ההשקעה החדשה של אחד מהקיבוצים העשירים בישראל: חברת ריקור של קיבוץ עין חרוד איחוד

משמר העמק, אחד מהקיבוצים העשירים בישראל, ממשיך להשקיע את ההון הגדול שנצבר מפעילותו התעשייתית ברכישת מניותיהן של חברות קיבוציות. שנתיים לאחר רכישת כרבע ממניות חברת מוצרי ההשקיה ברמד, ביצע לאחרונה משמר העמק  השקעה של כ-90 מיליון שקל ברכישת חלקה של קרן טנא (25%) בחברה התעשייתית ריקור - כך נודע לגלובס.  

ריקור (RICOR), המוערכת בעסקה ב-350-400 מיליון שקל, נשלטת בידי קיבוץ עין חרוד איחוד (75%), שכמו משמר העמק שוכן בעמק יזרעאל. החברה עוסקת בפיתוח וייצור מקררים קריאוגנים (מדע הטמפרטורות הנמוכות מאוד) ומערכות ואקום. 

תחום ההתמחות של ריקור הוא פיתוח וייצור מקררים זעירים לקירור גלאי אינפרא אדום (IR), בעיקר עבור מערכות הדמיה תרמית, נוסף על מוצרים לתעשיית חצאי מוליכים ועוד.

ריקור נוסדה בשנת 1967 כחטיבה בתוך חברת פלבם, גם היא של עין חרוד איחוד, ומי שמנהל אותה כיום הוא יובל בארי, שבתפקידו הקודם שימש כמנכ"ל יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שחייה הבורסאית - חברת מיטרוניקס , שבשליטת קיבוץ יזרעאל.

רכשה את נצר חיישני תנועה ב-2020

אשתקד רכשה ריקור ביחד עם קיבוץ יזרעאל (שגם הוא נהנה מנזילות עצומה תודות למפעל המצליח שבשליטתו) את פעילותה של חברת הטכנולוגיה נצר חיישני תנועה, תמורת כ-45 מיליון שקל, בעיקר מידיה של משפחת סטף ואיתן ורטהיימר, במסגרת מהלך מימוש הנכסים של אחת המשפחות העשירות בישראל.

נצר חיישני תנועה עוסקת בפיתוח "חיישנים אלקטרוניים קלים ומדויקים מאוד", מותאמים לתנאי סביבה קשים, עמידים, במשקל נמוך ובטכנולוגיית מיקום, וככל הידוע מוצריה מבוססים על טכנולוגיה ישראלית ייחודית, פרי המצאתו של מייסד החברה, ישי נצר.

רכישתה של נצר נעשתה בחלוקה של 60% ריקור ו-40% קיבוץ יזרעאל, והיא נתפסה כעסקה אסטרטגית עבור ריקור, לפיתוח מנוע צמיחה בעולם המוצרים האלקטרו-מכניים המדויקים. טרם הרכישה, לפעילות שתי החברות הייתה נקודת מפגש בשוק הביטחוני.

חברת הפלסטיק שמעשירה את כיסי משמר העמק

השותף החדש בריקור, קיבוץ משמר העמק, הוא כאמור מהקיבוצים העשירים בישראל,  בזכות שליטתו בחברת תמה תעשיות פלסטיק, הנחשבת לאחת משלוש החברות המובילות והרווחיות בתעשייה הקיבוצית. 

תחום ההתמחות העיקרי של תמה, בעלת מחזור מכירות שנתי של כ-2.3 מיליארד שקל, הוא מוצרי אריזה והגנה לחקלאות - רובם ככולם ליצוא, ובהם עטיפות לחציר ולכותנה, רשתות לשימושים שונים, חוטים וחבלים, כלי בית ומוצרי פלסטיק.

תמה, בעלת הון עצמי של 1.1 מיליארד שקל לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, מהעסיקה כ-1,750 עובדים. החברה הוקמה בקיבוץ משמר העמק בשנת 1950, וכעשרים שנה לאחר מכן הצטרף אליה כשותף גם קיבוץ גלעד.

עוד טרם ההשקעה בריקור, בזכות ההון הרב שמייצרת לו תמה בשנים האחרונות, השקיע משמר העמק בתחומים שונים במטרה לגוון את מקורות ההכנסה שלו. בין היתר חשף גלובס בשנת 2019 כי הקיבוץ סיכם על רכישת כרבע ממניות חברת מוצרי ההשקיה  ברמד מידי הקיבוצים עברון וסער, לפי שווי חברה שהוערך אז בכ-450 מיליון שקל.

ברמד פועלת בתחום של ייצור מגופי בקרה הידראוליים המיועדים למערכות הולכת מים. הפתרונות שמציעה ברמד משלבים טכנולוגיות מתקדמות לבקרת זרימה ונחשבים למובילים בתחומם. 

פעילות מימושים אינטנסיבית לטנא

המוכרת בעסקה, קרן טנא בראשות אריאל הלפרין, נמצאת בתקופת פעילות אינטנסיבית. בין המימושים העומדים על הפרק אצל הקרן נמצאת חברת התעשייה גדות כימיקלים, שאשתקד עמדה בפני הנפקה ראשונית של מניותיה לציבור (IPO), שלא יצאה לפועל נוכח פערים בתמחור וחוסר עניין יחסי בקרב המשקיעים. נכון להיום מתנהל מו"מ למכירת נתח ממניות החברה לקבוצת משקיעים מוסדיים.

