ראשונה בעולם: פיוצ'ר מיט מקימה ברחובות פס ייצור לבשר מתורבת

המרוץ לבשר המתורבת מתחמם, וחברה כחול-לבן מקדימה את העולם ורושמת פריצת דרך עולמית: חברת "פיוצ'ר מיט" (Future Meat) הישראלית, המייצרת בשר מתורבת, הודיעה על השלמת מתקן ייצור הבשר המתורבת התעשייתי הראשון בעולם, בעיר רחובות. זו התשתית הראשונה אי פעם לייצור מסחרי של בשר מעבדה בהיקפים של 500 ק"ג ביום - שווה ערך ל-5,000 המבורגרים ממוצעים ביום בקו ייצור בודד.

● לקחנו ביס מהעתיד: טבעונית וקרניבור יצאו לטעום לראשונה קציצה שגדלה במעבדה, מה הם חשבו? 

בשלבי אישור מול ה-FDA

קו הייצור החדש יאפשר לפיוצ'ר מיט לייצר בכמויות גדולות בשר עוף וכבש ללא שימוש בסרום מן החי וללא הנדסה גנטית. לפי החברה, הטכנולוגיה החדשה שפיתחה מאפשרת מחזורי ייצור מהירים פי 20 מאלו הנהוגים בחקלאות בעלי החיים המסורתית. בשלב זה, בשר מתורבת לא מאושר למכירה ישירה לצרכן כמעט בשום מקום בעולם. פיוצ'ר מיט היא בין החברות הבודדות בעולם המצויות בשלבי אישור למוצריה ולמתקן הייצור החדש שלה מול רגולטורים שונים בעולם, ובראשם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

לפי רום קשוק, מנכ"ל החברה, התשתיות החדשות יאפשרו לה להניח על המדפים בארה"ב את מוצריה עד שנת 2022, שכן קו תעשייתי פועל, יכול להאיץ לא רק פיתוח מוצרים, אלא גם הליכים רגולטורים. אם וכאשר ינתן האישור, המוצרים הראשונים שתשיק הם חזה עוף, אצבעות עוף והמבורגר מבשר כבש.

חברת פיוצ'ר מיט הוקמה בשנת 2018 בישראל על ידי הפרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית. לדבריו, מטרת החברה היא "להביא את המהפכה החקלאית הבאה. יצור בשר מתורבת שהוא טעים, בריא, ובר השגה. אין דרך אחרת להבטיח את עתיד הדורות הבאים. כבר אי אפשר להמשיך להאכיל את אוכלוסיית העולם באותן שיטות חקלאיות מסורתיות, שפוגעות אנושות בסביבה".

המחיר: אתגר לשוק כולו

עלות הבשר המתורבת לצרכן היא אתגר משמעותי לענף כולו. ואמנם, בשנה החולפת הצליחה החברה להפחית משמעותית את המחירים, כך שמחירו של ק"ג עוף בייצור פיוצ'ר מיט עומד על 39 דולר, מחיר נמוך משמעותית מזה אליו הצליחו להגיע עד כה מרבית החברות בשוק. בחברה מעריכים שמתקן הייצור החדש יאפשר הפחתת עלויות נוספת בשיעור של כ-30%. זאת בעזרת מערכת חדשנית שפיתחו שמאפשרת לחברה למחזר יותר מ-30% מחומרי המזון של התאים.

 בשר מתורבת של פיוצ'ר מיט / צילום: פיוצ'ר מיט

מלבד היתרונות של בשר מתורבת על פני הסבל שנגרם לבעלי החיים בתעשיית המזון המסורתית, יש לו גם יתרונות סביבתיים רבים. כך למשל, הבשר המתורבת של פיוצ'ר מיט פולט 80% פחות גזי חממה מאשר בשר בתעשייה המסורתית, משתמש ב-99% פחות שטחי אדמה ו-96% פחות מים מתוקים, ושומר באופן מלא על הערכים התזונתיים - ללא שימוש בחומרים מזיקים כמו אנטיביוטיקה.

מרוץ הרגולטורים

לאחר שהשלימה את הקמת המתקן בישראל, שואפת החברה לבנות מתקן ייצור גדול יותר בארה"ב כבר בשנה הקרובה. לפי ההערכות, הרגולטור האמריקאי יהיה הראשון לאשר כניסת מוצרי בשר מתורבת באופן רחב לשווקים, ופיוצ'ר מיט תהיה אחת החברות הראשונות שינגישו את מוצריהן לצרכנים. לדברי נחמיאס, "בשר מתורבת הוא 'חיה' חדשה. אנחנו נצטרך לחנך צרכנים. הדרך היחידה לעשות את זה, היא לבנות מותג ולשוחח איתם. השקה של מותג עולמי יכולה כרגע להתרחש רק בארה"ב. בהמשך, נקים מתקני ייצור גם במזרח אסיה".

לא בכדי מזכיר נחמיאס את מזרח אסיה. בחודש דצמבר סינגפור הפכה למדינה הראשונה שסיפקה אישור רגולטורי למכירת נאגטס עוף מתורבת של חברת JUST האמריקאית, והוא נמכר בכמויות קטנות במסעדות נבחרות. ואמנם, המוצר של ג'אסט, נמכר כעת בהפסד. החברה מיהרה להשיק מוצר ולהיות הראשונה מול עיניי הצרכנים, אך מתמודדת עם עלויות יצור של אלפי דולרים לק"ג.

