לידיעת שר התקשורת יועז הנדל: דרעי הציב מכשול קטן בדרך לאינטרנט המהיר. הבעיה האמיתית רחבה הרבה יותר

ביומיים האחרונים הרשת רועשת וגועשת בעקבות החשיפה של גלי צה"ל בדבר העיכוב המכוון שנקט שר הפנים היוצא, אריה דרעי, סביב התקנה המחייבת קבלנים לפרוס סיבים אופטיים בבניינים חדשים. דרעי דאג להכניס תיקון המאפשר לראשי רשויות להחריג קבלנים מפריסת סיבים בבניינים חדשים והמסר שלו היה ברור: האינטרנט המהיר על גבי סיבים בחברה החרדית הוא משהו שיש להימנע ממנו.

ההחלטה של דרעי נתפסת כמקוממת במיוחד על רקע הקורונה ועל רקע התשתיות הלקויות בחברה החרדית, שם למדנו עד כמה היא סבלה מהיעדר תשתיות תקשורת מתקדמות, גם בסלולר וגם בתקשורת הקווית.

אבל ההחלטה של דרעי, ששר התקשורת יועז הנדל מיהר להכריז שיפעל נגדה, היא רק קצה קצהו של בעיה הרבה יותר גדולה שאיש אינו נותן עליה את הדעת והיא מדיניות משרד התקשורת, שוויתר על חובת הפריסה האוניברסלית לבזק והוט, ובעצם יצר בעיה הרבה יותר גדולה. אילו לא היה מוותר על חובת הפריסה של בזק, היא הייתה נדרשת על פי רישיונה להגיע לכל נקודה ונקודה בארץ ולקיים את רישיונה ככתבו וכלשונו ולפרוס סיבים אופטיים בכל ישוב.

פריסה אוניברסלית

אבל במשרד התקשורת נכנסו לבעיה קשה בעקבות הסירוב של בזק לפרוס פריסה אוניברסלית, גם לאחר שפעל בכל הכוח ודחף את מתחרותיה סלקום ופרטנר לפרוס סיבים. המשרד היה בטוח שדרך הלחץ שהוא מפעיל על בזק לא תהיה לה ברירה והיא תפרוס מבלי לקבל הקלה כלשהי. בזק נזכיר, ביקשה הקלות כי טענה שפריסה אוניברסלית היא לא כדאית כלכלית בפריסת סיבים ולא תיכנס לפרויקט מבלי שיכניסו שינויים ברישיונה.

במשרד התקשורת עד יועז הנדל והמנכ"לית לירן אבישר בן חורין, אחזו בדעה שבזק היא אויב העם. עד היום באגף הכלכלה במשרד ישנן דמויות שמבחינתן כל מה שנדמה כהקלה לבזק גורם להם להתכווצות שרירים. לפני שאבישר והנדל נכנסו לתפקידם, גיבש אגף הכלכלה ביחד עם משרד האוצר את המתווה הנוכחי שמוותר לבזק על הפריסה האוניברסלית. הנדל ואבישר פשוט אימצו את המודל וראו בו הזדמנות לחלץ את שוק התקשורת מהמשבר שהוביל את ישראל לפיגור בפריסת סיבים.

האימוץ של המודל, שקובע שבתמורה לוויתור של בזק על אזורי פריסה לא כדאיים לה, ייפרסו סיבים על ידי מפעילים שיתמודדו במכרז, הוא שגיאה גדולה שנובעת מהרצון להזיז "אבנים גדולות". זה בא ממקום טוב, ולזכותם אפשר לומר שלא בטוח ששינוי המודל היה אפשרי אחרי שההבנות עם בזק נראו קרובות מתמיד. לכן לפני שמדברים על דרעי והפטור שהעניק לראשי רשויות, צריך להבין היכן נקודת הכשל כרגע ולמה הבעיה היא הרבה יותר עמוקה.

אבנים גדולות חלקית

ב-2018 בזק הציעה מיוזמתה למשרד התקשורת פריסה של 80% ואם היו דוחקים אותה עוד קצת היא הייתה מסכימה לפריסה של 85% ממשקי הבית. תיכף תבינו כיצד הדברים מתחברים. מי שקרא את מדיניות המשרד שפורסמה בשבוע שעבר לגבי המכרזים העתידיים למפעילים הפרטיים, ראה שצורפה אליו הרשימה של בזק של היישובים שבהם היא לא תפרוס סיבים. צריך לקוות שבמשרד התקשורת עיינו היטב ברשימת מאות האזורים והיישובים שלא ייפרסו ואם היא לא מדירה שינה מעיניהם אז אנחנו צריכים לדאוג.

בגדול מדובר ביישובים ושכונות חרדיות, יישובים ערביים ואזורים לא כלכליים כמו אזורי תעשייה וכדומה, וקיבוצים שמעדיפים פתרונות עצמאיים. הרשימה הזו היא צרה צרורה. הרי אלעד או אום אל פאחם לא נפרסות על ידי בזק בגלל שלא כדאי לבזק כלכלית להגיע לשם. לחרדים מסיבות ברורות, ולאום אל פאחם או עראבה בגלל שיש קושי פיזי לפרוס ובמקביל גם יש שם רשתות פיראטיות. אז אם לבזק לא כדאי לפרוס שם, איך לסלקום יהיה כדאי לפרוס שם סיבים?

