האם מותר לנבחרי ציבור לחסום עוקבים? היועץ המשפטי לממשלה מתערב בסוגיה

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט הודיע היום (ה') על התייצבותו בתביעה שהוגשה נגד ראש עיריית גבעתיים רן קוניק שחסם אזרח בחשבון הטוויטר שלו. השאלה שתוכרע בהליך היא האם על חשבון ברשת חברתית של עובד ציבור המופעל באופן פרטי חלים כללי המשפט המנהלי או הפרטי ובהתאם זכותו לחסימת ביקורת המופנית כלפיו.

מנדלביט ציין בהודעתו כי הוא מתייצב להליך בשל קיומו של "עניין ציבורי שעלול להיות מושפע או כרוך בהליך שלפני בית המשפט".

התביעה נגד קוניק הוגשה באמצעות הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית על ידי תושב גבעתיים אלמוג רובינשטיין הפעיל ברשתות החברתיות, שנחסם על ידי קוניק בטוויטר. על פי התביעה רובינשטיין נחסם לאחר שביקר עניינית את בטיחות הולכי הרגל בגבעתיים.

רובינשטיין כתב ביקורת בטוויטר ותייג את חשבונו של ראש עיריית גבעתיים על התופעה של חניית רכבים על המדרכה בגבעתיים, תוך שכתב כי קוניק והמשטרה מעודדים תופעה זו, וצירף התכתבות עם המוקד העירוני בעניין רכבים החונים על המדרכה.

התופעה של נבחרי ציבור החוסמים גולשים ברשתות החברתיות קיימת מאז התפתחות הרשתות החברתיות ולקיחתן חלק משמעותי בדיונים הציבוריים. אין כיום נבחרי ציבור שלא משתמשים ברשתות החברתיות כדי למסור מידע לציבור ולקדם את פועלם.

בתביעה נטען כי ההחלטה לחסום את רובינשטיין מהווה פגיעה בחופש הביטוי וגם פגיעה בזכות לחופש מידע של הציבור כולו שנמנעת ממנו הביקורת. עוד נטען כי חשבון הטוויטר של ראש עיר הוא חשבון ציבורי ויש להחיל עליו את כללי המשפט המנהלי, בעוד ראש העיר טוען כי מדובר בחשבון פרטי שלא חלים עליו כללי המשפט המנהלי.

רובינשטיין טוען כי "חסימת משתמשים ומחיקת תגובות יוצרת פגיעה שלה שתי פנים. נוסף לפגיעה בזכות לחופש המידע של המשתמש אשר לא יכול יותר לקבל מידע תדיר ושוטף, נפגעת זכותם של כלל העוקבים אחר העמוד או המשתמש ברשת החברתית שכן ציבור העוקבים אחר העמוד, לא ייחשף לעמדתו של הנחסם ולמידע שהוא מפרסם".

ההחלטה על התייצבות היועץ התקבלה בעקבות החלטת השופטת אביגיל כהן מבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב שקבעה בינואר השנה כי "העתירה מגלה על פניה סוגיה משפטית שטרם הוכרעה ויש לה השלכת רוחב. על כן סברתי שמן הראוי לאפשר ליועץ המשפטי לבחון את התייצבותו בהליך".

בתביעה צוין דוח מבקר המדינה שהתייחס לסוגיה לאחרונה - "בבסיס ההחלטה אם מדובר בחשבון ציבורי או פרטי עומדים גם שיקולים של שקיפות ושמירה על אותנטיות השיח בחשבונות הציבוריים, מתוך הבנה שהדבר עשוי להשפיע על דעת הקהל ועל תהליכי בחירה דמוקרטיים, בעיקר בתקופת בחירות. אין צורך שכל הסממנים יתקיימו, ויש להסתכל בעיקר על תכלית החשבון ותכניו לשם הקביעה אם מדובר בחשבון ציבורי או פרטי".

עו"ד דן חי המייצג את ראש עיריית גבעתיים רן קוניק ואת העירייה מסר: "מדובר בנושא עקרוני שראוי להכרעה וחשוב לאנשי ציבור. לעמדתנו, לגיטימי שנבחר ציבור שפותח עמוד ברשת חברתית יוכל להתנהל בו פוליטית כדי לשמור על קשר על ציבור התומכים, כך שיוכל לקבוע מי יעקוב אחריו, ולהחליט שבעמוד הפוליטי הפרטי יהיו אנשים התומכים בעמדה שלו. עמדת מבקר המדינה מוטעית וצריכה להיות הכרעה שיפוטית. אני מברך על הצטרפות היועץ המשפטי. זה תיק שיגיע גם להכרעה בבית המשפט העליון".

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים' מסר כי "בניגוד לנכתב בכתב התביעה ובכתבה, הגולש נחסם לאחר שהגיב באופן משתלח ולא ענייני".

עו"ד ליעד ורצהיזר העוסקת בתחום חופש הביטוי ומייצגת את העיתונאי תומר אביטל שנחסם על ידי יאיר לפיד ומיקי זוהר בטוויטר פנתה בשנה האחרונה ליועץ המשפטי לממשלה וליועצים המשפטיים של הכנסת בבקשה להנחות את נבחרי הציבור ולקבוע כללי התנהגות.

ורצהיזר מסרה כי היא מברכת על כך שהיועמ"ש יצטרף להליך ויביע עמדתו בעניין, אך הדבר אינו מייתר הסדרה מקיפה ואחידה של הנושא, והנחיית נבחרי הציבור בהתאם.

עוד הוסיפה כי "התופעה של חסימת גולשים, אינה ייחודית למחנה פוליטי זה או אחר וכי מרבית החשבונות של נבחרי הציבור הם בעלי סממנים ציבוריים מובהקים, ולכן חלים עליהם כללי המשפט הציבורי ונבחר ציבור אינו רשאי לחסום גולש מתוך רצון להימנע מביקורת לא נוחה, למשל".

עו״ד דנה יפה המייצגת את רובינשטיין מסרה: "אני שמחה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה להצטרף לדיון, שמעידה על כך שאכן העתירה עוסקת בעניין תקדימי ורחב המשליך על הזכות לחופש הביטוי של כלל אזרחי ישראל. בחינה של חשבון של נבחר ציבור היא מהותית ולא טכנית, אם ראש עיר עושה שימוש בחשבון בעיקר בנוגע לתפקידו הציבורי, לא יתכן שיבקש לחמוק מכללי המשפט הציבורי לחסום תושבים מהשתתפות בשיח העירוני, ולהשתיק ביקורת עניינית של הציבור אותו הוא אמור לשרת כראש עיר".