זו לא הזיה: חברות הרפואה הפסיכדלית שוות מיליארדי דולרים מבלי שרשמו עדיין הכנסות

תחום הקנאביס הרפואי, בישראל ובעולם, כבר מיצה את הבאזז הראשוני שלו. משקיעי החלום שהיו מזוהים עימו מחפשים את הדבר הבא, ונראה שהם ואחרים מצאו אותו גם בתחום הפסיכדליה הרפואית.

חומרים פסיכדליים הם חומרים שמשנים את התודעה, ובקטגוריה זו ניתן לכלול את ה-LSD ,MDMA, חומרים שמקורם בפטריות הזיה כמו פסילוסיבין או מסקלין, קטמין, איוואסקה ועוד חומרים רבים, מעשה ידי אדם או שמקורם בטבע.

חומרים אלו אינם חוקיים לשימוש, אך הם עשויים להפוך לכאלה אם תימצא להם תועלת רפואית, שאז ניתן יהיה לאשר ולמכור אותם כתרופת מרשם מפוקחת.

בשוק ההון האמריקאי החברות הללו בנסיקה, הגם שלאף אחת מהן אין עדיין הכנסות (או אישור FDA). אך הפוטנציאל לנגוס בעתיד נתח מן השוק האטרקטיבי של התרופות הפסיכיאטריות או הנוירולוגיות, המאופיין במוצרים יחידים המגלגלים מיליארדי דולרים בשנה, מצית את הדמיון.

כך למשל, חברת Compass Pathways (קומפאס פאת'ווייז ), נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-1.34 מיליארד דולר, במחיר מניה גבוה כמעט פי שניים מזה שבו הנפיקה בספטמבר 2020, עת גייסה 128 מיליון דולר. החברה מפתחת תרופות על בסיס פסילוסיבין, ונמצאת בשלב השני של הניסויים הקליניים בטיפול בדיכאון עמיד לתרופות אחרות.

חברת Atai Life Sciences מגרמניה (אטאי), שבין היתר השקיע בה המשקיע המיתולוגי של עמק הסיליקון פיטר ת'יל, הנפיקה בסוף השבוע שעבר בנאסד"ק, ונסחרת כעת לפי שווי של כ-2.5 מיליארד דולר לאחר זינוק. לחברה, שגייסה 225 מיליון דולר (סכום שחברות תרופות רבות היו שמחות לממן את הניסויים הקליניים שלהן באמצעותו), מוצרים שונים בפיתוח, בהם לטיפול בדיכאון עמיד לתרופות, על בסיס קטמין (חומר הרדמה לסוסים שהפך לסם מסיבות).

לאלה ניתן לצרף את חברת MindMed (מיינדמד) מניו יורק, שהשתדרגה באפריל מהבורסה בקנדה לנאסד"ק, ונסחרת כעת לפי שווי של 1.22 מיליארד דולר. החברה עורכת ניסויים קליניים ב-MDMA וב-LSD, שניהם חומרים סינתטיים שפותחו כסמים, עבור מוצרים המיועדים לטיפול בחרדה, התמכרויות והפרעות קשב.

נקסטייג' ופארמוקן - נציגות התחום בבורסת ת"א

התחום כבר מאופיין בחממות, אקסלרטורים וקרנות השקעה משלו (למשל The Conscious Fund) הבריטית, והמשקיעים בטוחים שהמוצרים הפסיכדליים יובילו למהפכה בתחום הנוירולוגיה "כמו שההרדמה עשתה לעולם הניתוחים", התבטא לאחרונה איש ההון סיכון אריק סקוט מקרן 8VC. ואם לא? לפחות יהיה כיף לנסות.

גם בשוק ההון הישראלי לא התעלמו מן המגמה. חברת נקסטייג'  חתמה לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם מיינדמד, שהיא כאמור אחת משלוש החלוצות בתחום בשוק ההון האמריקאי. נקסטייג', הנסחרת בתל אביב לפי שווי של 126 מיליון שקל, מפתחת פורמולציות ייחודיות לתרופות מבוססות קנאביס, וכעת היא מעוניינת לעשות זאת גם לתחום הפסיכדליה.

חברת פארמוקן  מתחום הקנאביס, שנסחרת אף היא בבורסה בתל אביב, הודיעה בעבר על שיתוף פעולה לחקר החומרים הפעילים בפטריות הזיה, עם מכון שמיר בגולן. חברת נוירו RX, שמוזגה לאחרונה ל-SPAC בנאסד"ק, מפתחת תרופה נגד דיכאון על בסיס קטמין, ונסחרת לפי שווי של 754 מיליון דולר.

"תיבת נוח של פסיכדליה"

וישנו קשר ישראלי נוסף: ד"ר מירי הלפרין וורנלי, הנשיאה והיו"ר של מיינדמד, היא ישראלית לשעבר. היא הגיעה, כמו רבים בתחום, מעולם הקנאביס. בניגוד לחלק מן החברות בתחום הפסיכדליה הרפואית, המתמחות בחומר יחיד, מיינדמד פועלת לרוחב היריעה הפסיכדלית, "כדי לבזר סיכון למשקיעים שלנו. אנחנו קצת כמו תיבת נוח של פסיכדליה, רוצים להביא אלינו הרבה פרויקטים - חלק מהן יצליחו, וחלק לא".

לדברי הלפרין וורנלי, לשני התחומים, קנאביס ופסיכדליה, יש כמובן הרבה מן המשותף, אבל יש ביניהם גם הבדלים, כך היא מדגישה בשיחה עם גלובס. הדמיון לדבריה הוא בכך ששניהם בשימוש כבר שנים, וכבר ידוע שהם פועלים על המוח, ומצד שני אין להם בעיות בטיחות חמורות. זהו שילוב נדיר ומבוקש ביותר בעולם הנוירולוגיה והפסיכיאטריה: "למוצרים הפסיכדליים יש היסטוריה של שימוש רפואי, ממש לפני שנאסרו בחוק האמריקאי", היא אומרת. 

באשר לשוני, חברות הפסיכדליה מקוות שהן יצליחו במקום שבו תחום הקנאביס הרפואי נתקל בכשל שוק; היום אין טעם להשקיע במסלול הרגולטורי הארוך והמתיש לרשום אותו כתרופה, כשיש בעולם כל כך הרבה קנאביס זמין, זול וחוקי, או חצי חוקי.

בתחום הפסיכדליה, חלק מן החברות, כולל מיינדמד, מעוניינות כבר מראש להשתמש בנגזרות דומות לחומרים הפעילים המוכרים כפסיכדליים, אבל לא זהות להן, כדי לשפר את הבידול ואת הגנת הפטנט.

"אנחנו כרגע לא יודעים בוודאות מה המצב הפטנטי של התחום, כי חברות רבות הגישו פטנטים שהם עדיין סודיים", אומרת הלפרין וורנלי. "בתקופה הקרובה אנחנו צפויים לגלות אם הצלחנו לקבע את הפטנטים שלנו, ומי שולט בשדה הקניין הרוחני של התחום".

טריפ שמלווה בטיפול פסיכולוגי

הפרויקט המוביל של מיינדמד נועד לטפל בחרדות באמצעות LSD. ואם גם אתם שמעתם ש-LSD עלול דווקא לגרום חרדות, הרי שבמקרה הזה הטריפ ההלוצינוגני מלווה בטיפול פסיכולוגי מעמיק.

כך נעשה לגבי רוב הטיפולים הפסיכדליים, וזו עוד סיבה לביטחון של המשקיעים בכך ששוק פנאי עתידי או לא חוקי לא יפגע בייחודיות של המוצר הרשמי והמאושר. רק מי שיש לו מרשם, ושילם עבור הטיפול כתרופה, יקבל אותו יחד עם הליווי המקצועי. המוצר הזה נמצא בשלב II של הניסויים הקליניים.

לחברה גם ניסוי בגמילה ממשככי כאבים ממשפחת האופיאטים, באמצעות מולקולה ייחודית לה, שפותחה בהשראת החומר איבוגאין (ראו בהמשך) וכן תרופה מבוססת LSD במינון נמוך מאוד, שאינו מעורר הזיות, לטיפול רציף וקבוע בהפרעות קשב.

כאן נכנסת לתמונה נקסטייג'. "כאשר אנחנו מכוונים לטיפול קבוע וארוך טווח, ולא לטריפ חד פעמי, חשוב מאוד לשמור על הבטיחות", אומר אברהם דריזין, מנכ"ל נקסטייג'. "התרכובות של נקסטייג' נועדו להביא את המוצר ישירות למוח, בלי לפגוע במערכות הגוף האחרות, ובאופן מדוייק מאוד". הלפרין-וורנלי: "זה הימור, אבל אם יעבוד, זה יהיה מאוד משמעותי, גם מבחינת היכולת לקבל אישור רגולטורי, וגם לחזק את הפטנטים שלנו". דריזין מציין כי השילוב של התרופות של מיינדמד עם שיטת ההולכה של נקסטייג', עשוי לעזור גם מבחינת הפטנטים, שהם כאמור עניין מאוד משמעותי בתחום הזה. נקסטייג' תוכל להציע את אותה הגישה גם לחברות אחרות המפתחות תרופות פסיכדליות, בתחומים אחרים שאינם מתחרים.