גדות פועלת בכמה תחומים, ובהם סחר והפצת כימיקלים, לוגיסטיקה ימית ויבשתית של כימיקלים ושירותי ייצור לתעשיית השמנים. השווי שבו ביקשה טנא להנפיק את החברה בשנה שעברה עמד על כ-350 מיליון דולר (כ-1.2 מיליארד שקל), במהלך שתוכנן לשלב הצעת מכר ומימוש נתח מהחזקות טנא.

מדובר בשווי גבוה פי שלושה לעומת המחיר שבו רכשה את החברה בשנת 2014 מכינוס נכסים שנועד להחזיר חוב שהעמיד בנק דיסקונט לחברת אמפל של יוסי מימן, בעלת השליטה הקודמת בגדות, שקרסה.

העסקה שמנסה טנא לקדם כעת היא מכירת נתח של כ-40% מגדות לידי קבוצת משקיעים שמובילה קרן ההשקעות LBH - שבה שותפים עופר לינצ'בסקי, שמעון בן חמו וחברת ווליו בייס מיזוגים ורכישות, בניהולו של יאיר אפרתי.

ככל הידוע, LBH, שבשנה שעברה השלימה השקעה של כ-450 מיליון שקל בחברת התחבורה דן, לפי שווי חברה של כ-1.1 מיליארד שקל, מנהלת את המו"מ מול טנא בעניין גדות לפי שווי של כ-280 מיליון דולר (כ-920 מיליון שקל) - ובכוונתה לפעול ולהנפיק בעתיד את שתי הפעילויות (בהנחה שהמו"מ מול טנא יושלם כמתוכנן).

מי שכבר עומדת בפני הנפקה בבורסה בת"א היא יצרנית המערכות הדיגיטליות להשבחת דפוס, סקודיקס, שבה מחזיקה טנא 42% מהמניות. בכוונת החברה לגייס כ-40 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון דולר לפני הכסף. 

  

טנא מלא השקעות בחברות קיבוציות 

קרן טנא, מהקרנות הוותיקות והבולטות בישראל, נוסדה בשנת 2004 על ידי הלפרין, אייל עטיה ודורי בראון, והיא מנהלת כיום נכסים בהיקף של מיליארד דולר, במסגרת ארבע קרנות שגייסה לאורך השנים. הקרן הרביעית, הגדולה ביותר, גייסה בשנת 2017 וכוללת כיום 7 השקעות, ביניהן דלתות חמדיה, טראפילוג וחוליות.

קודם להקמת הקרן שימש הלפרין כראש מטה הסדר הקיבוצים, מה שמסביר את התמקדותה של טנא בתחילת דרכה בעיקר בחברות קיבוציות. אולם כיום היא מתמקדת בהשקעות בחברות תעשייה ישראליות צומחות, כאשר לדברי הקרן יש למעלה מ-5,100 חברות כאלה המייצרות מעל 45% מהייצור התעשייתי של ישראל. הקרן מחפשת חברות מבוססות, רווחיות, צומחות ומוטות-יצוא, שהיא יכולה להוסיף להן ערך.

אחת ההשקעות המוצלחות ביותר של קרן טנא הייתה בקרן הראשונה שלה, כשהיא השקיעה 30 מיליון דולר תמורת 10% ממניות חברת ההשקיה הקיבוצית נטפים ב-2006. בשנת 2011 השליטה בנטפים נמכרה לקרן פרמירה לפי שווי של 850 מיליון דולר, כלומר החזר של כ-180% לטנא תוך 5 שנים.

השקעה מוצלחת אחרת שבוצעה ב-2006 הייתה בחברת אבן קיסר, המייצרת משטחי קוורץ. הקרן הייתה המשקיעה החיצונית הראשונה בחברה הקיבוצית משדות ים, וביצעה בשנת 2013 אקזיט מרשים כשמכרה את ההחזקות שלה באבן קיסר לאחר הנפקתה בוול סטריט, בתמורה כוללת של 186 מיליון דולר, תשואה של כמעט פי 5 על ההשקעה. 

עם זאת, טנא חזרה לסיבוב שני של השקעה באבן קיסר ב-2016, כשרכשה מניות מהקיבוץ תמורת 43.5 מיליון דולר, ולאחר מכן הגדילה את ההחזקה בחברה. נכון להיום, הקרן רושמת הפסד "על הנייר" על השקעתה זו.

ריקור (RICOR)

עיסוק: פיתוח וייצור מקררים זעירים לקירור גלאי אינפרא אדום
היסטוריה: נוסדה בשנת 1967 כחטיבה בתוך פלבם, חברה אחרת של עין חרוד
איחוד
נתונים: בעל המניות הגדול בחברה הוא קיבוץ עין חרוד איחוד, ולצדו קיבוץ משמר
העמק, שרכש באחרונה את חלקה של קרן טנא, שנכנסה להשקעה בחברה בשנת 2006
עוד משהו: מנכ"ל ריקור הוא יובל בארי, שניהל בעבר את מיטרוניקס הבורסאית