נבואת הזעם של פרופ' יוג'ין קנדל: "הטכנולוגיה יכולה לברוח מכאן בקלות"

"משטרים דמוקרטיים הם אנטי-אסטרטגיים" קובע פרופ’ יוג’ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ומי שעומד כיום בראש המכון למדיניות של Start-up Nation. "הסיבה היא שפוליטיקאים צריכים להביא תוצאות ובבחירות אף פוליטיקאי לא נבחר בזכות זה שהצליח לפתור בעיה אקוטית. אם נשיא אמריקאי ישקיע מיליארדים בבניית מערכת שתמנע התרסקות של אסטרואיד שיכולה להרוג מיליארד איש מתישהו בעתיד - זה לא ממש יעזור לו בבחירות".

הצורך לקבוע אסטרטגיה ממשלתית בנושאי כלכלה וחברה יעמוד במרכז הדברים שיישא פרופ’ קנדל בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר שבמשך שנים הדירו שרי הממשלה את רגליהם ממנו, יגיעו לכנס השנתי של המכון לא פחות משמונה שרים ובראשם שר האוצר אביגדור ליברמן.

"זה נכון שעם השנים השרים הגיעו פחות", אומר קנדל, "אבל נראה לי ששוב יש עניין ללמוד ולשמוע תגובות. אני מקווה שהשרים, ובעיקר השרות שיבואו, יגיעו לא רק להשמיע אלא גם לשמוע וללמוד".

למנוע משבר בעתיד

למה צריך אסטרטגיה במדינה כמו ישראל, שהמציאות שבה משתנה בצורה קיצונית כל כך?
"כי יש כמה נושאים שאנחנו יכולים לדעת בוודאות שאם לא נטפל בהם מראש ובדרך של שיתוף פעולה בין זרועות הממשלה, זה יסתיים במשבר ואז הטיפול יהיה הרבה יותר לא-יעיל והרבה יותר יקר".

יש דוגמאות לכך מהעבר?
"משבר הדיור הוא תוצאה של חוסר חשיבה אסטרטגית מ-1998 עד 2009. רמ"י, משרד הפנים, האוצר - כל הגופים האלה עבדו לבד וכל אחד עשה מה שרצה והגענו למשבר. ובשוק הנדל"ן לוקח 13 שנה רק לתכנן, לאשר ולהוציא לפועל.

"עוד דוגמה: משבר הגירעונות בפנסיה - גם שם הכתובת הייתה על הקיר, עוד מאמצע שנות ה-80 ובסוף המדינה נאלצה להגיע להסדר שעלה לקופה הציבורית 120-130 מיליארד שקל. המון כסף, המון עוגמת נפש והחלטות לא נכונות.

"היו גם ניסיונות לייצר אסטרטגיה שלא הצליחו. במוסד לביטוח הלאומי הייתה ועדה ב-2010 שהייתה מאוד אסטרטגית, אבל לא היה יישום ונכון להיום ביטוח לאומי גירעוני בחצי טריליון שקל (500 מיליארד שקל). הקורונה למשל הראתה לנו עד כמה לא היינו מוכנים לתרחיש של מגפה".

  

ויש גם דוגמאות להצלחה של תהליכים אסטרטגיים?
"ישראל דיגיטלית, הוא דוגמה להצלחה. זה ארגון שהוא נטו תוצאה של הערכת מצב כלכלית־חברתית מ-2013. המדיניות בהתחדשות עירונית היא תוצאה של תהליך אסטרטגי".

שת"פ בין משרדי ממשלה

קנדל, שכיהן כראש המועצה הלאומית לכלכלה בשנים 2009-2015, טוען שחוסר החשיבה האסטרטגי לא נובע רק מהאופי הדמוקרטי של המשטר של ישראל. "כשאתה כלכלן, אף אחד לא מלמד אותך על אסטרטגיה. כשהגעתי למועצה לכלכלה שאלתי שאלה פשוטה: מה פונקציית המטרה של ממשלת ישראל? אחרי זמן קצר התברר לי שאין".

אז מה עשיתם?
"ניסינו לעשות דברים ב-2013-2015. אני לא מדבר על רפורמות, אלא על שיתופי פעולה בין המשרדים, משהו שכולם יצרו ביחד. שפה משותפת, מטרות משותפות, הבנה של האילוצים התפקודיים של כל משרד. היה מומנטום יפה לממשלה כתזמורת. הקמנו פורום אסטרטגיה, שהיו בו 30 גופים ממשלתיים, כל משרדי הממשלה. באנו וביקשו ללמוד איך לבנות אסטרטגיה, שמתחברת לאסטרטגיה של הממשלה כולה. והיו גם הצלחות ואז זה בעצם נזנח".

אז מה האתגרים האסטרטגיים של ישראל במישור החברתי כלכלי?
"הנושא הראשון זה הזדקנות האוכלוסייה. בעשור וחצי הקרוב כמות האנשים שיגיעו למצב סיעודי ובכלל מבוגרים צפויה לשלש את עצמה. זה משהו שזיהינו כבר ב-2013 והייתה ועדה שהקים שר הגמלאים אורי אורבך ז"ל - וזה לא יושם. זאת סוגיה שצריך להתחיל לפעול בה עכשיו. להכין רופאים ומקומות (אשפוז), לחשוב על כוח אדם וגם על תכנון ערים ותחבורה.

נושא שני זה מערכת הבריאות. הבריאות בקהילה מצוינת אבל זיהינו ארבע בעיות מבניות במערכת השלישונית (מערך האשפוז המורכב): כמה משאבים היא צריכה, איך מממנים אותה, העובדה שהמדינה היא גם בעלים של בתי חולים גם המממן וגם הרגולטור, וכוח האדם. זה עוד נושא שמחייב שיתוף פעולה בין המון גופים, גם ביטוח הלאומי ורשות שוק ההון למשל.

"ההייטק - לא מובן מאליו"

"נושא שלישי שהוא מאוד אסטרטגי: כושר ההשתכרות של החברה החרדית והיכולת שלה לממן את עצמה. זו בעיה שקיימת גם בחברה הערבית, אבל היא אקוטית במיוחד בחברה החרדית בגלל שאם המגמה הנוכחית תימשך - וזו אוכלוסייה ששיעור הגידול שלה הוא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית - אנחנו בבעיה קיומית כמדינה. משפחה חרדית ממוצעת מרוויחה 40% ממשפחה יהודית ממוצעת. זה נמשך כבר יותר מעשור למרות שהשילוב של גברים ונשים חרדים בשוק התעסוקה התעצם.

"לאורך זמן אי אפשר לקיים חברה שיש בה פערים כאלה. אנחנו רואים שכשאתה מקנה לחרדים כישורים ראויים הם מרוויחים לא פחות מלא-חרדים. אין פער ביכולות הקוגניטיביות אלא רק בהכשרה.

"נושא נוסף זה היחס לחדשנות - התחושה בציבור זה שהעוצמה של ההייטק הישראלי היא מובנת מאליה".

למה צריך לעזור להייטק? הרי הענף הזה מצליח להסתדר מצוין בכוחות עצמו. לא עדיף למקד את העזרה במגזרים החלשים בחברה?
"זה כמו לשאול למה להשקיע בדירה להשכרה כשאתה צריך להאכיל את הילדים שלך. הדירה מביאה את ההכנסות שיאפשרו לך להאכיל את הילדים. טכנולוגיה זה נכס שצריך לטפח אותו כל הזמן כי הוא בקלות יכול לברוח מפה".