אחרי שנים של הפרדה: ההייטק מגיע לתיקי הפנסיה

במשך שנים ארוכות שני הווקטורים החשובים ביותר של הכלכלה הישראלית התנהלו בקווים מקבילים, שכמעט אף פעם לא נפגשים. שוק ההון התרחק מסקטור הייטק והתמקד בהשקעה בענפים המסורתיים של פיננסים, נדל"ן ואנרגיה, והדיר את רגליו במכוון מהשקעות 'מסוכנות' בהייטק. במקביל, בסקטור ההייטק לא ממש התרגשו מההתעלמות המכוונת, ולנוכח היצע הכסף הבלתי מוגבל מקרנות ההון סיכון, האנג'לים ומכשירים נוספים לא באמת היו צריכים את אופציות המימון של שוק ההון הישראלי.

לכאורה, אם שוק ההון מתפקד כרגיל בלי ההייטק וסקטור ההייטק מתפקד היטב בלי שוק הון המקומי, אז אין באמת בעיה. בפועל, הניתוק בין שני הסקטורים המובילים של הכלכלה הישראלית יצר הפסד של עשרות מיליארדי שקלים לחוסכים הישראלים והסטת כספי חוסכים להשקעות רחוקות בחו"ל. .

היום, בעיצומו של גל ההנפקות חסר התקדים ששטף את הבורסה הישראלית ומגיע רובו מחברות הטכנולוגיה, הגיע המפץ הגדול שמחבר סוף-סוף את כספי החוסכים אל אומת הסטארט-אפ. כיום, כל חברה חמישית בבורסה, מעל ל-20% מהחברות, מגיעה מסקטור הטכנולוגיה- פוד-טק, קלין-טק, פינ-טק, שותפויות מו"פ ועוד. לראשונה, חלון הראווה של הכלכלה הישראלית, המדדים המובילים בבורסה, אכן מייצגים נאמנה את הרכב הכלכלה הישראלית, שמובלת על ידי קטר ההייטק.

החיבור בין ההייטק לשוק ההון אמנם נראה מתבקש, אך במשך עשרות שנים הוא לא קרה. גם התהליך הנוכחי אינו מקרי, והוא תולדה של השקעה רבה של גופים שונים, בהם משרד האוצר, רשות ני"ע, רשות שוק ההון, הבורסה לני"ע ואיגוד החברות הציבוריות, בקידום התנאים הנחוצים לסינרגיה. בין השאר התאפשרה לראשונה הנפקה של שותפויות מו"פ, ניתנו הקלות רגולטוריות לחברות ונוצרו פלטפורמות מסחר חדשות, כגון ה-TASEUP שמאפשרת מסחר בחברות הייטק. גם השקט והיציבות הרגולטורית, תוצאה כפויה של השיתוק הממשלתי המתמשך, ואישור יוזמת האיגוד להכרה בהוצאות הנפקה סייעו ליצירת גל הנפקות ההייטק.

החיבור החדש הוא בשורה אדירה למשק הישראלי. לראשונה, החוסכים הישראלים יהיו שותפים, דרך החסכונות ארוכי הטווח שלהם, בהשקעה בחברות צמיחה עם פוטנציאל אדיר. בפעם הבאה שתקראו בעיתון על אקזיט במיליארדי דולרים של חברה ישראלית, רוצו לבדוק אם היא גם חברה ציבורית שנסחרת בישראל. אם כן, גם אתם, דרך החיסכון ארוך הטווח שלכם, הרווחתם.

החיבור בין הסקטורים יוצר מכפיל כוח אדיר עבור הכלכלה הישראלית, שעתיד להוביל ליצירה של סקטורים חדשים לחלוטין במשק. כך למשל קמה לנגד עינינו תעשיית אנרגיה מתחדשת ישראלית, פינ-טק, פוד-טק או תעשיית הקריפטו. ניהול ממשלתי נבון יוכל לסייע להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומים אלו ולחזק את העוצמה הכלכלית של ישראל.

בראייה לעתיד, על הממשלה החדשה מוטלת החובה להמשיך ולחזק את הסינרגיה בין שוק ההון לסקטור ההייטק באמצעות תמריצים, פעולה שתסייע ליצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים ומתגמלים. צריך לעודד באמצעות תמריצים ישירים רישום כפול של החברות הישראליות שכבר הונפקו בחו"ל, ולקבוע יעדים מדידים בתחום הפרטת והנפקת החברות הממשלתיות המובילות, שחלקן נמצאות בחזית הטכנולוגיה.

הרגולטורים מצידם צריכים להמשיך ולעודד את המגמה, ולא להציב מכשולים להנפקות טכנולוגיה, כפי שמנסה לעשות לאחרונה רשות ני"ע. ביצוע של צעדים אלו יגדילו משמעותית את הכנסות המדינה ממסים מהפעילות בשוק ההון ויהפכו את ישראל למרכז פיננסי בינ"ל מוביל, שמוביל ומטפח את ההייטק הישראלי וקוצר את פירות ההצלחה, לטובת החוסכים הישראלים.

הכותב הוא מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות