רעב, בצורת, מחלות: דו"ח האקלים של האו"ם חושף איומים בריאותיים קשים על האנושות

עוד טרם הגיעם לגיל 30, ילדים שנולדו בשנת 2021 עלולים להתמודד עם השלכות קטסטרופליות שייגרמו כתוצאה מההתחממות הגלובלית, אילו האנושות לא תנקוט בצעדים דחופים למאבק בשינוי האקלים.

רעב, בצורת ומחלות ייגרמו לסבל רב עבור עוד עשרות מיליוני בני אדם בעוד עשרות שנים, כך מזהירים מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), בטיוטת דוח מיוחד שפרטים ממנו הודלפו השבוע לתקשורת. "הגרוע עוד לפנינו, והוא ישפיע על חיי ילדינו ונכדינו הרבה יותר מאשר על חיינו", מזהירים המדענים במסקנות הביניים.

ממצאי הדוח, שיתפרסם לקראת חודש פברואר 2022, מדאיגים. לפי מחבריו, מאות מדענים מרחבי העולם, שינויי האקלים יעצבו באופן פונדמנטלי את בסיס החיים על פני כדור הארץ בעשורים הקרובים, גם אם בני האדם יצליחו להגביל את פליטת גזי החממה.

הכחדה של מיני בעלי חיים, הפצה רחבה יותר של מחלות, חום בלתי נסבל, התמוטטות של מערכות אקולוגיות, ערים בסכנת הצפה בשל עליית גובה פני הים, והשפעות הרסניות אחרות של המשבר האקלימי והאקולוגי - עלולות להיות ברורות בהשלכותיהן הטראגיות עוד לפני שימלאו 30 לילדים שרק נולדו.

הסיכונים קרובים הרבה יותר משחשבנו

הערכת מדעני האו"ם חושפת את ההשלכות הקשות של כוכב לכת מתחמם על בריאות האדם. זהו לא הדוח הראשון של מדעני הפאנל הבין ממשלתי שחושף את השלכות משבר האקלים, אך הדוח הנוכחי מציג בבירור את ההשלכות הנובעות מעשרות שנים של זיהום פחמן בלתי מרוסן, וממחיש כי הסיכונים אותם מיצר משבר האקלים - קרובים יותר ממה שחשבו מדענים בעבר. האתגרים שהדוח מדגיש הם מערכתיים, ושזורים לאורכו ולרוחבו של מרקם חיי היומיום.

לפי AFP, סוכנות הידיעות אליה הגיעה טיוטת הדוח בת 4,000 העמודים המקטלגת ומרכיבה כפסיפס כיצד שינויי האקלים משפיעים על עולמנו, הדוח נקרא ככתב אישום חריף כלפי האנושות על ניהול כושל ואחריותה לאי שמירה על כדור הארץ.

אחת האמירות הנוקבות בדוח מתייחסת לכך שבני האדם עצמם הם אלו שידעו סבל רב כתוצאה מהמשבר לו הם אחראיים: "החיים על פני כדור הארץ יכולים להתאושש משינויי אקלים גדולים על ידי התפתחות של מינים חדשים ויצירת מערכות אקולוגיות חדשות. האנושות לא יכולה", כותבים החוקרים. בתגובה לדיווח של AFP, המסתמך כאמור על הדלפות מטיוטת הדוח, ה-IPCC פרסמו הצהרה כי הארגון "אינו מגיב לתוכן דוחות הטיוטה בזמן שהעבודה עדיין נמשכת".

כאשר הטמפרטורות הממוצעות כבר עלו ב-1.1 מעלות צלזיוס מאז אמצע המאה ה-19, ההשפעות על הפלנטה כבר חמורות ויהפכו לאלימות יותר ויותר, גם אם פליטת הפחמן הדו-חמצני (CO2) תפחת, מזהירים המומחים. בה בעת, כאשר האנושות ממשיכה לדחוף כמויות שיא של גזי חממה לאטמוספירה, ומערערת על יכולתם של יערות ואוקיינוסים לקלוט אותם, והופכת את בעלי בריתה הטבעיים הגדולים ביותר במאבק נגד ההתחממות - לאויבים. ראיה לכך, היא שזעזועי אקלים קודמים כבר שינו באופן דרמטי את הסביבה, חיסלו מינים, והעלו את השאלה האם האנושות זורעת את זרעי מותה שלה.

מקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם המציאות שכבר מתרחשת

עבור מקבלי ההחלטות, ישנם לפחות ארבעה מסרים עיקריים בדוח המדענים; עם התחממות של 1.1 מעלות עד כה, האקלים כבר משתנה. לפני עשור, מדענים האמינו שהגבלת עליית הטמפרטורה לעד 2 מעלות צלזיוס מעל רמות אמצע המאה, תספיק כדי להגן על עתידנו, ומודלים אקלימיים קודמים חזו כי לא צפוי שנראה שינויי אקלים דרסטיים וחסרי תקדים לפני 2100. מטרה זו מעוגנת בהסכם פריז, שאומץ על ידי כמעט 200 מדינות שהתחייבו לבצע את הנדרש כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות לכל היותר בתחזית השלילית, ולעשות מאמצים כבירים כדי להוביל לכך שכדור הארץ לא יתחמם ביותר מ-1.5 מעלות.

