"מחירי הסחורות יירדו בסוף השנה הבאה": מנכ"ל אדמה עם תחזית אופטימית

איגנסיו דומינגז, מנכ"ל חברת חומרי ההדברה אדמה, שב לאחרונה לישראל מביקור בספרד, שם מתגוררת משפחתו. הוא עצמו מתגורר ברחוב הירקון בת"א, מתוקף תפקידו כמנכ"ל החברה הישראלית-סינית. אחרי חודשים ארוכים שבהם נמנע מנסיעות לחו"ל בשל מגפת הקורונה, שב דומינגז להיפגש עם מפיצים ולקוחות של החברה ברחבי העולם, לאחר שהתחסן נגד המחלה.

בתחילת 2020 עברה אדמה שינוי, לאחר שהוכנסה באופן רשמי תחת קבוצת סינג'נטה העולמית, שהפכה לזרוע הכימיקלים לחקלאות של החברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה (שנמצאת במהלך לאיחוד עם חברה ממשלתית סינית נוספת בשם סינוכם). בעקבות השינוי מונה מנכ"ל אדמה דאז, חן ליכטנשטיין, לתפקיד מנהל הכספים הראשי של סינג'נטה, ואת מקומו כמנכ"ל אדמה תפס איגנסיו דומינגז, שכיהן עד אז כסמנכ"ל הסחר של החברה.

בשנה הראשונה שלו כמנכ"ל נדרש דומינגז להתמודד עם ההשפעות המורכבות שיצרה מגפת הקורונה. בראיון בלעדי לגלובס הוא מספר על השינויים בחברה בעקבות ההתחברות לקבוצת סינג'נטה, שמקום מושבה בשווייץ, וכיצד השפיעה המגפה על אדמה בפרט ועל החקלאות העולמית בכלל.

"מה שקרה הוא כל כך ייחודי", הוא אומר. "כל כך הרבה דברים הושפעו מהקורונה בדרכים שלא יכולנו להעריך. אבל גם נוצרו המון הזדמנויות למגזר החקלאות באופן כללי ולכל העסקים הקשורים אליו, כי מזון הוא מצרך חיוני. הפעילות סביב המזון והחקלאות, והשמירה עליהם, היו חיוניות לעולם כולו, כך שבמובן הזה זאת הייתה שנה טובה לאדמה באופן כללי".

"שינוי מסיבי בדפוסי הביקוש לגידולים חקלאיים"

אדמה מפתחת, מייצרת ומשווקת קוטלי עשבים ומזיקים (חרקים ופטריות) לחקלאים בכל רחבי העולם, ונחשבת לחברה השביעית בגודלה בעולם בתחום זה. את שנת 2020 סיימה החברה עם הכנסות שיא של 4.18 מיליארד דולר, ששיקפו עלייה של 3.3% וצמיחה של 10.6% במונחי מטבעות מקור, בהשוואה ל-2019.

הרווח הנקי החשבונאי של החברה גדל ב-19% ל-51 מיליון דולר, אולם ברווח הנקי המתואם (שמנטרל סעיפים חד-פעמיים וסעיפים שאינם במזומן) נרשמה ירידה של 32% בהשוואה לשנה קודמת, ל-176 מיליון דולר, עקב היחלשותם של מטבעות רבים מול הדולר.

לדברי דומינגז, "במחצית הראשונה של 2020 היה שינוי מסיבי בדפוסי הביקוש לגידולים חקלאיים, אבל גם שינוי מסיבי בנסיבות הסביבתיות שהשפיעו על התפוקה, על מחירי הנפט, על התחבורה, וכל אלו השפיעו אף הם על העסקים של אדמה. היו למשל גידולים חקלאיים שספגו ירידה חדה בביקוש, עקב שינוי דפוסי הצריכה בעולם, ומנגד גידולים שחוו עלייה בביקוש הגלובלי.

"בשביל חברה כמו אדמה, היכולת להתאים את עצמנו לשינויים הללו הייתה הדרך להצליח. למזלנו אנחנו מאוד גמישים ואנחנו פועלים כמו מכונה מסחרית המוכוונת באופן מלא להבנת צורכי הלקוחות.

"אז היינו גמישים מספיק להכווין את העסקים שלנו לעבר הדברים הללו" הוא מוסיף. "ברגע שהבנו שהביקוש לכותנה יתכווץ, אבל הביקוש לדגנים יעלה, לשם הלכנו. כך, ב-2020 הצלחנו לצמוח ב-14% בכמות המוצרים שמכרנו לעומת 2019, וזה דבר נהדר".

חלק מהמדינות הפכו חשובות יותר לאספקה

השינויים בהרגלי הצריכה, שיצרה מגפת הקורונה, הובילו גם לעלייה חדה במחירי הגידולים החקלאיים, ובשנה האחרונה זינקו מחירי התירס ב-96%, מחיר פולי הסויה ב-47% והחיטה ב-38%. מנגד, צנח מחיר הנפט הגולמי בשליש הראשון של 2020, אולם מאז חזר לרמתו טרם התפרצות המגפה העולמית.

  

דומינגז מסביר, כי מצב זה היה מאתגר מאוד לחברה מכמה אספקטים. "התנודתיות הגבוהה מאוד במחירי הנפט השפיעה על מחירי חומרי הגלם שלנו, שירדו בהתחלה אבל אחר כך עלו.

"האספקט השני הוא השינויים בתמונת המאקרו של המדינות היצרניות. מצאנו שחלק מהמדינות היצרניות הפכו לחשובות עוד יותר לאספקת המזון העולמי, כמו למשל ברזיל ומדינות נוספות באמריקה הלטינית, אוסטרליה והודו.

"מצד שני, המדינות הללו חוו ירידה חדה בערך המטבעות שלהן מול הדולר האמריקאי. אז היו מקומות שצמחנו מאוד חזק בהיקפי המכירות, אבל במונחים דולריים זה היה מאתגר מאוד, כי למשל הריאל הברזילאי התחיל את מרץ 2020 ברמה של 4.2 ריאל לדולר, וסיים את אפריל אשתקד ברמה של כמעט 6 ריאל לדולר".

שנה וחצי לאחר תחילת התפרצותה של מגפת הקורונה בעולם, מה כבר חזר למה שהיה קודם לכן ומה השתנה באופן קבוע, מנקודת מבטה של אדמה?
"הרבה יותר שינויים קרו בצורה שבה אנו עובדים מאשר בביזנס שלנו עצמו. הביקוש העולמי למזון נותר בריא וחזק, ההגבלות שהוטלו הולכות ומוסרות, אבל הדרך שבה עבדנו, הדרך שבה העולם נהג לנוע ממקום למקום, הדרך שבה תקשרנו עם לקוחות, כל אלו השתנו קרוב לוודאי.

"בעבר זה היה חשוב לנו ביותר להגיע לחוות החקלאיות בעולם כדי להבין את הבעיות של החקלאים המקומיים. היום אנחנו יכולים לדבר עם החוואים בדרכים דיגיטליות רבות, אבל עדיין יהיו דברים מסוימים שבשבילם נרצה להגיע לחוות כדי להבין את הבעיות השונות".

אז שיטת הניהול הקודמת - שבה בכל כמה ימים המנכ"ל עובר ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת - כבר לא תחזור?
"למדנו שיש דברים שיעיל יותר לעשות באמצעות שיחות וידיאו, אולם גם שיש דברים שיעיל עדיין לסגור בשיחות פנים אל פנים. אני כבר לא אחזור ללוח הנסיעות שהיה לי לפני שנתיים, של שבוע פה ושבוע שם. נסיעה לסין בשביל ביקור של 24 שעות בלבד כבר לא תהיה.

"שיחות הוועידה בווידיאו יעילות מאוד לבקרה ולמעקב, אבל פחות יעילות בישיבות תכנון אסטרטגי. ככה שמודל הניהול יהפוך היברידי יותר. לא נחזור לצורה העבודה הקודמת אבל גם לא נאמץ ב-100% את סגנון העבודה הדיגיטלי".

ומה לא ישתנה?
"ישנן גם מגמות עולמיות שלא ישתנו, למרות הקורונה. למשל, תהליך העיור העולמי, שהתעצם בעשורים האחרונים. התהליך הזה מייצר הרגלי תזונה שונים ולחצים גדולים מאוד על מערכת ייצור המזון בעולם, וזה לא ישתנה.

"באותו הזמן, הייצור של מוצרי חקלאות ומזון תעשייתי יידרש להתאים את עצמו לחששות של אוכלוסיית העולם בנוגע להשפעות הסביבתיות ולדרכי ייצור המזון. בעתיד יתחילו לקרות כמה מהדברים שהתחלנו לשמוע עליהם רק בעשור האחרון.

"מדובר למשל בחקלאות מקרבת, בחקלאות מדייקת, בהשפעות סביבתיות על החקלאות, בבחינת יכולת קליטת הפחמן בכל חווה חקלאית. כל אלו יהיו חשובים ביותר, כי האוכלוסייה כולה מודדת כיום כמה מהפעילות של כל תאגיד מחויבת לקיימות של כדור הארץ ולסביבה.

"עבורנו, זה לא רק שיש לנו ציוד חדש, אלא שאותו ציוד חדש צריך להיות יעיל יותר, ולא רק במונחים כלכליים, אלא גם במונחים של שימוש באנרגיה, ושל המקור של אותה אנרגיה. אנחנו חייבים להפחית את ההשפעה שלנו על הסביבה. זה נכון לנו וזה נכון לכל שרשרת הייצור החקלאית. הדברים הללו משתנים, וחברה כמו אדמה צריכה להבין איך להתאים את עצמה למגמות הללו, אם היא רוצה להישאר שחקן בשוק בטווח הארוך - והיא רוצה".

ואיך הושפעו החקלאים עצמם?
"למשל החקלאים בברזיל, לא רק שהם עושים כיום הון מהגידולים שלהם בגלל העלייה במחירי הסחורות, אלא שמחיר האדמות שלהם זינק בשיעור כל כך דרמטי, וזה עניין מרכזי בבחירות שיתקיימו שם בשנה הבאה.

"בגלל הביקוש העצום, אנחנו רואים כיום שדות לגידול פולי סויה גם במקומות שלא ראינו עד כה, כמו בקולומביה, בפרגוואי, באורוגוואי, באוקראינה, ברוסיה, באיטליה. נוסף על כך, החקלאים בעולם הופכים גלובליים מבחינת ההסתכלות שלהם על מגמות ההיצע והביקוש.

"יש אומנם חלק משמעותי מקרב החקלאים בעולם שמתבססים על צריכה מקומית של התוצרת שלהם, אבל מגמות המאקרו משפיעות באופן מהותי על בחירת הגידולים אצל החקלאים הגדולים. ככה שאם נרשמת עלייה בביקוש לסויה בסין, ובאותו הזמן נרשמים יחסים מתוחים בינה ובין ארה"ב, תהיה לכך השפעה על העולם כולו. תפקידנו הוא לזהות את המגמות הללו ולהתאים את עצמנו אליהן.

 חקלאים בהודו / צילום: Shutterstock

ומה להערכתך יקרה בשנה הקרובה? האם מחירי הסחורות החקלאיות ימשיכו לעלות, יתייצבו, או דווקא יחלו לרדת?
"אני חושב שעד סוף 2021, וגם ב-2022, נראה סביבה של מחירים גבוהים. קרוב לוודאי שבסוף 2022 נראה הפחתות מחירים, אבל כדי לדעת בכמה הם יופחתו נצטרך להמתין ולראות.

"זה יהיה תלוי בשאלות נוספות, כמו מה יקרה עם מחירי הנפט ומה יקרה עם היקפי התפוקה במקומות השונים. נוסף על כך, אנחנו צריכים להבין שתמיד יש גורמים שמשפיעים על כולם, כמו ה'אל-ניניו' (עלייה בטמפרטורות מי האוקיינוס השקט ליד פרו ואקוודור, שמתרחשת אחת לכמה שנים ומשפיעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, ע' כ'), שאנחנו נכסים אליו.

"האל ניניו צפוי להוביל בשנה הקרובה לירידה בתפוקות החקלאיות בדרום אפריקה ובאוסטרליה, ולכן אני מעריך שגם ב-2022 נראה סביבת מחירים דומה לזו הקיימת כיום. לאחר מכן זה כבר יהיה תלוי באיזונים שבין המדינות.

"נקודה מרכזית נוספת היא השאלה כיצד אירופה תתייחס לנושא ייצור המזון והביטחון התזונתי. מדינות מערב אירופה מתרחקת באיטיות מייצור חקלאי, והן נמצאות כיום בצומת דרכים. הן יידרשו להחליט אם הן מאמינות בחקלאות או לא. היום נראה, שמנקודת המבט הרגולטורית הן מתרחקות מהחקלאות.

"לאירופאים יש תפיסה שהם יכולים לשלם על כל מזון שגדל בכל מקום אחר, אבל הבעיה היא שבאיזשהו שלב האוכלוסייה האירופית תתחיל לשאול את המנהיגים מדוע הם מייבאים עגבניות מצ'ילה ומדרום אפריקה? מה העלויות הסביבתיות הכרוכות בלייבא עגבניות ממדינות אלו בהשוואה לגידולן בהולנד או באיטליה או ביוון?

"זאת שאלה שתונח לפתחם של גורמי איכות הסביבה באירופה, ובמקביל יידרשו שם להכריע בכל הקשור להמשך מדיניות התמיכה בחקלאים, ובעיקר באזורי הספר, ולדעתי זה לא יימשך. להערכתי, הנוכחות של אירופה בשוק החקלאי העולמי יצטמצם בעתיד, וגם לכך תהיה השפעה רבה על מקומות אחרים.

"בסינג'נטה מבינים שהפעילות בישראל היא קריטית לחברה"

חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן) הייתה בעבר בשליטת דיסקונט השקעות, ונמכרה בשני שלבים, בשנים 2011 ו-2016, לידי החברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה, ובהמשך הפכה לחברה ציבורית דרך מיזוג עם חברת סנונדה הסינית שנשלטה גם היא בידי כמצ'יינה. בתחילת 2020 העבירה כמצ'יינה את מניות השליטה באדמה לידיה של קבוצת סינג'נטה השוויצרית, מחברות האגרוכימיה והזרעים הגדולות בעולם, שאותה רכשה כמצ'יינה לפני שנים אחדות.

"יותר מוכווני עסקים"

אנו שואלים את המנכ"ל איגנסיו דומינגז כיצד השפיע המהלך האחרון על אדמה. "הקשר שונה", הוא אומר, "כי בעבר היינו רק חלק מכמצ'יינה. היינו בסין ופעלנו מול בעלי המניות הסיניים שלנו. כעת המצב הוא שבעלת המניות שלנו היא למעשה קבוצה של אנשי מקצוע ואנחנו חלק מהקבוצה הזאת, וזה עושה את היחסים להרבה יותר מקצועיים והרבה יותר מוכווני עסקים.

"היו"ר של אדמה, שהוא גם מנכ"ל סינג'נטה, מבין את הביזנס שלנו. הוא בא מהתחום ויש לו ניסיון בעבודה מול מפיצים ולקוחות. זה שונה לחלוטין מהמצב הקודם שבו החזיק בנו מאין משקיע ממשלתי שמייצג את מדינת סין.

"במובן הזה מדובר בדבר טוב לחברה, כי אנחנו רשאים לנהל בעצמנו הרבה מהבעיות שלנו ולהעניק הרבה יותר מתשומת הלב שלנו להשקעות בפרויקטים בעלי אוריינטציה אסטרטגית וקשר לסביבה החקלאית המתפתחת, מאשר בעבר".

