כבר בנחיתה בנמל התעופה הבינלאומי בדובאי, קשה לפספס את העובדה כי באיחוד האמירויות מבינים היטב את משמעותם של סמלים. בהנמכה לקראת הנחיתה, ניתן להבחין באיים המלאכותיים המפורסמים בצורות הדקל או מפת העולם, שהפכו לאחת האטרקציות התיירותיות המוכרות ביותר. לאחר היציאה משדה התעופה, בולט במרחק בניין הבורג׳-חליפה המפורסם, המתנשא לגובה הלא ייאמן של 828 מטר, וזוכה בתואר ״הבניין הגבוה ביותר בעולם״. חשיבותם של האיים ושל המגדל, כפי שמבינים היטב מנהיגי האיחוד, היא בהפיכתם לסמלים בין לאומיים מוכרים: האיים המלאכותיים, המגדל הענק ועוד פרויקטים נוספים הפכו לסמל ליכולת האיחוד להוציא לפועל פרויקטים הנדסיים מורכבים בקנה מידה עצום, ולמתוח את גבולות היכולת האנושית שלב אחד קדימה.
את אותה הבנה, מיישמים כעת מנהיגי איחוד האמירויות גם בתחומים נוספים בהם הם שואפים לבסס את מעמדם הבינלאומי. אחד הבולטים שבהם הוא תחום האנרגיה המתחדשת, אשר זכה בשנים האחרונות להשקעת משאבים ומאמצים חסרת תקדים באיחוד האמירויות, במטרה לבסס את מעמד המדינה כמובילה עולמית של התחום המתפתח. כעת, לאחר שנים של השקעה ופיתוח, באיחוד מוכנים לכוון הכי גבוה שאפשר, ולנסות לכבוש פסגה נוספת - וסמלית במיוחד.
השקעות בהיקף חסר תקדים
המסע של איחוד האמירויות לעמדת הובלה עולמית של תחום האנרגיה המתחדשת החל כבר לפני שנים רבות, כשבהנהגה המקומית זיהו נכונה את הסכנה בהסתמכות מוגזמת של הכלכלה המקומית על הפקת הנפט והגז במדינה. ההבנה כי במוקדם או במאוחר לעולם לא תהיה בררה מלבד להפסיק להסתמך באופן משמעותי כל כך על הפקת דלקים מזהמים ולעבור למקורות אנרגיה ירוקים יותר, עוררה בקרב קברניטי האיחוד חשש כי אם לא יפעלו בהקדם, כבר בעתיד הקרוב הכלכלה המקומית תאלץ להתמודד עם מציאות משתנה שתחתוך עשרות אחוזים מהתמ״ג.
מרגע קבלת ההחלטה, באיחוד האמירויות החלו לפעול בכל הכוח במטרה ברורה: לבסס את מעמדם ככוח עולמי משמעותי בתחומי האנרגיה המתחדשת. מאז, המספרים מדברים בעד עצמם: היקף האנרגיה הסולארית המופקת במדינה זינק מ-10 מגה וואט בשנת 2009 ל-2,400 מגה-וואט בשנת 2020. בעשור הקרוב, על פי התוכניות, 6,000 מגה-וואט נוספים צפויים להתווסף לרשימה.
אם לא מספיקה ההשקעה במשק האנרגיה המקומי, באיחוד האמירויות משקיעים סכומי עתק גם מעבר לגבולות המדינה. עיקר התקציבים מנוהל באמצעות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת (IRENA) וקרן הפיתוח של אבו-דאבי (ADFD), שניהם גופים ממשלתיים הפועלים מטעם ממשלת אבו-דאבי, והשקיעו בשנים האחרונות למעלה מ-350 מיליון דולר בפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת בכל רחבי העולם. לכך צריך להוסיף קרנות ממשלתיות בהיקפים קטנים יותר אך עדיין מרשימים, דוגמת הקרן לשת״פ פאסיפי-אמירתי, או הקרן האמריתית-קאריבית לאנרגיה מתחדשת, שמנהלות כ-50 מיליון דולר כל אחת. וכמובן, גם השוק הפרטי באיחוד האמירויות משתתף במאמץ, בהובלת חברות הענק המקומיות. כך, לדוגמא, חברת העל Masdar מנהלת כיום פרויקטים בהיקף מצטבר של 10.7 ג׳יגה-בייט בלמעלה מ-30 מדינות שונות.
