ממשלה חדשה: הזדמנות לצמצום הפערים בפריפריה

על מה אנחנו חושבים כשאנחנו שומעים את המילה "פריפריה"? האסוציאציות שעולות בדרך כלל הן יישוב נידח ומרוחק, עוני, חוסר בתשתיות וחוסר קידמה. הישראלים תמיד מסתכלים אל תל אביב והמרכז שנתפסים כמוקד זוהר של אומת הסטארט-אפ, לעומת הפריפריה - החברתית ובדגש על גאוגרפית שנתפסת כמוחלשת ופחות חשובה. האם זה באמת ככה?

נכון לשנת 2019 שיעור התעסוקה באזורים פריפריאליים עומד על 57% בלבד ונמוך משמעותית מאשר באזורים מרכזיים ומרכזיים מאוד (65%). גם אחוז האבטלה גבוה משמעותית. 19% ממשקי הבית ביישובי הפריפריה מוותרים על טיפול רפואי מסיבות כלכליות, פי שלושה מאשר ביישובי המרכז (6%). כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך דוח פני החברה בישראל.

בשנים האחרונות נפלה ההבנה שהכלכלה הישראלית לא יכולה להתבסס רק על מרכז הארץ, חזק ומוצלח ככל שיהיה, ונפלה גם ההבנה ששידרוג מערך התחבורה הציבורית שמחבר בין הפריפריה למרכז אינו פיתרון שמניח את הדעת ולא מקדם את הפריפריה, אלא גורם לתהליך הפוך.

בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, פוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק הישראלי טמון בפיתוח הפריפריה הגיאוגרפית. על פי מחקרי מדיניות שונים, על מנת לעודד את הצמיחה בשנים הבאות צריך להגדיל את כוח העבודה המיומן במקביל להרחבת הזמינות לתעסוקה איכותית ברחבי הארץ: יש להעניק לאוכלוסיות מרקע סוציו-אקונומי נמוך כישורים הכרחיים למאה ה-21 שיאפשרו את המשך פיתוח המגזר העסקי וההייטק, ולעודד הקמת מרכזי יזמות טכנולוגית בפריפריה וייצרו הזדמנויות ותשתיות לתעסוקה מבוססת חדשנות ויזמות.

הקורונה יצרה הזדמנות

ההזדמנות שיצרה לנו תקופת הקורונה היא ההוכחה לכך שאפשר לצמצם את הפערים הקיימים. זו הפעם הראשונה שלא הורגש הפער הגיאוגרפי - כך מצאו את עצמם אלפי עובדים איכותיים מתמודדים על המשרות הנחשבות במשק ויצרו לעצמם שוויון הזדמנויות מלא, מה שכמובן לא קורה בשגרה. הממשלה החדשה צריכה להמשיך עם התפיסה זאת ולעודד תעסוקה איכותית בפריפריה גיאוגרפית, ללא קשר למגפה - זה אינטרס לאומי של כולנו.

על פי דוח של רשות החדשנות משנת 2019, צריך לפעול בארבעה וקטורים עיקריים: להשקיע ולתת דגש על קידום חדשנות טכנולוגית הנשענת על יתרונותיה היחסיים של הפריפריה - תעשיית הייצור וענפי החקלאות והמזון; לחזק את האקוסיסטם בערים הגדולות - ירושלים, חיפה ובאר שבע - סביב אוניברסיטאות מובילות, פוטנציאל שטרם מומש; לחבר בין ההון האנושי הקיים בפריפריה לתעשיית ההייטק; לפתח קהילות יזמות מקומיות ובפרט לחשוף בני-נוער וצעירים ליזמות וחדשנות. הדו"ח מסביר שישנו קשר חיובי וישיר בין חשיפה לחדשנות טכנולוגית בגיל הילדות ובין ההסתברות לעסוק בעתיד בחדשנות. במילים אחרות, הגברת החשיפה ליזמות טכנולוגית בקרב בני-נוער מהפריפריה תסייע למימוש הפוטנציאל היזמי והתעסוקתי שלהם בהייטק בעתיד. ככלל, צעדים אלו יאפשרו לקדם כלכלה מוטת חדשנות בפריפריה שתחזק הן את הכלכלה האזורית והן את הלאומית.

אני מאמין שבכוחה של יזמות וחדשנות להשפיע ולשנות ערים ואזורים שלמים. זה הזמן לשיתוף-פעולה בין משרדים ממשלתיים ולפתח את הנגב, הגליל וכל אזורי הפריפריה. לייצר ולעודד חברות מהארץ ומהעולם להגיע אל אותם אזורים, להעניק תמריצים והטבות, לייצר שלוחות של מוסדות אקדמאים ולהכשיר כוח אדם איכותי. הגיעה העת לפרוץ את גבולות גדרה חדרה, הגיעה העת שלגור בגליל או בנגב תהיה בחירה ולא ברירת מחדל.

הכותב הוא יזם ומנהל בקבוצת שרונה פרטנרס