לראשונה: העמדה לדין של בעל שליטה בעקבות "מהפכת חברות הארנק"

בראשית שנת 2017 נכנסה לתוקפה רפורמה שהטרידה את מנוחתם של רבים מבעלי "חברות הארנק" - "מהפכת חברות הארנק", שקבעה כללים חדשים לפיקוח על מערכת היחסים בין בעלי השליטה לחברות שלהם, ובין היתר לפיקוח על משיכות הכספים, "ההלוואות", שהם נוטלים מהחברה מבלי לדווח לרשות המסים ומבלי להחזיר אותן. הרפורמה שינתה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל השליטה, ובמקביל חשפה בעלי שליטה לחקירות פליליות במקרה שלא עמדו בכללים.

השבוע הוגש כתב אישום ראשון בעקבות תיקון החקיקה נגד בעל חברת עורכי דין, בטענה שעשה שימוש אישי בחשבונות של החברה בבעלותו, משך כספים מהחברה ללא הסכמי הלוואה ולא הגיש על כך דוחות לרשות המסים, מצב שהביא לכך שלא שולם מס בגין משיכות אישות שביצע בגובה של 1.7 מיליון שקלים. נאשם נוסף בכתב האישום הוא רואה החשבון שהיה אחראי על דיווחיו של עורך הדין ושל החברה בבעלותו לרשות המסים.

משך כספים בהתאם לצרכיו האישיים

על פי האישום שהוגש ע"י עו"ד נועה בורנשטיין, סגנית בכירה בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עורך הדין הנאשם ניהל בבלעדיות והחזיק במשותף עם גרושתו בחברת עורכי דין, שהייתה פעילה משנת 1999 ועד אפריל 2017. רואה החשבון המואשם היה אחראי על דיווחיו ועל דיווחי החברה לרשות המסים בשנים 2014-2017.

בשנים אלה, נטען באישום, עשה עורך הדין הנאשם שימוש אישי בחשבון הבנק של החברה, משך והפקיד לחברה כספים בהתאם לצרכיו האישיים, וזאת מבלי שהדבר הוסדר בהסכם הלוואה. נוכח התנהלותו, נטען, נוצרו לו יתרות חובה בהיקף של כ-1.32 מיליון לחברה בשנת 2014, 1.76 מיליון בשנת 2015, 1.85 מיליון בשנת 2016 וכ-1.8 מיליון שקלים בשנת 2017.

על פי האישום, בשנת 2017 הגיש רואה החשבון של עוה"ד ושל החברה לרשות המסים בקשה לסגירת תיק החברה ומשנה זו ועד למועד הפתיחה בחקירה לא הגישה החברה דוחות שנתיים. זאת, למרות שנכון לדצמבר 2017 עמד חובו של עורך הדין לחברה על סך של כ-1.8 מיליון שקל. "החוב לא הוחזר לחברה עד למועד הפתיחה בחקירה, בחודש יוני 2019, והוא מהווה, החל מיום 31.12.2017, הכנסה בידיו של נאשם 1 (עוה"ד, א' ל"ו)", נכתב באישום.

לטענת המדינה, עוה"ד ורואי החשבון שלו הגישו את הדוח האישי של עוה"ד לשנת 2017 ללא דיווח על ההכנסה כאמור ו"זאת ללא הצדק סביר".

שורת בעלי שליטה זומנו לחקירה

מדובר כאמור בכתב אישום ראשון שמוגש נגד בעל שליטה בגין אי-דיווח כדין על משיכות בעלים לפי הכללים שנקבעו ברפורמת חברות הארנק. בדצמבר 2019 חשף גלובס את תחילת החקירות של בעלי השליטה ברשות המסים בעקבות חקיקת הרפורמה, אז זומנו לחקירה שורת בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברות בשליטתם ולא דיווח עליהם כהכנסה. זאת, על אף שהכספים לא הוחזרו או שההחזר נדחה למועד לא ידוע.

מדובר בתיקון שנערך במסגרת חקיקה רחבה שכונתה "מהפכת חברות הארנק", שכללה שלושה חלקים: הראשון עסק בחיוב במס של משיכות כספים על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם; השני דן בחברות שהוקמו על-ידי נושאי משרה (דירקטורים, מנכ"לים וכדומה) רק לצורכי מס, וכן בשכירים שהעניקו שירותים דרך חברות שבבעלותם - "חברות שכירים", המתחזות להיות חברות - וזאת כדי לחסוך מס (חברות ארנק); והחלק השלישי נוגע לסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים שנצברו בחברה ולא חולקו כדיבידנד (דיבידנד כפוי).

בנוגע לחלק הראשון, רשות המסים סימנה את בעלי שליטה בחברות פרטיות במשק, שנטלו הלוואה/כספים מהחברה שבבעלותם ולא החזירו את ההלוואה/הכספים או שההחזר נדחה למועד לא ידוע, כאשר חלקם אף השתמשו בכספים לצרכיהם הפרטיים, כגון רכישה של דירות, של רכבים, של רכוש או עבור הוצאות שוטפות. המשותף לכל הנחקרים היה כי הם בחרו שלא לדווח על אותם כספים כהכנסה לרשות המסים.

בעלי שליטה נטלו הלוואות ללא מועד החזר

התיקון לחוק העוסק ב"משיכות בעלים" מחברות בבעלותם מעוגן בסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה אשר שינה את אופן המיסוי של משיכות הכספים מהחברה וכן את אופן המיסוי של העמדת נכסים של החברה לשימושו של בעל המניות המהותי.

לפני התיקון לחוק, הנוהג המקובל היה כי בעלי שליטה היו נוטלים "הלוואות" מהחברה, ומועד ההחזר היה נדחה ללא סוף. בפועל, הם היו עושים שימוש פרטי בכספי החברה, ללא כל מגבלה או תשלום מס על הכספים הללו. התיקון שם סוף לתופעה הזאת. בעלי שליטה שנטלו כספים מחברות בשליטתם, מחויבים בדיווח שנתי על הכספים וכן בתשלום מס על ההכנסה בגינם.

התיקון החדש קבע כי משיכות כספים על ידי בעלי המניות מהחברות שבבעלותם, בהן הלוואות שנלקחו והחזרן נדחה משנה-לשנה-ובפועל לנצח, יחויבו בתום השנה שלאחר המשיכה כהכנסה חייבת במס בידי בעל המניות שמשך את הכספים. לפי הסעיף, יראו משיכה מחברה במועד החיוב כהכנסה מדיבידנד, או לפי העניין כהכנסת עבודה או כהכנסה מעסק/משלח יד של בעל המניות המהותי. בנוסף, נקבע בתיקון לחוק, כי גם העמדת נכסים של החברה, ובהם דירות מגורים, כלי שיט וטיס, לשימוש בעלי המניות תיחשב הכנסה החייבת במס.

אולם לרשות המסים התברר כי בדיווחים שהוגשו לאחר כניסתו לתוקף של התיקון לא כל בעלי השליטה עמדו בדרישות החדשות של החוק, ורבים מהם אף ביקשו מרואי החשבון שלהם באופן מפורש שלא לכלול בדיווח את הכספים שנטלו מהחברה שבבעלותם כהכנסה.

רשות המסים בהנהלת ערן יעקב שמה לעצמה למטרה ל"חנך" את בעלי השליטה שלא הפנימו את החקיקה החדשה, ופתחה תיקים פליליים לבעלי שליטה שנטלו כספים מהחברות שלהם. את התוצאות של החקירות הללו מתחילים לראות בכתב האישום שהוגש השבוע, ובכתבי האישום שיוגשו בתקופה הקרובה.