בנוסף להשקעה הכספית האדירה, באיחוד משקיעים גם מאמצים ומשאבים רבים כדי להפוך למוקד ידע מקצועי בתחום ולמשוך את כוח האדם האיכותי ביותר בעולם לפעול מהמדינה (באמצעות שלל הטבות מרחיקות לכת הן לאנשי מקצוע והן לחברות). גם כנסי הענק המפורסמים של המדינה הפכו, בטרם התפרצות הקורונה, לסמל סטאטוס של התחום, כש״שבוע הקיימות של אבו-דאבי״ הפך בשנים האחרונות לאירוע הגדול בעולם בתחומי הקיימות והאנרגיה המתחדשת, עם כ-45,000 משתתפים מ-130 מדינות.
המטרה: מוקד בינלאומי מוביל
כעת, לאחר שנים של קידום וביסוס מעמדם ככוח עולמי בולט בתחום, באיחוד האמירויות מוכנים לקפיצת המדרגה הבאה. הפעם, לא מדובר בעוד השקעת ענק או בפרויקט בקנה מידה עצום, אלא ביעד זול בהרבה - אך סימבולי במיוחד.
לפני מספר שבועות, הגישה אבו-דאבי הצעה לארח את פסגת האקלים של האו״ם בשנת 2023. כאמור, מדובר באירוע זעיר ביחס ל"שבוע הקיימות של אבו-דאבי" שהתקיים אחת לשנה לפני התפרצות הקורונה. סך ההשקעה באירוע כזה, גם אם תהיה גבוהה במיוחד, תסתכם בסכומים כמעט אפסיים ביחס לסך ההשקעות בתחום המנוהלות כיום על ידי חברות וקרנות מקומיות. ועדיין, אם ההצעה אכן תתקבל, מדובר באירוע רווי משמעויות סימבוליות, אשר יוכל לתת את החותמת הרשמית האחרונה ולאשר את מעמדה של אבו-דאבי כבירה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת.
מאז הכינוס הראשון בשנת 1992, פסגת האקלים של האו״ם נחשבת לאירוע אליו נשואות עיני כל מי שפועל, ישירות או בעקיפין, במסגרת המאמץ העולמי למאבק במשבר האקלים ולמעבר למקורות אנרגיה מתחדשת. הפסגה המשמעותית ביותר זכורה משנת 2015, אז חתמו נציגי 185 מדינות על התחייבות לצמצום משמעותי בפליטת גזי החממה במדינתם עד שנת 2030, במה שידוע עד היום כ״הסכמי פריז״. הסכמים אלו ממשיכים לעמוד במוקד תשומת הלב עד היום, וצפויים להמשיך ולתת את הטון גם בפסגה הקרובה, שתתקיים בנובמבר הקרוב בלונדון.
אך בעוד השעון מתקתק ופליטת גזי החממה נמשכת, לכולם ברור כי בקרוב מאוד יהיה צורך בחידוש ועדכון של אותם הסכמים. אם הצעתם תתקבל, שלטונות אבו-דאבי מתכוונים לעשות הכל כדי להפוך את פסגת 2023 למשמעותית לא פחות. באמצעות הבטחת מעורבות והשקעה בינלאומית בהיקפים גדולים אפילו יותר, שלטונות האיחוד ממשיכים לחתור אל המטרה, ולבסס את מעמדה כבירה הבלתי מעורערת של תחום האנרגיה המתחדשת.
אם אבו-דאבי אכן תזכה לארח את פסגת האקלים, מדובר יהיה בצעד גדול בדרך ליעד, גם אם בעל משמעות סימבולית בעיקרו. אך כמו שבאיחוד האמירויות הבינו כבר מזמן, לפעמים, המשמעות הסימבולית היא החשובה; ממש כמו בניין הבורג׳-חליפה המפורסם, כך, הם מקווים, תיזכר בשנים הקרובות גם פסגת האקלים באבו-דאבי, שתבסס את הנסיכות ואת איחוד האמירויות כולו ככוח עולמי מוביל בדרך לעתיד ירוק ובר-קיימא.
הכותב הוא יזם ומשקיע בינלאומי. בארבע השנים האחרונות הוא מנהל את חברת "איגנייט פאוור" (Ignite Power) בדובאי, הפועלת בשוק המקומי וברחבי המזרח התיכון ואפריקה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.