רוב האמריקאים התעשרו במהלך המגפה, אך העשירים התעשרו יותר

מגפת הקורונה הטילה את האמריקאים לתוך מיתון אלא שבמקום לצאת עניים יותר, רבים מהם דווקא התעשרו.

משקי בית בארה"ב הוסיפו 13.5 טריליון דולר בעושר בשנה שעברה, על פי הפדרל ריזרב - ההגדלה הגדולה ביותר שנרשמה מזה שלושה עשורים. על פי הפד אמריקאים מכל השכבות הכלכליות נפטרו מחוב בכרטיסי אשראי, חסכו יותר כסף ומימנו מחדש משכנתאות זולות יותר. זה פעל בניגוד לקונבנציות של שפלים כלכליים קודמים. ב-2008, למשל, הפסידו משקי בית אמריקאיים 8 טריליון דולר.

בכמה דרכים, הייחודיות של המיתון עקב הקורונה והשיקום - לא אמורים להפתיע. הטווח של המגפה היה חסר תקדים בעת החדשה אבל כך גם הייתה התגובה הפיננסית של הממשלה. ארה"ב לוותה, הלוותה והוציאה טריליוני דולרים על מנת למנוע מהכלכלה להמשיך לשקוע.

הפעולות האלה היו בליבו של הטבע הלא שגרתי גם של המיתון וגם של השיקום. הם גם הניעו הרבה מהפריחה הלא צפויה בשוק המניות. שיעורי ריבית קרובים לאפס משכו יותר משקיעים למניות;

עובדים התקועים בבתים ניסו מזלם במסחר וענקיות הטכנולוגיה התחזקו אפילו יותר במהלך הסגרים. שוק המניות, בתורו, הפך למנוע של רווחי ההון של משקי הבית, והיה אחראי לכמעט חצי מהעלייה בתפוקה.

זה גרם לחלוקה לא מאוזנת של רווחי ההון, בגלל שבמשקי בית אמידים יש יותר סיכוי להחזקה במניות. יותר מ-70% מהגידול בהון משקי הבית זרם ל-20% העליונים בין מרוויחי השכר. כשליש הלך לאחוז העליון.

הרווחים היו אפילו מרוכזים יותר בפסגה כשבוחנים אמריקאים לפי רמת ההון ולא לפי הכנסה. (ההון מחושב על ידי החסרת החובות של משק בית - כמו משכנתא וחוב סטודנטיאלי - מנכסים כמו בתים והשקעות בשוק המניות).

זעזוע קצר מועד

הוראות הבידוד וההישארות בבתים שלחו את הכלכלה לצניחה חופשית בתחילת המגפה, אבל הזעזוע התברר כקצר מועד. אמריקאים בעלי משרות בהכנסה גבוהה יותר הצליחו במיוחד להתמודד עם זה. עובדי צווארון לבן רבים אחרים יכלו להמשיך לעבוד מהבית וחסכו כסף בכך שלא נסעו למשרדים או אכלו בחוץ. צ'קים לסיוע ששלחה הממשלה ודמי אבטלה מוגדלים שמרו על המלצרים במסעדות, המנקים ואחרים שעבדו בעבודות בשכר נמוך ואיבדו את מקומות העבודה שלהם.

עובדים רבים בעלי הכנסה נמוכה יצאו מהמגפה חזקים מכפי שנכנסו אליה. עד אוקטובר 2020, למשל, חשבונות עו"ש של 25% מרוויחי השכר הנמוך ביותר עלו בכ-50% לעומת השנה הקודמת, על פי מכון ג'י פי מורגן צ'ייס. אבל הרבה מהעלייה בעושר שלהם באה בצורת צ'קים של סיוע ודמי אבטלה, שיפוגו כשהכלכלה תשתקם.

ועדיין ישנן משרות רבות בשכר נמוך שאבדו. נכון לאפריל 2021, משרות שהשכר עליהן גבוה מ-60 אלף דולר לשנה גדלו בכ-2% לעומת הרמה שלהן בינואר 2020, על פי Opportunity Insights, קבוצת מחקר מאוניברסיטת הרווארד. כמות המשרות המשלמות פחות מ-27 אלף דולר בשנה קטנה בכ-24%.

הכלכלנים לא ציפו

האמריקאים שהרוויחו הכי הרבה במהלך 2020 היו אלה שהיה להם יותר לכתחילה. בתים, מניות וחשבונות פנסיה - שיותר סביר שיהיו בידי אנשים עשירים - עלו בערכם, והרווחים האלה צפויים להחזיק מעמד. בתחילה כלכלנים לא ציפו שדברים יעבדו באופן הזה. לדוגמא, כשהמגפה לראשונה פגעה בארה"ב, המניות צנחו.

אלא שאז הפד הוריד את הריבית לכמעט אפס, השיק מגוון תוכניות הלוואה לחירום והחל רכישות של אג"ח ממשלתיות בקנה מידה גדול. משקיעים נכנסו לרכישת מניות וכבר לא חששו ששווקי האשראי יקפאו. כמה ענקיות טכנולוגיה, שהרוויחו מכלכלת ההישארות בבית, סחבו את כל השוק כלפי מעלה.

במחצית השנייה של השנה, מדד 500 S&P הגיע לשיאים חדשים ב-33 מקרים. עליית מחירי המניות הייתה אחראית לכמעט 44% מהכלל הצמיחה בהון משקי הבית ב-2020. מחירי בתים, שבדרך כלל נופלים בימי שפל כלכלי, עלו במקום זאת. היצע הבתים כבר היה דל, אבל המגפה הזינה את הביקוש והפכה את המחסור לחריף יותר.

מחירי הבתים האמירו

מחיר המכירה החציוני של בית בנוי עבר את ה-300 אלף דולר בשנה שעברה בפעם הראשונה והמשיך לעלות עד שבמאי חצה את רף 350 אלף דולר. עליות המחירים ושיעורי הריבית הנמוכים היו מעולים לבעלי בתים, שרבים מהם הצליחו להוציא יותר כסף מהנכסים או חסכו כסף בכך שמימנו מחדש משכנתאות לשיעורי ריבית נמוכים יותר.

המחירים העולים גם דחפו את הבעלות על בתים להיות מחוץ להישג ידן של משפחות מעוטות הכנסה רבות ורוכשי דירות בפעם הראשונה. כלכלנים צופים שעליות המחירים יתמתנו ב-2021 אבל לא לכך שמחירי הדירות יצנחו.

בינתיים, הסיוע שעזר לאמריקאים לצלוח את 15 החודשים האחרונים החל לפוג. מדינות החלו להקטין את דמי האבטלה. שלושה חודשים חלפו מהפעם האחרונה שבה הממשלה חילקה צ'קים. צעדים שאמורים להרשות ללווים לדחות תשלומי משכנתאות והלוואות לימודים צפויים לפוג מתוקף.

אלה שפספסו את יצירת ההון במהלך המגפה יהיו פחות מסוגלים להתמודד עם עוד לחץ על המצב הפיננסי שלהם. ב-2020, יותר משליש מהמבוגרים אמרו שאולי לא יוכלו לכסות הוצאה פתאומית של 400 דולר במזומן, כך נמסר מהפדרל ריזרב.