אך לאחר האישור שניתן לג'אסט, סינגפור מצליחה למשוך כעת יזמים מהעולם, כחלק משאיפתה להפוך את בשר המעבדה לתעשייה חדשה בשטחה. "סינגפור מהווה שער כניסה לסין, ולכן היא מקום מאוד מעניין", אומר נחמיאס. "אנחנו נמצאים בשיח גם עם הרגולטור הסינגפורי והוא רוצה מאוד להתקדם. אין לו דרישות שונות מאוד מאלו של הרגולטור הישראלי והאמריקאי. כולם דורשים הקמה של קו ייצור, ולכן מה שאנחנו עושים עכשיו זו התקדמות משמעותית לעבר השקה של מוצר".

עשרות בודדות של חברות בעולם מפתחות היום מוצרי בשר מעבדה שונים - מדגים, דרך עוף ועד בקר, בתקווה להיות תחליף בר קיימא לבשר בעלי חיים, ואף לנגוס בנתח שוק תחליפי הבשר הצומח במהירות. חברת הייעוץ מקינזי העריכה לאחרונה כי שוק הבשר המתורבת העולמי יגיע לשווי של 25 מיליארד דולר עד שנת 2030. בינתיים, כשחברות עוברות תהליכי אישור אצל רגולטורים שונים, שאף הם חווים חבלי לידה בתהליכים החדשניים, לתעשייה עצמה יש אתגרים משמעותיים, ובראשם הורדת עלויות הייצור ויכולת לייצר את פיתוחי המעבדה השאפתניים שלה בכמויות גדולות.

  

מי תגיע ראשונה למדפים

ממפיס מיט (Memphis meat), אחת החברות הוותיקות והמתקדמות בתחום בעולם, הודיעה בחודש שעבר שעד סוף השנה תשווק את מוצריה למסעדות נבחרות בארה"ב. פיוצ'ר מיט ניצבת כעת לצד החברות המתקדמות ביותר. בנוסף, היא אחת מחברות הבשר המתורבת שהצליחו לגייס את הסכומים הגבוהים ביותר מאז הקמתן, כ-43 מיליון דולר.

החברות כולן נבדלות זו מזו בטכנולוגיה אותה הן מפתחות. כך למשל, בניגוד לפיוצ'ר מיט, ממפיס מיט משתמשת בהנדסה גנטית על תאי שריר. "ההערכה שלנו היא שביוריאקטור כמו של ממפיס מיט יהיה מאוד יקר ובעל כושר ייצור מוגבל יותר", אומר נחמיאס. "התאים שלנו לא עוברים הנדסה גנטית וגדלים בתרחיף, ממש כמו שמרים. זה אומר שאנחנו יכולים לגדל אותם כמו כל תעשיית המזון, במכלים שהם מוצרי מדף. בתהליך שלנו, אנחנו מצליחים לגדל פי 10 יותר תאים ממה שמארק פוסט (הפרופ' שהגה את רעיון הבשר המתורבת, והצליח בשנת 2013 לייצר המבורגר ראשון בעולם בגידול מעבדה), חשב שאפשר להגיע אליו בשנים הקרובות".

תהיו החברה הראשונה להניח מוצר על המדף?
"אני לא יודע מי יגיע לקו הסיום ראשון. אם נשיק ראשונים, ממפיס ישיקו אחרינו ולהפך. כך או כך, בשלב הראשון הם ואנחנו נמכור רק למסעדות. ייקח כמה שנים עד שנגיע לסופרמרקט, בעיקר בגלל הזמן שלוקח לבנות מפעלים חדשים. בתוך 20 שנה אנחנו צופים שהבשר המתורבת ייקח נתח של 40-60% מתעשיית הבשר העולמית. זה יהיה שוק של 600 מיליארד דולר. "זה אומר שהטכנולוגיה תצטרך להכפיל את עצמה כל שנה. אני חושב שזה אפשרי. זה יגיע הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, אבל ייקח זמן.

"שוק הבשר עצמו מוערך היום ב-1.5 טריליון דולר. בשביל לקחת נתח רציני מהשוק הזה, אני צריך לייצר בעשרות מיליארדים. גם מתקן הייצור הגדול שנקים בקרוב, ייצר מכירות בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים, אבל מדובר בפסיק מצריכת המזון. אנחנו מדברים על תעשייה שמתפרסת על 33% מהשטחים החקלאיים בעולם.

אנחנו לא נחליף חלקים משמעותיים ממנה בזכות מתקן אחד בבת אחת, גם אם הוא הרבה יותר יעיל מהתעשייה המסורתית. מצד שני, זה אומר שיש המון מקום לשחקנים להיכנס לתעשייה הזו. להערכתנו, השחקן שייקח את החלק הארי של השוק, יהיה לא זה שישיק מוצר ראשון, אלא זה שיגדל הכי מהר. כאן יש לנו יתרון משמעותי".

ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום החלבון האלטרנטיבי עם מעל 50 סטארטאפים ו-300 מעבדות מחקר, ובתוך כך גם בתחום הבשר המתורבת. ניר גולדשטיין, מנכ"ל GFI ישראל, מדגיש כי ישראל לא תוכל לשמור על ההובלה שלה בתחום ולתרגם את היכולות המדעיות והטכנולוגיות לכדי עסקים המייצרים באופן המוני, אם המדינה לא תשקיע בתקציבי פיתוח וכך גם בשחרור של חסמים. לדבריו, "אנחנו חייבים לפתור היום 3 חסמים מרכזיים, כבר בתקציב הממשלה הקרוב - מימון ותשתית למחקר אקדמי, תשתית ייצור משותפת ורגולציה. נדרשת השקעה של 200 מיליון שקל בתקציבים לחוקרים, בבניית מעבדות מחקר משותפות ובאיפיון פתרון שיאפשר לחברות הסטארטאפ לא רק לפתח, אלא גם למכור בשר מתורבת בישראל. אחרת, כל החוקרים והחברות יעברו לחו''ל, וישראל תפסיד את כל ההשקעה".