הקורונה והגאות בנאסד"ק דחפו את ההשקעות במדעי החיים לשיא חדש

התפתחות תחום הבריאות הדיגיטלית, משבר הקורונה והגאות בנאסד"ק עשו חסד עם תעשיית הביומד בישראל, כך עולה מהדוח השנתי של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ארגון הגג של תעשיות ההייטק ומדעי החיים בארץ.

לפי הדוח, כ-1,700 חברות פועלות היום בתחום מדעי החיים, כפול ממספר החברות שפעלו כאן לפני עשור . סך הכול, תעשיית הביומד מעסיקה היום 83 אלף עובדים. מה עשתה הקורונה לשוק הזה והאם חברות מדעי החיים והאם חלון ההזדמנויות בנאסד"ק נסגר? הנה כמה תובנות שעלו מהדוח.

גיוסי הון: הסבבים נעשו גדולים יותר

לפי הדוח, ב-2020 הושקעו 2.5 מיליארד דולר בחברות מדעי החיים בארץ, וזו הייתה שנת שיא, למרות מגפת הקורונה או בגללה. מדובר בגידול של 55% לעומת 2019. ברבעון הראשון של 2021 המגמה נמשכה, עם השקעות של 900 מיליון דולר.

  

הגידול בהשקעות נבע מקיומן של חברות רבות יותר, אך גם סבב הגיוס הממוצע גדל. ב-2020 הוא הגיע לשיא של עשור - 11 מיליון דולר. הסבב הממוצע ברבעון הראשון של 2021 כבר עמד על 21 מיליון דולר.

גם חברות הבריאות הדיגיטלית הצטרפו לטרנד הזה. אם בעבר היה מקובל לחשוב שהן יכולות וצריכות להגיע לשוק בהשקעה קטנה יחסית ולהתבסס בו בכוח ההכנסות מפעילותן, היום הן מגייסות הון משמעותי כדי להתבסס בשוק ולהמשיך לצמוח.

נתח שוק: נגיסה במכשור הרפואי

חלקן של חברות הבריאות הדיגיטלית מכלל חברות מדעי החיים בישראל עומד כיום על כ-27%. הסקטור הדומיננטי הוא עדיין מכשור רפואי (כ-40%), אבל חלה ירידה בחלקו, גם בגלל העניין הגובר של שוק ההון האמריקאי בחברות תרופות דווקא, וגם בגלל ההסטה של חלק מהכסף ממכשור רפואי לבריאות דיגיטלית. עומר גביש, שותף וראש מגזר מדעי החיים, PwC Israel שהשתתף בכתיבת הדוח, מציין כי הביקוש לבריאות דיגיטלית ורפואה מרחוק, שנפתח השנה, צפוי לאפשר למגזר למשוך השקעות נוספות. ד"ר יאיר שינדל, מייסד ושותף-מנהל בקרן אמון וחבר בורד ב־IATI, מוסיף כי גל חדש של יזמי הייטק ומשקיעים הצליחו לבנות חברות בעלות השפעה רבה בשוק הבריאות הדיגיטלית הצומח, והם מושכים גם שחקנים גלובליים להגביר את פעילותם בישראל".
לפי נתוני Invest in Israel המוצגים בדוח IATI, חברות הבריאות הדיגיטלית הישראליות אחראיות ל-4.5% מההשקעות העולמיות לפחות, שיעור יוצא דופן ביחס לגודל המדינה.

נאסד"ק: חלון ההזדמנויות בשיא

בעשור האחרון האחרון גויסו לא פחות מ-4.7 מיליארד דולר עבור כמה עשרות חברות ביומד שהגיעו לנאסד"ק. 80% מהסכום גויסו בשני פרקי זמן: חלון ההנפקות של 2014-2015, וחלון ההנפקות הארוך יחסית של תחילת 2018 עד סוך הרבעון השלישי של 2020.

2020 הייתה שנת השיא של החלון הזה, ו-22 חברות בתחום הביומד גייסו 751 מיליון דולר, בהנפקות ראשוניות והנפקות המשך. ברבעון הראשון של 2021 גייסו 5 חברות כ-203 מיליון דולר. כרגע נראה ששוק ההנפקות לא סגור, אבל סלקטיבי יותר מבעבר.

עו"ד עודד הר אבן, שותף מנהל תל אביב בפירמת עורכי הדין הבינלאומית סאליבן: "חברות מדעי החיים שהיו ציבוריות ניצלו את הגאות בשווקים וגייסו הון בצורה שחברות פרטיות רק יכלו לחלום עליה. הכמויות יורדות אמנם והתכיפות של הגיוסים פוחתת אבל שוק ההון הוא עדיין הפלטפורמה האולטימטיבית לגיוס הון וחברות מדעי החיים שצריכות הרבה הון להגשמת המטרה העסקית שלהן צריכות לשאוף להגיע לשוק הציבורי ככל שהתנאים מאפשרים זאת". 

לאחר כמעט עשור, נפתח שוב גם חלון הנפקות לחברות מדעי החיים בבורסה בתל אביב, והן גייסו 66 מיליון דולר ב-2020, ו-3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021. כרגע נראה שהמגמה עשויה להימשך.

השנה לא נרשם אקזיט ענק (יותר ממיליארד דולר) בתחום מדעי החיים. ייתכן שהדבר נובע גם מהאטרקטיביות הרבה יותר של שוק ההון, שמאפשרת לחברות להמשיך הלאה באופן עצמאי. כמה חברות הגיעו לשוויים מרשימים ביותר בנאסד"ק, לדוגמה חברת הסרטן נובוקיור נסחרת לפי שווי של 22 מיליארד דולר; אינמוד נסחרת לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר, ונאנוקס לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

יצוא: ההגדרות יצטרכו להשתנות

הירידה ביצוא של מוצרי מדעי החיים בישראל שנרשמה ב-2018-2019 המשיכה גם ב-2020, בהשפעת צמצום הפעילות של חברת טבע. ייצוא התרופות עמד על 3.1 מיליארד דולר.

לצד הירידה ביצוא תרופות, חלה עלייה של 4% ביצוא של ציוד רפואי, ל-2.1 מיליארד דולר - כ-5% מסך היצוא התעשייתי של ישראל ו-27% מהיצוא של תעשיית ההייטק המקומית. עם זאת, חברות הבריאות הדיגיטלית, המשווקות תוכנה ותובנות לבתי החולים, צפויות לאתגר את ההגדרה של "יצוא" בשנים הקרובות.

רק כ-92 מיליון דולר מסך היצוא של תחום מדעי החיים מקורו ברכש גומלין. כאשר ישראל מבצעת רכש מחברות זרות בסכומים גבוהים, החוזים עם הספקיות מחייבים אותן לרכוש מוצרים בסכום מסוים גם מישראל. כותבי הדוח רואים ברכש הגומלין הזדמנות להגדיל את היצוא של תעשיית מדעי החיים בעתיד.

לדברי עו"ד אסף הראל, שותף במשרד עורכי הדין גורניצקי, "החוק מחייב לכלול בכל מכרז בהיקף של יותר מ-5 מיליון דולר התחייבות מצד ספק זר לבצע רכש גומלין בישראל בדרכים מגוונות כגון השקעה בחברות מקומיות, רכישת טובין בישראל, התקשרות עם ספק משנה מקומי וכו'. בפועל, על אף הרכש הממשלתי הנרחב בתחום הרפואה, רק כ-3% מרכש הגומלין בישראל מגיע לחברות ישראליות בתחום הביומד.

"יישום נכון של רכש כזה עשוי להיות game changer לחברות ביומד רבות המשוועות לשיתופי פעולה עם חברות זרות. בהתאם, אנו פועלים מול הממשלה, חברות ביומד גלובליות וחברות מקומיות, כדי לקדם מהלך לאומי שמטרתו להגדיל את רכש הגומלין בתחום הביומד ולקדם חיבורים סינרגטיים הקשורים לכך".

פריפריה: מגמת הפיזור בירידה

חברות מדעי החיים מפוזרות גיאוגרפית יותר מאשר חברות ההייטק, אבל בשנים האחרונות רואים מגמת ירידה בפיזור הזה.

כיום 58% מהחברות פועלות במרכז (בעיקר תל אביב והסביבה) ורק 5% בפריפריה הרחוקה (אילת, הגליל העליון ועוטף עזה).

ייתכן שהדבר נובע גם מהעלייה במספר חברות הבריאות הדיגיטלית, שאינן זקוקות לשטח רב אך צריכות למשוך כוח אדם מחברות ההייטק, וגם מכך שההון הפך זמין יותר וחברות צריכות פחות להסתמך על תוכניות של רשות החדשנות, שמעדיפות את הפריפריה.

FDA ישראלי: להשתחרר מהתלות

אחד הנושאים העיקריים שביקשה להדגיש עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, היה השינוי הרגולטורי הדרוש כדי שניתן יהיה לאשר תרופות, מכשירים וגם חיסונים בישראל, ללא תלות ברגולטור חיצוני, ה־FDA האמריקאי או ה־EMA באירופה.

"התעשיות המתקדמות והממשלה פועלות בשיתוף פעולה המשלב שני עקרונות: צמצום המעורבות הממשלתית מצד אחד, ומהצד השני, מתן כלי סיוע לצורכי התעשייה במיוחד בתחומים שבהם מזהים כשלי שוק", אמרה.

""התלות ברגולטור חיצוני משמעותית עד שחברות לעתים קרובות מאבדות את הזהות הישראלית שלהן ופעילות המחקר והניסויים הקליניים מנוהלים בבתי חולים ובמוסדות רפואיים בחו"ל.
"משבר הקורונה מוכיח כי מדינת ישראל יכולה לממש את חזון הקמת ה־FDA הישראלי, באופן שיאפשר התבססות יכולת פיתוח תרופות וטכנולוגיות רפואיות גם בישראל".

הרבה פתרונות, מעט הטמעה

פרק בדוח הוקדש להתמודדות של תעשיית מדעי החיים הישראלית עם מגפת הקורונה. המחברים מציינים שבהתחלה סטארט-אפים רבים הציעו את שירותיהם בתחומים כמו בדיקות, אשפוז מרחוק וניבוי תחלואה, אך עם הזמן התברר שלבתי החולים אין הקשב הניהולי הדרוש להטמיע את כל הפתרונות המוצעים. בחלק מהמקרים גם צורכי בית החולים היו לואו טק או לא רלוונטים ליכולות הסטארט-אפים.

ארגון HealthIL מצא שרק 8% מהחברות שהציעו את מרכולתן היו רלוונטיות לצורכי בתי החולים בקורונה, וגם הפתרונות הרלוונטיים כמעט לא אומצו. דווקא עכשיו, אחרי שעברו משלב החירום ל"נורמלי החדש", הסטארט-אפים מדווחים על פתיחות רבה של בתי החולים לפתרונות חדשים.

לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "יש משמעות אדירה לעובדה שפיתוחי החברות הישראליות יוטמעו בראש ובראשונה במוסדות הבריאות הישראליים ויאפשרו לאזרחי ישראל ליהנות מפירות התעשייה הענפה הצומחת כאן".