ארה"ב הוציאה יותר מטריליון דולר על "מלחמה בסמים" ו"אכיפת מדיניות הסמים של הבית הלבן" מאז 1971 - כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה. למרות ההוצאה הגבוהה והאמצעים הרבים שנוצלו, בפרספקטיבה של חמישים שנים אמריקאים רבים, ליברלים ושמרנים, חושבים ש"המלחמה" לא השתלמה.
מי שירה את יריית הפתיחה "למלחמה" המודרנית בסמים היה הנשיא ריצ'רד ניקסון שהקים את "המנהל לאכיפת הסמים" (DEA) והגדיר את הסמים כ"אויב מספר 1" של ארה"ב בשנת 1971. מטרותיה של המלחמה נגד סמים היו חיסול כל החוליים החברתיים, הכלכליים והבריאותיים הקשורים בסמים וכן השימוש בסמים בארה"ב.
הנשיא ריצ'רד ניקסון מדבר על הצורך בתקציבים נוספים למלחמה בסמים, 1971 / צילום: Associated Press
סמכויות חסרות תקדים
לטובת מטרות אלה, ניתנו לסוכני ה-DEA סמכויות חסרות תקדים בכל הנוגע לפשיטות ללא צווים או הגשת כתבי אישום. לאחרונה לאחר מותה של בריאונה טיילור, שנורתה למוות על ידי שוטרים בפשיטת סמים כושלת, רבים קראו לשקול מחדש את המנדט הנרחב שיש לסוכני ה-DEA לקבל החלטות בשטח.
למרות ירידה תלולה בשימוש בסמים בשנים הראשונות למלחמה, כיום השימוש בסמים בארה"ב עולה שוב בקצב מהיר מאי פעם. על פי "המינהל לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש", מספר צרכני הסמים הלא-חוקיים עלה ל-13% מאזרחי ארה"ב בגילאי 12 ומעלה. בכך הצריכה והשימוש חזרו לשיעור דומה לשיא שנמדד לפני 40 שנה.
לא רק שהמלחמה בסמים לא הקטינה את מספר המשתמשים, מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש נמצאים בעלייה. בשנת 2020, מספר מקרי המוות ממנת יתר בארה"ב היה גבוה מ-90 אלף, בהשוואה ל-70,630 מקרי מוות ב-2019, על פי מחקר עדכני של "קרן הרווחה".
התקציב ממשיך להתנפח
הכישלון להקטין את השימוש בסמים לא הביא למסקנות מרחיקות לכת בנוגע למלחמה או הוצאה הכספית עליה, שכן כיום הממשל הפדרלי מוציא יותר כסף מאי פעם לאכיפת מדיניות סמים.
בשנת 1981, התקציב הפדרלי למניעת שימוש בסמים היה מעט יותר ממיליארד דולר. עד שנת 2020, המספר הזה צמח ל-34.6 מיליארד דולר. בהתאמה לאינפלציה, מצאה רשת CNBC שמדובר בעלייה של 1,090% ב-39 שנים בלבד. התקציב הלאומי למלחמה בסמים צפוי להגיע לשיא היסטורי בשנת 2022 - 41 מיליארד דולר.
מכון המחקר Prison Policy Initiative, מצא שאחד מכל חמישה אנשים שעצורים בבתי הכלא בארה"ב, נמצא מאחורי הסורגים בגלל עבירות הקשורות בסמים. באותו מחקר, הוערך שהעלות השנתית של אחסון אסיר במתקן כליאה פדרלי מגיעה ל-37.5 אלף דולר בשנה, ושכלל אחזקת בתי הכלא עולה לארה"ב לפחות 182 מיליארד דולר בשנה. זו רק דוגמה אחת לעלויות הנלוות של "המלחמה בסמים", ש"מעיקים" על התקציב הפדרלי ותקציבי המדינות.
אחד הסימפטומים הנלווים לכך היה הפרטת בתי הכלא במדינות ארה"ב, שנועד לאפשר להתמודד עם הכמויות האדירות של האסירים. בהקשר זה, כדאי לציין כי במזכר נשיאותי שיצא בינואר השנה צוין כי "בתי כלא פרטיים לא חוסכים משמעותית בעלויות לקופה הציבורית".
יש גם פער גזעי עצום בכל הנוגע לכליאה בגין עבירות סמים. על פיDrug Policy Alliance כ-80% מהאסירים בבתי כלא פדרליים וכמעט 60% מהאסירים בבתי כלא של המדינות, שנמצאים שם בגין עבירות סמים הם שחורים או לטינים. על פי דיווח של ה- FBI, למרות ששיעור השחורים באוכלוסיית ארה"ב עומד על 13.9%, בשנת 2019, יותר מרבע מהמעצרים הקשורים בסמים היו של בגירים אפרו-אמריקאים.
חוקי "ג'ים קרואו"
יחס זה בין שיעורם הכללי בקרב האוכלוסייה לבין שיעורם של השחורים בקרב אסירי בתי הכלא הביא לקריאות בעיקר מהצד השמאלי של המפה האמריקאית ש"המלחמה בהתפשטות הסמים" היא דה-פקטו "חוקי ג'ים קרואו" בתלבושת אחרת, שכן היא פוגעת באופן לא מידתי באנשים שאינם לבנים.
חוקי ג'ים קרואו, היו חוקי מדינה פדרליים שנחקקו לאחר מלחמת האזרחים, ואיפשרו למדינות לקיים הפרדה גזעית במרחבים הציבוריים בין שחורים ללבנים. כך לכאורה, כל אזרח היה שווה, אך השירות שהם קיבלו היה שונה. בפועל, חוקי ג'ים קרואו הובילו ליחס מפלה בוטה כלפי השחורים שקיבלו שירותים נחותים יותר ויחס משפיל (איסור על כניסה למסעדות, ישיבה באחורי האוטובוסים, מערכות חינוך נפרדות וכו) לעומת אמריקאים לבנים. החוקים האלה שימרו את הגזענות הממסדית כלפי השחורים ויצרו בקרבם נחיתות כלכלית, חברתית, תרבותית חינוכית שיטתית.
לגליזציה ב-15 מדינות
בינתיים, הגישה של אמריקה לסמים משתנה. באביב האחרון, ניו יורק הפכה למדינה ה-15, יחד עם מחוז קולומביה בוושינגטון, שהפכו את השימוש בקנאביס למטרות-פנאי לחוקיים. בפברואר, אורגון הפכה למדינה הראשונה שמחוקקיה אישרו מדיניות של "אי הפללה" לגבי החזקה של כל סוגי הסמים, כל עוד מדובר בכמות המוגדרת לצריכה אישית ולא ברמת סחר.
אפילו שמרנים אמריקאים רבים בוחנים מחדש את תמיכתם במלחמה נגד סמים. ב-2015 אמר מושל ניו ג'רזי לשעבר כריס כריסטי הרפובליקאי כי צריך להבין שכל אחד יכול להתמכר לסמים "ולכן אנחנו צריכים להתחיל לטפל באזרחי המדינה הזו, לא לכלוא אותם. התמכרות היא מחלה, אסור לוותר על אף אדם".
בעוד שארה"ב אולי נמצאת בדרכה לשנות כמה מההשפעות הקשות יותר שהיו למלחמה נגד סמים, הקרב של אמריקה נגד חומרים לא-חוקיים לא הולך לשום מקום. בטח לא כשהמלחמה נגד ההתמכרות ל"סמים החוקיים", משככי הכאבים נמצאת בעיצומה, אם כי בעצימות נמוכה מאוד לאור כמויות המתים והמכורים לאופיאוידים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
