חברות סטארט-אפ בבורסה הישראלית: היתרונות עולים על הסיכון

בשנה האחרונה נראה כי מספר הסטארט-אפים בבורסה הישראלית רק הולך וגודל. הבורסה שעד כה נתפסה כנחלתן של חברות מבוססות בעיקר מתחום התעשייה, האנרגיה והנדל"ן שינתה את פניה ואנו רואים עוד ועוד חברות סטארט-אפ שהופכות לציבוריות. הרחבת מודל השותפויות בבורסה לפני למעלה משנה פתח את הפתח והרבה חברות סטארט-אפ נכנסות גם באופן הזה מסחר בתל אביב.

שטף הסטארט-אפים בבורסה מביא איתו גם קולות המביעים חשש ודאגת יתר לשלום הציבור, תוך מתן דגש על הסכנה הכרוכה בהשקעה בסטארט-אפים, ושאלות כמו "למה גברת כהן מחדרה צריכה מניות של סטארט-אפ בקרן הפנסיה שלה?" עולות גם כן לדיון.

החששות ברורים, אף אחד לא רוצה שכספי המשקיעים ירדו לטימיון, אך יותר מחשש אמיתי ומבוסס מדובר בעיקר, לדעתי, בחששות של "העולם הישן". העולם מתקדם ואפיקי השקעה, כמו חברות סטארט-אפ, שבעבר היה קושי לנתח אותם בכלים מסורתיים, הפכו להיות מיין סטרים והאנליסטים בארץ ובעולם יודעים להבין את הסיכוי אל מול הסיכון גם בחברות כאלו.

מדינת ישראל נחשבת מעצמת הייטק עולמית והיא אולי המדינה עם כמות הסטארט-אפים לנפש הגדולה בעולם. סטארט-אפים הם חלק מהנוף, אז מדוע שבחלון הראווה של הבורסה נראה רק את חברות הנדל"ן והתעשייה הוותיקות?

למעשה הימצאות של חברות סטארט-אפ בבורסה תורמת רבות לא רק לחברת הסטארט-אפ עצמה, אלא גם למשק באופן כללי. כמי שנמצאת בעצמה בחברת סטארט-אפ ציבורית, אני יכולה לראות כמה סיבות חיוביות שהפלטפורמה הציבורית מספקת למשקיעים.

1. שקיפות- סטארט-אפים פרטיים בישראל סובלים מהעדר שקיפות. אחת לכמה זמן הציבור נחשף אליהם באיזו שהיא כתבה מפרגנת שמתוזמנת, בדרך כלל, לתקופה בה הם נמצאים בסבב גיוס. ולאחר מכן הם נעלמים שוב מבלי צורך לעדכן. בפעם הבאה שישמעו עליהם זה כנראה ישרת צורך עסקי אחר שלהם. כאשר החברה היא ציבורית, אין חשש כזה- הכל על השולחן, לטוב או לרע. המשקיעים יודעים כמה הכנסות היו לחברה, כמה כסף יש בקופה, הצלחות עסקיות וגם כישלונות והאם החברה עומדת לקראת גיוס הון.

ולא רק המשקיעים.. כמה פעמים שמעתם על עובדים בסטארט-אפ שפתאום הופתעו מכך שהחברה נסגרה או מסבב קיצוצים. העובדים בסטארט-אפ ציבורי, חשופים למידע העסקי של החברה כמו כל הציבור, ומניסיוני אני יודעת שזה חוסך הרבה מחרושת התלחשויות שנפוצה מאוד בסטארט-אפים.

2. הכל או כלום? לא בבורסה. אנשי החששות ורואי השחורות מזהירים תמיד שסטארט-אפ זה משחק סכום אפס מסוכן. זה אולי נכון כאשר הסטארט-אפ הוא פרטי. סטארט-אפ היה ידוע כמיזם שמצליח או נכשל והסיבה שהוא היה נכשל נובעת או מכישלון של הטכנולוגיה או מהעדר יכולת כלכלית להתקיים. הרבה סטארט-אפים מצוינים מתו לאורך השנים מהסיבה שפשוט למשקיעים לא היה אורך רוח להמשיך ולתמוך בחברה.

כאשר מדובר בחברה ציבורית "הסיכון" מתחלק בכמות גדולה הרבה יותר ובנוסף יש הרבה יותר מכשירים פיננסיים וגישה מהירה יותר לגיוסים שמאפשרים את המשך קיומו של הסטארט-אפ עד לאקזיט או להצלחתו העסקית שתאפשר את קיומו העצמאי.

חשוב לציין כי סטארט-אפים הם כמו כל השקעה אחרת - לא נכנסים להשקעה על סמך שיחות סלון, או כתבה שראיתם, זה נכון לסטארט-אפ ונכון וגם לכל חברה אחרת.

אפשר תמיד להתלונן על הסיכונים הכרוכים בהשקעות בסטארט-אפ, אבל בסופו של דבר אנו מכירים בדיעבד גם הרבה סיכונים בחברות שהוגדרו כחברות תזרימיות.

הבורסה בישראל שלאורך השנים ידעה לייצר ולאמץ כלים חדשניים להשקעות, השכילה להבין, גם הפעם, שיש מקום לפתוח את השורות ולאפשר לציבור להיחשף לחברות צמיחה, מתוך ההבנה שהזדמנויות כאלו יכולות לתת לתיקי ההשקעות המנוהלים ערך מוסף.

הכותבת היא סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת פורסייט - חברת סטארט-אפ הנסחרת בבורסה בתל אביב