המפץ הנשי בהייטק - המהפכה הבאה כבר כאן

מאי 2021 הביא איתו בשורות מעולות לעולם הסטארט-אפים בישראל עם גיוסי הון של עשרה סטארט-אפים שהוקמו על ידי נשים שותפות-מייסדות בגיוס כולל של כ-565 מיליון דולר, שליש מסך הגיוסים של חודש זה. בין החברות ניתן למצוא את "סנאפי" של חני גולדשטיין עם גיוס של 70 מיליון דולר, "לילי", של לילך בר דוד, שגייסה 55 מיליון דולר, "splisense" של פרופ' בת שבע כרם שגייסה 28.5 מיליון דולר, "האלו הארט" של מעיין כהן עם גיוס של 45 מיליון דולר, פרמטריקס של אורי כהן ונטע רוזי בגיוס של 17.5 מיליון דולר ו"לגונה הלט" של יעל אדם שגייסה 6.5 מיליון דולר.

חברות אלה לא לבד. בשורות אופטימיות אלה הצטרפו להודעה של ענקית הקמעונאות האמריקאית, "וולמארט", על כך שרכשה את חברת הסטארט-אפ הישראלית "זיקית" (Zeekit), שהוקמה על ידי השותפה-מייסדת יעל ויזל. באותו שבוע התבשרנו גם על לידתו של יוניקורן ישראלי נוסף, "סאנביט", שנוסד על ידי אורנית מיזל. האחרונה מצטרפת לעינת גז, מנכ"לית ומייסדת שותפה ב"פפאיה גלובל", שהייתה האישה הראשונה שעמדה בראש חד-קרן בישראל, רק בחודש מרץ האחרון.

יש סצנה נשית בסטארט-אפ ניישן והיא רק הולכת ומתחזקת. רבות נכתב על השיעור הנמוך של סטארט-אפים בהובלה נשית בישראל בפרט ובעולם בכלל, והועלו סיבות שונות לתופעה, לצד הצעות רבות לשיפור. נראה שהפתרון כבר כאן: ככל שיהיו יותר סטארט-אפים מצליחים בהובלה נשית, האמון של המשקיעים בנשים סטארט-אפיסטיות יגבר, ויותר נשים יצליחו לגייס כספים למיזמים בהובלתן. ואף חשוב מכך - יותר נשים יראו שהן יכולות לעשות את זה, ויעזו. השאלה הנשאלת היא כיצד משמרים את המפץ הנשי של חודש מאי והופכים אותו לתופעה יציבה? כיצד מביאים לכך שסטארט-אפים של נשים יהפכו להיות 50% מהסטארט-אפים באומת הסטארט-אפים?

התשובה היא - חיזוק מעמדן של נשים יזמיות. הוא שיביא לשינוי משמעותי ומהותי אף יותר ויסלול דרך גם לנשים שמבקשות להיכנס למעגל הגברי הסגור עוד יותר: מועדון המשקיעים בקרנות הון סיכון, שם האוויר דליל מאוד, עם שיעור נוכחות נשית כמעט אפסי. לפי דוח של woman in VC, הקהילה הגדולה ביותר בעולם של נשים משקיעות, שיעור השותפות בקרנות הון סיכון בארה"ב, שהינו הגבוה בעולם, עמד רק על 4.9% בשנת 2020. המצב בישראל גרוע יותר.

בארה"ב פועלות קרנות הון סיכון ייעודיות שמתמחות בהשקעות במיזמים שהוקמו על ידי נשים וקרנות funds of funds ייעודיות להשקעה בקרנות הון סיכון שמשקיעות בנשים, ביניהן Accolade" Partners" שהודיעה החודש על גיוס קרן שנועדה להשקעה בקרנות שהוקמו על ידי נשים וקבוצות לא מיוצגות באוכלוסייה. לטענת מייסדת הקרן, לפני חמש שנים זה היה בלתי אפשרי.

עבור נשים שנכנסות לעולמות הסטארט-אפים וקרנות הון סיכון, שני העולמות הללו עשויים להיראות אטומים מבחוץ. הדרך הטובה ביותר לפרוץ את החסמים אליהם היא להתחבר לשותפים ומשקיעים מנוסים ששמחים ומוכנים לחלוק מהידע ומהניסיון שלהם. מייסדים גברים בונים רשתות של קשרים עם יועצים ומשקיעים גברים שמוכנים לפתוח להם דלתות. נראה כי קרנות הון סיכון, באופן מודע או שאינו מודע, נוטות, גם היום, להשקיע יותר במייסדים מצליחים גברים. עליה במספר הנשים המייסדות, המשקיעות ו- Limited Partners (LP) בקרנות, תביא לכך שמעגלי הרשת שיצרו נשים בעולמות הטכנולוגיה, הסטארט-אפים וההון סיכון יתרחבו. יותר נשים משקיעות ישקיעו ביותר נשים יזמות, ורק כך המעגל ילך ויתרחב. יותר היכרויות אישיות, יותר קשרים, ויותר השקעות.

הקרקע להגדלת מספר הנשים היזמות פורייה. מנתוני המל"ג עולה כי בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטיות הלומדות מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה, וישנו גידול משמעותי במספר הסטודנטיות הלומדות הנדסה. הנשים ככלל מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה, ומהוות כיום רוב.

במקביל לכך, לאחרונה קמות בישראל עוד ועוד תוכניות האצה ייעודיות לנשים, ביניהן תכנית "המאיצות" שנפתחה החודש ולה אני שותפה יחד עם ארגון "סופרסונס", בהובלת היזמת החברתית חנה רדו, והיא תכנית האצה ראשונה מסוגה בארץ לנשים סטארט-אפיסטיות, תוכנית woman in Agrifood ועוד. לצד זאת נשים מתאגדות בקהילות תומכות יזמות כמו קהילת "יזמיות" ו-"weact" WFF, ומייצרות רשתות של קשרים גם באמצעות מרחבי עבודה משותפים לנשים, כדוגמת בית הראשונות בעמק חפר, פנתרה ועוד. הרשת גועשת, הקשרים נרקמים, והמהפכה הבאה כבר כאן. המהלך הטבעי הבא הינו הקמת קרן השקעות ייעודית להשקעה בסטארט-אפים המובלים על ידי נשים גם בישראל, ועל כך אנו שוקדות בימים אלה.

הכותבת היא יזמת ומנכ"לית תוכנית "המאיצות" מבית סופרסונס, דוקטור לאסטרטגיה עסקית ויזמות