יתרה מכך, במערכות של בזק יודעים בדיוק לזהות היכן נמצא כל סיב וכל לקוח אינטרנט במדינת ישראל. שכונת רכבות בלוד במרכז הארץ לא תיפרס על ידה, למה? כי בבזק יודעים שבשכונה הזו אין מנויי אינטרנט. אז אם אין שם מנויים, למה שפרטנר תגיע לשם גם אם היא תקבל תמריץ?

במשרד התקשורת מסרבים לפתוח את הראש

במשרד התקשורת טוענים בתגובה שהפריסה שם תקרה כי המכרז מתמרץ את המפעילים לפרוס ובעצם נותן להם כסף כדי שיפרסו. אבל מה שהמשרד לא מבין זה שאם אין שם ביקוש לאינטרנט, למה שמישהו יפרוס? הוא הרי צריך לתחזק רשת, הוא צריך לתת שירותים, הוא צריך להגיע למקום קשה מאד פיזית לפריסה, למה שיעשו את זה גם אם משלמים לו כאשר במקביל יש רשתות פיראטיות? יש כאן תפיסה מאד בעייתית של המשרד שנראה שעכשיו נמצא במקום שפשוט אין ממנו דרך חזרה. ולכן הנדל לוקח כאן הימור גדול ומבטיח אישית להתערב היכן שלא יהיו מתמודדים ולהביא לשם תקציבים ממשלתיים.

אבל הבעיה הייתה יכולה להיפתר בדרך אחרת אילו במשרד היו מוכנים לפתוח את הראש וכאן הדברים מתחברים לנקודה הקודמת שציינו. אם במשרד הייתה הבנה טיפה יותר עמוקה של העניינים, הוא היה מבין שמה שחשוב לבזק זה רישיון ה-ISP. בלי רישיון ISP פרויקט הסיבים של בזק הוא בעייתי מאד עבורה. עד כדי כך שהיו קולות בבזק שקראו לא להיכנס לפרויקט מבלי רישיון ISP. במשרד ממשיכים להאמין שהלחץ התחרותי עשה את ההבדל והכניס אותה לפרויקט. הם פשוט לא מבינים. הלחץ התחרותי תרם תרומה מועטה לכניסה של בזק לפרויקט.

מה שדחף את בזק היא העובדה שהיא צריכה את הפרויקט כי זו האבולוציה ההנדסית של רשתות התקשורת והעובדה שמשרד התקשורת הבטיח לתת לה רישיון ISP. עכשיו צא ולמד מה היה קורה אם משרד התקשורת היה נותן לבזק את רישיון ה-ISP ב-2018 ובתמורה דורש פריסה אוניברסלית? הרי גם אם מדובר היה בפריסה יותר ארוכה, כלומר התחייבות של 80% בתוך 6 שנים ו-100% בתוך 10 שנים, האם זה לא היה הרבה יותר יעיל וכדאי לנו כמדינה? מי שבמשרד התקשורת אומר לכם שבזק לא הייתה מוכנה להסדר כזה, אינו יודע על מה הוא מדבר.

איך שגלגל מסתובב לו

ומה קרה עכשיו? ויתרו לבזק על הפריסה האוניברסלית והיא תקבל בקרוב רישיון ISP. אמנם באיחור אבל זה לא משנה כי אם הנדל לא היה עוזב את המשרד, היא כבר הייתה מקבלת, העיכוב הוא בגלל שהוא יצא לגלות וחזר אחרי חצי שנה. 

לכן הביקורת על דרעי היא במקומה אבל ההחלטה שלו היא רק היבט אחד לבעיה הרבה יותר גדולה. דרעי גזר על החברה החרדית שימוש באינטרנט מבוסס נחושת, כי הרי נחושת בכל מקרה תהיה בבתים, אז במקום אינטרנט על סיבים שהוא הרבה יותר מתקדם ומתאים למאה ה-21, הוא גוזר עליהם אינטרנט נחות. הוא מתעלם מכך שהחברה החרדית לא עשויה מקשה אחת ויש היום הרבה מאד חרדים שמשוועים לאינטרנט מהיר לצורכי עבודה. למה לפגוע בהם?

לסיום, מי שמשעמם לו שיקרא את נייר המדיניות של המשרד. הוא יראה שם מכרז בשיטה מסובכת במיוחד. ואם המכרז מסובך, מה יהיה ביישום?

אבל כאמור, הבעיה שדרעי יצר היא כאין וכאפס לעומת הבעיה הגדולה שעומדת לפתחנו וצריך לקוות שהמודל של הנדל יעבוד, אך יותר מכך, אם יתברר כבר במכרזים הראשונים שצפויים לצאת בעוד חצי שנה, שאין מתמודדים במכרזים, שהוא לא יהסס לשנות מדיניות ויחזיק בקרנות המזבח. ויפה שעה אחת קודם.