוב "חוזים חכמים" ולאפשר יישומים מתקדמים של "כסף מתוכנת".

מודל של חשבון בנק או של שטר?

איך בעצם הציבור יכול לשלם באמצעות מטבע של הבנק המרכזי? הספרות של ה-CDBC מדברת על חלוקה של שני מודלים: Base Token ו-Base Account. מודל של Base Account דומה למצב היום שבו לציבור יש חשבון בבנקים ולבנקים יש חשבון בבנק ישראל. לפי המודל זה, לכל אחד יהיה חשבון בבנק ישראל, אולי באופן ישיר ואולי דרך מישהו צד שלישי, אך ההתחייבות הפיננסית של בנק ישראל תהיה ישירה לציבור ולא לבנקים.

מודל Base Token פועל בדרך דומה לתשלום בחנות בשטר של 20 שקל, שבו העברנו ערך של בנק ישראל בלי שזה נרשם בחשבון של בנק ישראל. איך מי שהעברתי לו יודע שהעברתי לו משהו אמיתי? יש סימני ביטחון שאפשר לזהות כחותמת שבנק ישראל הנפיק. באותה מידה ניתן לחשוב שבנק ישראל ינפיק קוד דיגיטלי, היושב בסמרטפון והוא יהיה מה שנעביר למי שנרצה לשלם לו.

תעודות בעלות והעברה כסף מהירה

בניסוי שעורכים בבנק ישראל בחנו בהצלחה את היכולת לתכנת את תעודת הבעלות על הרכב בצורה של non fungible token (קוד שמייצג באופן דיגיטלי נכס יחודי), ולייצר עסקה שבה התנאי להעברת הבעלות הוא העברת התשלום, ולהיפך. שתי הפעולות קורות בו זמנית, ללא נטילת סיכון וללא צורך בנאמן או במתווך.

יישום זה הוא רק דוגמה אפשרית, שספקי שירותי התשלום שיספקו לציבור את הארנקים הדיגיטליים יוכלו לבנות. בקול הקורא שפירסם בנק ישראל הוא ביקש מהתעשייה להציע ישומים חכמים שניתן יהיה לבנות על תשתית השקל הדיגיטלי.

בטיוטת המודל שבנק ישראל פירסם בחודש שעבר נכתב, כי שיטת הרישום בבסיס המערכת עשויה להתבסס על טכנולוגיות של רישום מבוזר (Distributed Ledger Technologies - DLT - שם כולל לטכנולוגיות הבלוקצ'יין השונות שאת'ריום היא אחת מהן), או על טכנולוגיות מוכרות של רישום מרכזי.

כלומר, אנשי הבנק מתנסים בטכנולוגיה כדי להבין את היתרונות והחסרונות שלה, ובהמשך ייתכן שיבחנו גם טכנולוגיות אחרות. כך למשל בבנק המרכזי של צרפת עורכים במקביל ניסויים עם שמונה טכנולוגיות שונות.

סוגיית הפרטיות של הצרכן עדיין פתוחה

מערכת את'ריום מפשטת את בנייתן של אפליקציות מבוזרות ומאפשרת שימוש מתקדם בחוזים חכמים לביצוע כל סוג של עסקה - מבלי שהשליטה ביישומים או במידע תהיה נתונה בידי צד שלישי. החוזה ציבורי ושקוף לכל, הצדדים נותרים אנונימיים, כל עניין התיווך נחסך והחלפת הערך מתבצעת ונאכפת אוטומטית.

אבל בהקשר של בנק ישראל, סוגיית הפרטיות מצריכה דיון עמוק. לפי הבנק מידת הפרטיות שתתאפשר בעת שימוש בשקל הדיגיטלי תשקף בחירה חברתית. השקל הדיגיטלי יעוצב בהלימה עם כללי איסור הלבנת הון ובאופן שלא יפגע במאמצי הממשלה לגבות מיסים, ולכן, בשונה מהמזומן, לא יוכל לאפשר פרטיות מוחלטת של המשלם או מקבל התשלום.

לפי בנק ישראל, ניתן יהיה להחליט בעתיד על מידת הפרטיות של המשתמשים מול ספקי שירותי התשלום, ועל השימוש המסחרי שיותר לספקים לעשות במידע של המשתמשים. למשל, ניתן לחשוב על מודל שבו ברירת המחדל היא שהשקל הדיגיטלי דומה למזומן מבחינת הפרטיות מול גורמים מסחריים, אך המשתמשים יכולים לאפשר שימוש מסוים במידע בתמורה לשירותים שונים.

המטרה: עידוד שיטות תשלום חדשניות

 המשנה לנגיד אנדרו אביר / צילום: ליאור מזרחי

בנק ישראל עוד לא קיבל את ההחלטה אם להנפיק שקל דיגיטלי, והמשנה לנגיד, אנדרו אביר, מעריך שהסיכוי לכך הוא בסביבות 50%. הבנק ממשיך לפעול כדי לקדם את התחרות והחדשנות גם בדרכים אחרות. עודד סלומי, מנהל מחלקת תשלומים וסליקה בבנק ישראל, חשף בפורום שווי הוגן בראשות שלומי שוב ואמיר ברנע שנערך לפני כשבועיים שהבנק ימשיך לקדם את מערכת ה-faster payment, שהוקמה לאחרונה על ידי חברת מס"ב ומאפשרת העברה מיידית של כספים מחשבון לחשבון גם בסכומים קטנים.

התשתית לתשלום דיגיטלי עלתה מדרגה בשנה האחרונה כשבנק ישראל חייב את הסולקים לחייב את בתי העסק לשדרג את כל המסופים ונכון להיום 70% מהמסופים שודרגו: מה שמאפשר לשלם בארנק דיגיטלי.