סינרגיות והזדמנויות

לאדמה יש כיום אסטרטגיה עצמאית, או שהיא צריכה להיות קשורה לתכתיבי הקבוצה?
"הקבוצה מאוד מכבדת את אדמה, את התרבות שלנו ואת הדברים שאנחנו עושים. יש לנו הרבה חופש להחליט היכן להשקיע, איך להשקיע, איך לפתח את הפעילות המסחרית שלנו, איך לנהל את העסק שלנו. בכך יש לנו את הפריבילגיה של להיות חלק מקבוצה גדולה מאוד שמאפשרת לנו ליהנות מהרבה סינרגיות והזדמנויות, אבל בו בזמן מכבדת את התרבות שלנו ואת הדרך שלנו לפעול.

"יש לנו למשל חופש מוחלט להשקיע ולהרחיב את הפעילות התעשייתית שלנו בישראל, למרות שלכאורה הקבוצה הייתה יכולה להציע לנו דווקא להשקיע במתקני ייצור דווקא בסין או בברזיל. הם מבינים שהפעילות בישראל היא קריטית לחברה, וכמחצית מההשקעות ההוניות שלנו בשנים 2020-2021 הן בישראל.

"ב-2021 למשל נבצע השקעות הוניות בהיקף של 350 מיליון דולר, מתוכן 180 מיליון דולר יהיו במתקנים בישראל. ולא מדובר רק על הרחבת כושר הייצור. אנחנו מבינים שהעולם משתנה לעבר אספקטים שלא היו רלבנטיים לפני 15 שנה, כמו בטיחות סביבתית. כך שכיום אנחנו דואגים לשפר את הדרך שבה אנחנו מיצרים בישראל ומחצית מההשקעות שלנו מועדות לשיפור מערכות הייצור, ליעילות אנרגטית, למדידה וניטור של כמות הפחמן הנפלטת מהמפעלים שלנו". 

ומה התוכנית להמשך?
"מה שמעניין אותנו כרגע, הוא להנפיק לציבור את מניות סינג'נטה גרופ עוד השנה או ב-2022 ברשימת המדע והחדשנות הטכנולוגית (STAR) של בורסת שנגחאי, שבסין. ישנם כמה שלבים שיש להשלים במהלך החודשים הקרובים, כולל קבלת אישורים רגולטוריים שונים.

איגנסיו דומינגז

אישי: בן 61, נולד וגדל בספרד. מתגורר בישראל
מקצועי: משמש כנשיא ומנכ"ל אדמה, שבה הוא נמצא למעלה מ־20 שנה. מונה למנכ"ל באפריל 2020. בתפקידיו הקודמים שימש כסמנכ"ל המסחרי של אדמה וכחבר הנהלה בכיר למעלה מעשור, שם מילא תפקיד מרכזי בבנייה ויישום האסטרטגיה המסחרית ובהרחבת סל המוצרים הגלובלי של החברה
עוד משהו: משמש כיום גם כחבר בהנהלה של קבוצת סינג'נטה

אדמה

עיסוק: מפתחת, מייצרת ומשווקת קוטלי עשבים ומזיקים (חרקים ופטריות) לחקלאים בכל רחבי העולם, ונחשבת לחברה השביעית בגודלה בעולם בתחום זה
היסטוריה: הוקמה כמכתשים אגן בשנת 1952, ובשנת 2014 שינתה את שמה לאדמה. ב־2016 נרכשה על ידי חברת כמצ'יינה הסינית. כיום מאוגדת בסין והנהלתה יושבת בישראל
נתונים: הבעלות על אדמה נמצאת בידי סינג'נטה גרופ (79%) וציבור המשקיעים (21%). מעסיקה 7,700 עובדים ברחבי העולם, מהם 1,400 בישראל. נסחרת בסין בשווי 3.27 מיליארד דולר