לאחר ניקוי אורוות: הבנק של הוותיקן מנסה להצדיק את קיומו

הבנק של הוותיקן, שסובל מזה שנים ממוניטין גרוע, עבר בעשור האחרון שינוי שנועד להרחיק מעלימי מס ומלביני כספים. כעת הוא צריך לשכנע לקוחות לגיטימיים, בתוך הוותיקן ומחוץ לו, שיש לו מה להציע להם.

החודש, הבנק הגיע לאבן-הדרך האחרונה במצעד הארוך שלו לעבר מעמד מכובד, כשהסוכנות של האיחוד האירופי נגד הלבנת הון, Moneyval, נתנה לו הערכה חיובית יחסית, טובה בהרבה מההערכה הראשונה שנעשתה ב־2012. ב־Moneyval אמרו ש"כל הגורמים הנחוצים נמצאים במקומם" כעת על מנת למנוע הלבנת הון בבנק.

בינואר, הנשיא הקודם של הבנק ושני עמיתים שלו הורשעו בבית הדין של הוותיקן בגזל והלבנת הון בקשר למזימה שבה עשו מניפולציה במכירות של נכסי מקרקעין של הבנק במטרה לייצר רווח לעצמם.

אחת התקריות שאולי מלמדות הכי הרבה על האופי החדש של הבנק התרחשה ב־2019, כשחבר המנהלים העיר לאפיפיור פרנציסקוס לגבי בקשת הלוואה חשודה הקשורה להשקעה גדולה בנכס מקרקעין בלונדון. ההודעה של הבנק גרמה לחקירה שחשפה סקנדל פיננסי שכלל רבים בתוך הוותיקן ומחוצה לו.

"היינו צריכים לסובב ספינה שהייתה מאוד כבדה; לא ניתן לסובב את הספינה הזו בקלות", אמר ז'אן בטיסט דה פרנסו, נשיא בנק הוותיקן מאז 2014, בראיון החודש. "ואז אמרנו, ובכן, הדבר השני שאנחנו צריכים לטפל בו זה איכות המוצר".

רווחי הבנק שייכים לאפיפיור

הבנק נעשה ידוע לשמצה בתחילת שנות ה־80 כשהיה מעורב בקריסה של בנק אמברוזיאנו, שמנהלו, רוברטו קלווי נמצא תלוי מת מתחת לגשר בלונדון. לפני כן השקיע הבנק עם איש כספים הקשור למאפיה, מיקלה סינדונה, שהיה יועץ לאפיפיור פאולוס הרביעי ומקורב למשפחת הפשע גמבינו מניו יורק לפני שנפל.

בשנת 1984 הודה הבנק שהייתה לו "אחריות מוסרית" למקרה של בנק אמברוזיאנו והסכים לשלם כמעט 250 מיליון דולר על מנת לסיים תביעות של נושי הבנק האיטלקי.

הוותיקן חתם על הסכם מס עם איטליה בשנת 2015, וסיים את הימים בהם חלק מהלקוחות החזיקו בו חשבונות על מנת לחמוק מתשלום מסים באיטליה.

מאז הרפורמה, עם זאת, נאבק בנק הוותיקן לעשות עסקים. יש בידי הבנק כ־5 מיליארד אירו, סכום השווה ל־6 מיליארד דולר, וזו ירידה של כ־15% לעומת 2014. הבנק, המוכר בראשי התיבות שלו באיטלקית IOR (Istituto per le Opere di Religione) סגר 800 חשבונות שהוחזקו בידי לקוחות שאינם אנשי כמורה או ישויות השייכות לכנסייה בין 2013 ל־2015 ובגלל שלא התאימו להגדרת המשימה של הבנק. הבנק מקבל הפקדות ממשרדי הוותיקן ועובדים ונכסים אחרים ש"נועדו למטרות של דת וצדקה". חצי מעסקי הבנק מגיעים ממסדרים דתיים קתוליים.

לבנק יש נקודה מרכזית שקוסמת ללקוחות קתוליים: רווחי הבנק שייכים לאפיפיור. הרווח נטו של הבנק ב־2020 הגיע ל־36.4 מיליון אירו, ירידה מ־38 מיליון אירו ב־2019, אבל דה פרנסו אמר שריאלי לצפות לרווחים של כ־80 מיליון אירו בשנה. הבנק נתן לאפיפיור 27.3 מיליון אירו מהרווחים לשנת 2020, תרומה שהייתה נחוצה מאוד לאחר שנה שבה המגפה פגעה בהכנסות הוותיקן מנכסי מקרקעין מסחריים, תרומות והמוזיאונים של הוותיקן.