אך טיוטת הדוח של האו"ם אומרת כי התחממות ממושכת אפילו מעבר ל-1.5 צלזיוס עלולה לייצר "תוצאות חמורות בהדרגה, לאורך מאות שנים, ובמקרים מסוימים - בלתי הפיכות". ובמבחן המציאות - לפי המגמה הנוכחית, כדור הארץ מצוי במסלול התחממות של 3 מעלות, במקרה הטוב. בהקשר הזה, ראוי לציין כי בחודש שעבר ארגון המטאורולוגיה העולמי פירסם תחזית לפיה ישנו סיכוי של 40% שכדור הארץ יחצה את רף ההתחממות של 1.5 מעלות לפחות למשך שנה אחת, עד שנת 2024.

האנושות כבר מתמודדת עם שינויים חסרי תקדים. בין אם מדובר בשוניות האלמוגים המצוית בסיכון, או אוכלוסיות ילידיות בערבה הארקטית המתמודדות עם הכחדה תרבותית, שכן הסביבה עליה מתבססת פרנסתן וההיסטוריה שלהן, נמסה תחת רגליהן.

ההתחממות כבר מובילה להתארכות של עונת השריפות, ולאובדן של מערכות מזון. לפי הדוח, מקבלי ההחלטות צריכים להתמודד עם המציאות שכבר מתרחשת, כאשר רמות ההסתגלות הנוכחיות "לא יהיו מספקות כדי לענות על סיכוני האקלים העתידיים".

שנית, האנושות תאלץ להתמודד עם גלי פליטים ורעב כרוני; עשרות מיליוני אנשים נוספים עשויים להתמודד עם רעב כרוני עד 2050, ו-130 מיליון נוספים עלולים לחוות עוני קיצוני בתוך עשור אם אי-השוויון ימשיך להעמיק. בשנת 2050, ערי חוף הנמצאות בקו החזית של משבר האקלים יציבו מאות מיליוני אנשים בסיכון לשיטפונות ופרצי סערה תכופים יותר ויותר, שיהפכו לקטלניים יותר בגלל עליית גובה פני הים.

המטרות שהוצבו בהסכם פריז לא מספיקות

גם אם תצליח האנושות לקיים את התחייבויות בהסכם פריז - לא יהיה די בכך. כ-350 מיליון אנשים נוספים החיים באזורים עירוניים יחשפו למחסור במים בגלל בצורת קשה בהתחממות של 1.5 צלזיוס - 410 מיליון בהתחממות של 2 מעלות צלזיוס. חצי המעלה הנוספת, פירושה גם 420 מיליון אנשים נוספים שיחשפו לגלי חום קיצוניים, העלולים להיות קטלניים. "באפריקה, עלויות ההסתגלות להתחממות צפויות לעלות בעשרות מיליארדי דולרים בשנה באם תעלה הטמפרטורה ביותר מ-2 מעלות", מזהיר הדוח.

שלישית, הדוח מתאר את הסכנה וההשפעות המרובות של הגעה לנקודות האל חזור של מערכות האקלים, אותן מדענים רק החלו למדוד ולהבין. כך למשל, מחקרים אחרונים הראו כי התחממות של שתי מעלות עלולה לגרום להתכת מדפי הקרח בגרינלנד ומערב אנטארקטיקה - ולהעלות את גובה פני הים ב-13 מטרים - מעבר לנקודת האל חזור.

לבסוף, בעתיד הקרוב יותר, במחוזות מסוימים כמו מזרח ברזיל, דרום מזרח אסיה, הים התיכון, מרכז סין, קווי החוף כמעט בכל נקודה עלולים להיות מוכים על ידי אסונות אקלים מרובים בבת אחת: בצורות, גלי חום, ציקלונים, שריפות ושיטפונות.

קצב ההתחממות בישראל כפול מהממוצע העולמי

בישראל, קיימת מנהלת אקלים אך היא לא מתוקצבת, בעוד שיעדי הממשלה בתחום לא נחשבים לשאפתניים. עד היום, לא הצליחה הממשלה לאשר למשל את תוכנית הפחתת הפחמן בכלכלה הישראלית עד 2050, בשל מחלוקות בין המשרדים.

בהסכמים הקואליציוניים עליהם חתמה הממשלה הנוכחית, נוכח הנושא האקלימי. הממשלה התחייבה להעביר חוק אקלים ובתוכו מנגנון לתמחור פחמן, וכך גם לאשר את התוכנית להפחתת הפחמן בכלכלה ולהציגה לאו"ם בכנס האקלים שיתקיים בגלאזגו בנובמבר.

קצב ההתחממות בישראל כפול מהממוצע העולמי. הטמפרטורה בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות בין השנים 1950-2017, ועד 2050 היא צפויה לעלות במעלה נוספת, כך לפי דוח השירות המטאורולוגי. על כן, מדגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי מדינת ישראל חייבת להתייחס למשבר האקלים כאיום לאומי. לדבריה, "עיקרי דוח פאנל המומחים והמדענים מראה, שמשבר האקלים הצפוי יהיה עוד יותר חמור וקיצוני ממה שציפו בעולם. לאור זאת, היערכות ישראל למשבר האקלים היא קריטית. יש להכניס את משבר האקלים כתרחיש ייחוס במפת האיום הלאומית, לראות בו איום אסטרטגי, ולתת לו מענה רוחבי כבר במסגרת תקציב המדינה הקרוב".

נדגיש, כי פעילותה של ישראל לבדה, לא תספיק כמובן כדי לבלום את ההתחממות, אך יש לה אחריות דומה לכלל אומות העולם במאמץ להפחתת הפליטות, למרות גודלה. יתר על כן, להפחתת הפליטות ישנו גם ערך חיובי בהפחתת זיהום אוויר, בשל המעבר המתבקש לייצור חשמל באמצעים נקיים, נטולי נפט, פחם וגז.