חיזוק לקשר עם התפוצות - דרוש נשיא לעם היהודי

רוח השינוי הפוליטי הנושבת בישראל בימים אלו, יש שיגידו לטובה ויש שיגידו לרעה, עדיין מחלקת את השיח הציבורי והתקשורתי לשיח של ימין ושמאל, שינוי או שימור. אך לשמחתנו, מעל הדיון הפוליטי ומעל האווירה הלוהטת לעיתים, קיים מוסד המפגין ממלכתיות מתוקף תפקידו ומייצג את העם היושב בציון ברצינות ובעקביות, ללא קשר לשינויים הפוליטיים התכופים ולסבבי הבחירות - מוסד הנשיאות. בית הנשיא הוא כאן כסמל שלטון, ובהובלתם של הנשיאים האחרונים, הוא סמל חיובי של אחדות.

ההתפתחות האחרונה, עם ההודעה על מינויו של השר לשעבר ויו"ר הסוכנות היהודית יצחק בוז'י הרצוג לתפקיד הנשיא, ממשיכה את אותה המגמה. הרצוג צפוי להיות נשיא מאחד, דמות מרכזית בציבוריות הישראלית. הרצוג הפגין לאורך התפקיד ובתפקידיו השונים את היכולת לעבור מהזירה הפוליטית, למדינית, לממלכתית. על כן, אני מאמינה כי זה הזמן הנכון להפוך את תפקיד הנשיא לרחב יותר - נשיא העם היהודי.

סוגיית יהדות התפוצות היא סוגיה מורכבת שעדיין זקוקה לטיפול רציף, המשכי ונכון. לראייתי, נושא יחסי ישראל עם יהדות התפוצות, בהקשר הרחב של חזון, האחריות על המענה הלאומי לצרכי התפוצות גם תחת שינויים פוליטיים, צריכה להיות תחת אחריות בית הנשיא. קדנציית נשיא היא ארוכה, המשכית, אין בעיית יציבות ואין רפורמות רחבות היקף שמחליפות האחת את השנייה מדי שנתיים. שנית, הממלכתיות המאפיינת את בית הנשיא מאפשרת שיח רציף עם יהדות התפוצות שאיננו מושפע מהלך הרוח המדיני. בנוסף, כאשר האחריות על הנושא תוטל על דמות כמו הנשיא ולא תושפע ממקורותיו הפוליטיים של שר כזה או אחר, קל יותר יהיה לגייס גם את הישראלים להצטרף לנושא.

על שולחן הנשיא כמה אתגרים לא פשוטים בסוגיית הקשר עם יהדות התפוצות המשפיעות על הקשר, גם אם לעיתים הוא אינו הגורם המטפל בנושא באופן שוטף. חיבור הדור הצעיר, שינויים פוליטיים בעולם המשפיעים על היחס לישראל, תחזוקת השיח הרציף עם קהילות גדולות וקטנות, העלייה החדה באנטישמיות בצפון אמריקה, מצבם של המוסדות היהודים בתקופה שלאחר מגיפת הקורונה. אלו רק מקצת הנושאים המחכים לטיפול בהול.

על פי דוח PEW האחרון, שפורסם יממות לפני תחילת מבצע "שומר החומות" והוא הדוח המקיף ביותר בסוגיית יהדות צפון אמריקה, שמונה מכל עשרה יהודים מגדירים את אהבתם לישראל כחלק מרכזי ביהדותם, 45% מהיהודים ביקרו בישראל, ומתוכם שני שליש מצהירים על חיבור רגשי עמוק למקום ולמדינה. מדובר על נכס עצום עבור מדינת ישראל.

תuכנית העבודה היא פשוטה - מעבר מרמה הצהרתית וממחוות טקסיות לעבודה יומיומית וטיפול שוטף בסוגייה תחת בית הנשיא. יש למנות צוות מטפל המקבל אחריות מלאה על הסוגיה וניהולה, הפועל תחת חזון הנשיא ואף מתקוצב בנושא, ופועל ליצירת מטרה משותפת מוגדרת ובהירה, עם יהדות התפוצות. בנוסף לצוות, ראוי להקים פלטפורמה כזו או אחרת, דיגיטלית או פיזית, לניהול ותכלול המאמצים של הקהילה היהודית בעולם אל מול מדינת ישראל, פלטפורמה לשיח חם וקבוע.

לצידו של הנשיא יכול להיות שחקן משמעותי ביותר - שר התפוצות. זכינו בשנים האחרונות לכך שסוגיית התפוצות נמצאת באחריות משרד ממשלתי. נחמן שי, אחד השחקנים המרכזיים בסוגיית יהדות התפוצות, התמנה לתפקיד החשוב. שר התפוצות החדש שהוא ממקימי השדולה לקידום יחסי ישראל ויהדות ארה"ב, ידע לפעול בשיתוף פעולה עם הנשיא, ואני בטוחה שישכיל להבין שהוא השר היחיד שפועל עבור 15 מיליון יהודים. ראוי לזכור שמדינת ישראל פועלת עם אחריות כפולה: היותה מדינה לכל הישראלים והיותה מדינת העם היהודי.

מערכת היחסים שבין ישראל לעם היהודי בתפוצות היא אסטרטגית ומשמעותית. בשנים האחרונות נעשתה התקדמות יפה, כעת ניתן לקחת אחריות אמיתית על הקשר החשוב הזה, ולוודא שהוא הופך שגור בפי הישראלים כולם. בית הנשיא ומוסד הנשיאות הכל כך ממלכתי, הוא הגוף המתאים ביותר להוביל זאת.

הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית