עובדים רבים בענף הפרסום הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בשיאו של משבר הקורונה, אך כעת הגיע תורם להפנות עורף למעסיקיהם לשעבר. במקום לחזור למשרדי הפרסום שבהם עבדו - בחלק מהמקרים - במשך שנים רבות, הם מתפטרים כעת בהיקפים נרחבים ומוצאים עבודות חדשות בענף זוהר ועשיר בהרבה: הייטק.
סדרת כתבות שפירסמה ענת ביין-לובוביץ' בשבועות האחרונים חשפה את הדרמה שחווה ענף הפרסום בשנה החולפת: דווקא בתקופת החל"ת נפקחו עיניהם של עובדים מבטיחים ובולטים במקצועות קריאטיביים, והמשרדים אינם מצליחים להשיבם לעבודה. עובדים אלה גילו כי הם מבוקשים גם בהייטק, וששם לא רק השכר טוב יותר, אלא גם היחס ונורמות העבודה.
העובדים מספרים כעת על חוויות של ניצול והתעמרות שמהן סבלו במהלך שנותיהם בענף הפרסום. זהו רק סימפטום אחד מיני רבים לטלטלה הכלכלית שמתחוללת בענף הפרסום בשנים האחרונות, ושהובילה לירידה בהכנסות ולסגירה של משרדים.
"מהר מאוד מצאתי עבודה בחברת הייטק, ואני כל-כך מצטערת שלא עשיתי את המעבר הזה קודם", סיפרה אחרת העובדות. "אני מרגישה כמו בפוסט-טראומה, ורק עכשיו אני קולטת איך נראה יחס נורמלי בעבודה. המשכורת שלי הוכפלה, וכבר קיבלתי העלאה בשכר אפילו שעוד לא עברה שנה, ועוד דברים שלא חלמתי עליהם במשרדי פרסום. אבל היחס המכבד וההערכה עולים על כל אלה. כשהוציאו אותי ועוד עובדים במשרדי פרסום לחל"ת, נפקחו לי העיניים. הבנתי שלא אכפת להם באמת מהעובדים. היום אני מרגישה כאילו יצאתי ממערכת יחסים אלימה".
רעה חולה ידועה בענף הפרסום הייתה שעות עבודה ארוכות באופן מוגזם. "כשעובד יודע שהוא נשאר עד שמונה, תשע או עשר בלילה - הוא מורח את היום", סיפר עוד עובד לשעבר. "מגיעים רק ב-9:30, ומתחילים באמת להתרכז רק ב-16:00. כי אם גם ככה ארוחת ערב אתה אוכל במשרד, ואם תצא ב-18:00, יעשו לך שיחת נזיפה, אז מה משנה כל היום הזה בכלל?".
פרסומאית לשעבר, שעובדת היום כמנהלת מוצר בחברת גיימינג בינלאומית, מספרת על ענף שדוחק החוצה אימהות צעירות, וגם אבות. "כשחזרתי מחופשת לידה, למרות שהרגתי את עצמי ואחרי הנקות עוד עבדתי בלילה, בשיחת ההערכה השנתית המנהל שלי נתן לי ציון נמוך בסעיף המוטיבציה. חברה שלי שעבדה באותם ימים במשרד כסופרוויזרית של תקציב גדול הייתה בהריון. מנהלת קבוצת הלקוחות שלה ממש התפרצה עליה פעם אחת, ואמרה לה 'ההריון שלך לא בא לי טוב'".
החל"ת: זמן לחשבון נפש
עזיבת העובדים בענף הפרסום בעקבות השהיה בחל"ת היא אינה תופעה ייחודית רק לתחום זה, ולמעשה זו תופעה גלובלית. בארצות-הברית, למשל, התפרסם בתחילת החודש נתון שעלה לכותרות - כמעט 4 מיליון אמריקאים התפטרו מהעבודה שלהם בחודש אפריל. מדוע זה קורה? ישנם כל מיני הסברים. למשל, שהכלכלה מתאוששת, כוח המיקוח של העובדים משתפר, והם יכולים לחפש עבודה מכניסה יותר.
אך ישנו הסבר נוסף: שנת הקורונה הובילה לכך שאנשים עשו חשבון נפש עם עצמם, וחשבו מחדש על העבודה שלהם ועל חייהם. ייתכן שהם בילו יותר זמן בחיק משפחתם, וייתכן שהם הבינו שהם לא רוצים לעבוד במשך שעות רבות כל-כך, או לכל הפחות לא לבלות כל-כך הרבה שעות ביום בפקקים.
משבר הקורונה היה בגדר הזדמנות עבור עובדים רבים כדי לקחת צעד לאחור, להתנתק משגרת העבודה הרגילה - ולחשוב טוב אם הם רוצים לחזור אליה, בייחוד בזמנים שבהם הכלכלה מתאוששת ויש די הרבה הזדמנויות עבודה חדשות.
על מה עוד מעידה התופעה הזו? לפי ד"ר אלון איזנברג, מרצה בכיר לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא מעידה על כך שמודל החל"ת המושמץ בכל זאת עבד, כי הוא "הגן על העובדים, לא על מקום העבודה, ויש לכך יתרונות רבים. הוא איפשר לעובדים לחשוב על מה הם רוצים לעשות, במה הם טובים ומה ישמח אותם".
עוד על עתיד ענף הפרסום, מדוע "במשרדי הפרסום לא הבינו עד כמה היחס לעובדים הוא דרמה", ומה צריך לעשות כדי לתקנו - בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.