 אברהם דריזין / צילום: נקסטייג'

לא חייבים לפחד מסוף החיים

כיום שוק הפסיכדליה פונה לאנשים עם מחלות נפש או מוח קשות. אבל החלום של רוב העוסקים בתחום הוא להגיע לשיפור חיים גם של האנשים הרגילים. הלפרין וורנלי: "הרי כולנו בלחץ, כולנו בדיכאון. אפשר לפתוח את המוח ולראות את הדברים באור חדש.

"הצענו ל-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) את האינדיקציה של דיכאון וחרדת סוף חיים. אנחנו יודעים שאנשים משתמשים בפטריות פסילוסיבין כדי להתמודד איתה ומדווחים על שיפור גדול. הם יכולים להרוויח שנים של איכות חיים. שקלנו לפנות לאינדיקציה הזו גם עם LSD. אבל ה-FDA לא פתוח לזה עדיין. חרדת סוף חיים היא לא מחלה שמוגדרת במדריך הפסיכיאטריה (ה-DSM)". אם הגישה תשתנה, השוק יגדל אפילו יותר.

הלפרין וורנלי מציינת כי למרות הבדלי הגישה האלה, המפגש עם ה-FDA היה עד כה חיובי. "כשהגענו אליהם עם בקשה לבצע ניסוי ב-LSD, חשבנו שהם יזרקו אותנו מהחלון. במקום זאת, הם הפגישו אותנו עם קבוצה גדולה של מומחים ורצו ללמוד מאיתנו".

איתי הכט, מנכ"ל חברת הפסיכדליה PsyRX הפרטית, מגיע גם הוא מתחום הקנאביס, מחברת סטיק איט. PsyRX מפתחת שתי מולקולות פסיכדליות, פסילוסיבין ואיבוגאין. המודל העסקי של PsyRX מעיד עד כמה הפסיכדליה כבר מתבססת כתעשייה: תחילה החברה רק תייצר את חומרי הגלם, עבור חברות אחרות שירשמו את המוצרים כתרופות.

פסילוסיבין, החומר הפעיל מפטריות ההזיה, אמור להועיל נגד דיכאון, חרדות ותסמונת פוסט-טראומטית. "המוצר השני, איבוגאין - לא שמעת עליו כי יש בו מעט מאוד שימוש לפנאי. הטריפ שלו מאוד קשה, אינטנסיבי, אבל כן משתמשים בזה לטיפול בהתמכרויות.

"בנו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן נגמל מסמים באמצעות איבוגאין. על פי ניסוי שערכה הרשות האמריקאית למלחמה בסמים, במתן חד-פעמי של החומר, 40% מהמכורים להרואין לא היו זקוקים לו יותר. הגשנו בקשה לפטנט על שילוב בין איבוגאין לבין תרופה אנטי-דיכאונית. אנחנו חושבים שזה ייטיב מאוד עם התרופה הפסיכיאטרית - יקל על תופעות הלוואי שלה.

דרושים: מעיים של פיל

"זה צמח מאוד בעייתי לגידול", אומר הכט. "הזרע חייב לעבור דרך קרביים של פיל, אבל כבר הרגו את רוב הפילים". PsyRX מייצרת אותו בתרביות רקמה. יו"ר החברה הוא ד"ר אשר הולצר, שהיה ממקימי החברות יורוג'ן, אינספייר MD וגם סטיק איט. החברה גייסה 6 מיליון שקל, שאמורים להספיק לשנתיים הקרובות.

אך מה הסיכוי שכל המוצרים האלו, שנמצאים בינתיים רק בניסוי קליני, יתחילו להועיל במסגרת שימוש מוסדר? המוצר המתקדם ביותר בתחום, שמהווה את הוכחת ההיתכנות שלו ודוחף את השוק הזה הלאה, הוא דווקא של עמותה ללא כוונות רווח בשם MAPS, שפועלת משנות ה-80, ולפני חודש רשמה הצלחה יוצאת דופן בטיפול באמצעות MDMA משולב בפסיכותרפיה בתסמונת פוסט-טראומטית.

67% מבין הנבדקים בניסוי לא היו מוגדרים עוד כסובלים מפוסט-טראומה אחרי סיום הטיפול, וזאת לעומת 32% בקרב מי שקיבלו תרופת דמה ואת אותו טיפול פסיכולוגי. המוצר עשוי להגיע לשוק החוקי ב-2023, לאחר שה-FDA אישר לו בצעד יוצא דופן מסלול רישום מקוצר, והכרה כתרופה פורצת דרך. תגובת ה-FDA היא סיבה נוספת לכך שהתחום הפך חם.

האם ישראל יכולה להיות שחקנית משמעותית בתחום? פסיכדליה היא תחום מורכב יותר לפיתוח מקנאביס, וההיסטוריה של ישראל בו פחות ענפה. עם זאת, לישראל יש מומחיות בתחום התרופות הנוירולוגיות, שעשויה להתגלות כרלוונטית גם בתחום זה.