עם זאת, עסקים רבים אבדו בגלל ליקויים במוצרים ובשירותי הבנק, כך אמר דה פרנסו. למרות שלקוחות מהססים למתוח ביקורת באופן פומבי על הבנק של האפיפיור, הם מתלוננים על שירות לקוחות גרוע ועל תהליכי העברה מגושמים - אפילו על כרטיסי הכספומט של הבנק, שעובדים רק במכשירים הנמצאים בתוך גבולות הוותיקן.

במבט על הנושא מפרספקטיבה של לקוח, אמר דה פרנסו, "אני לקוח, אף אחד לא בא ומדבר איתי, אף אחד לא שולח לי מידע לגבי התיק שלי. כשאני סוף סוף לומד משהו לגבי התיק שלי ומסתכל על התוצאה, היא נראית בינונית".

בחודשים הקרובים, הבנק יציע בנקאות מקוונת בפעם הראשונה, יקל על ביצוע העברות וירשה ללקוחות משקיעים לעקוב אחרי ביצועי המניות בתיקים שלהם. "אנחנו לא הולכים לעשות את כל מה שכל המתחרים שלנו עושים, כי אנחנו קטנים", אמר דה פרנסו, וציין שלבנק רק מעט יותר מ־100 עובדים.

נותנים שירות לאיראן וקובה

הבנק הקטין את מספר אופציות ההשקעה שהוא מציע ל־14 מבערך 50, ברמות סיכון משתנות. מדיניות ההשקעה האתית של הבנק, המבוססת על הלימוד החברתי של הדת הקתולית, פוסלת אחזקות בחברות שפעילותן העיקרית כוללת ייצור אמצעי מניעה, אלכוהול, טבק, כלי נשק, פורנוגרפיה או דלקי מאובנים.

הבנק משרת גם מוסדות של הכנסייה שהגישה של מוסדות פיננסיים מערביים אליהם מוגבלת בגלל מתחים פוליטיים, כמו קובה ואיראן. דה פרנסו אמר שהבנק היה שקוף לגבי זה מול ארה"ב וממשלות אחרות שהטילו סנקציות על המדינות האלה.

הבנק כבר לא נותן הלוואות, ובמקום זה אוסף הפקדות מזומנים להשקעה באג"ח ונדל"ן, אם כי הוא חורג מהמנהג לא לתת הלוואות לגבי מוסדות כנסייה שזקוקים לכך.

במרץ 2019 קיבל הבנק בקשת הלוואה אחת, כשמזכירות הוותיקן ביקשה הלוואה של 150 מיליון אירו כדי לממן מחדש השקעה בבניין גדול ברובע צ'לסי האפנתי בלונדון. ללא אפשרות להשיג את המסמכים שהיה צריך לגבי גילוי נאות על העסקה המורכבת, החליט הדירקטוריון בבנק להעביר את החששות לאפיפיור פרנציסקוס, שקרא למבקר הכללי של הוותיקן לבחון את העסקה.

החקירה שבאה לאחר מכן הובילה לפיטוריהם של כמה מעובדי הוותיקן, תובעים בוותיקן תבעו את אחד המתווכים בעסקה באישומים של סחיטה, גזל, מרמה והלבנת הון. עד שנת 2018, הוציא הוותיקן סכום המקביל ליותר מ־400 מיליון דולר על נכס שנמכר שש שנים קודם לכן תמורת חצי מהסכום הזה, כך אמרו תובעים מהוותיקן לבית דין בלונדון בשנה שעברה.

בתגובה לגילויים אלה, הורה האפיפיור פרנציסקוס למזכירות מדינת הוותיקן, שבעבר ניהלה מאות מיליוני דולרים בנכסים על ידי שימוש בבנקים חיצוניים, להעביר את כל הנכסים שלהם למשרד האוצר של הוותיקן. כמה, אם בכלל, מהנכסים האלה ינוהלו בידי IOR לא ברור עדיין.

הבנק מקווה לייצר עוד פעילות בתוך הוותיקן, אם כי במשרדים העשירים ביותר שם, כולל משרד המיסיון וממשלת העיר, שמרו באופן מסורתי על הנכסים והתנגדו לניסיונות לרכז את מדיניות ההשקעות. "התקווה היא שאיכות העבודה שנעשתה או שתיעשה ב־IOR תהיה כזן שבאופן טבעי, אנשים ירצו לעבוד עם הבנק", אמר דה פרנסו.