הנגיד מזהיר: "השוק הפיננסי לא ייתן לנו להגיע למצב שבו לא נטפל בגירעון"

"השוק הפיננסי לא ייתן לנו להגיע למצב שבו לא נטפל בגירעון, הוא יעצור אותנו קודם", כך אמר הפרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהמשך לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן שהביע התנגדות להגדלת החוב תוצר מהחשש מדירוג האשראי של ישראל. הדברים של ליברמן נאמרו בניגוד להמלצות שהגיש בנק ישראל לממשלה על מנת לעודד את הצמיחה.

אבל לפי חברות הדירוג הבינלאומית השווקים מאפשרים יחס חוב-תוצר גבוה יותר, במידה ויתייצב סביב 80% מהתוצר, כאשר השאלה העומדת כיום אחרי משבר הקורונה כאשר הממשלות נאלצו להגדיל ההוצאות ובגדול, היא מהו היחס חוב תוצר שיהיה 'הנורמלי החדש'.

התרחיש המומלץ של בנק ישראל לעידוד הצמיחה והיציאה ממשבר הקורונה, שואף ליישום רפורמות וייצוב הגרעון המבני ל-2.5% ומזהיר כי ללא ביצוע רפורמות היחס חוב תוצר אינו בר קיימא. בדברים שאמר בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר הנגיד למי שחושש מהגדלת היחס חוב תוצר שמימון התוכנית לא יהיה רק באמצעות חוב אלא בשילוב של העלאות מסים, וגם זה לא יקרה מחר בבוקר אלא החל מ-2023.

"הצמיחה תהיה קטנה יותר מהריסון הפיסקלי אבל היא לא תביא אותנו לעולמות של גירעונות בלתי סבירים מרבית פער התוצר ייסגר אי שם לקראת סוף 2022, יחד עם זאת האבטלה לא תחזור לרמה שהייתה לפני המשבר. ברגע שהחל"ת ירד, המספרים של שילוב בשוק התעסוקה ישתפר אך השאלה היא כמה אבטלה מבנית תישאר", אמר ירון.

ירון הזכיר כי ישראל צריכה לכבד את האחריות הפיסקלית בשל אופי הבעיות, וזה יבוא לפי התעדופים של הממשלה.

"בסופו של דבר אני מדבר על תהליך סביר של אחריות פיסיקלית שמביאה לנו צמיחה - יבוא לפי תעדופי הממשלה תוך ראייה רב שנתית. אי אפשר לסמוך רק על הגידול בחוב. המשק מתאושש בצורה נאה והפעילות הכלכלית מאיצה בתנאי שזן הדלתא של הקורונה לא יגרום לבעיה אקוטית. לאור היציאה ההדרגתית מהמשבר חשוב לפחות לא להגדיל את הגרעון המבני בשנים 2021 ו-2022, וחייבים לבצע את ההשקעה והרפורמות תוך שמירה על אחריות פיסקלית", אמר.

המועמד של בנט ליו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פותח חזית

אם בבנק ישראל רוצים לתת למשק להמשיך והתאושש, מנגד, יש מי שחושב שחבל לבזבז את הזמן. המועמד לראשות המועצה הלאומית לכלכלה, מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, אמר בפאנל כי צריך לפעול למען ריסון תקציבי כבר עכשיו.

לדבריו, גם אם רוצים להוציא לפועל צעדים לריסון פיסקלי ב-2023, המינימום זה להודיע על כך מראש. "נגיד בנק ישראל וחלק מהכלכלנים מציעים ריסון אבל לא עכשיו אלא ב-2023, האבטלה עוד גבוהה, בטענה שהמשק עוד לא חזר לשיווי משקל. אבל אמירה זו נותנת פטור לשר האוצר והממשלה מהחלטה עכשיו. תקציב 2023 יובא לממשלה בקיץ 2022, וכמה שקשה להם להחליט עכשיו, יהיה להם קשה יותר להחליט בעוד שנה וחודשיים. ככל שתחולת החיים של הממשלה מתקצרת כך יהיה קשה לקבל החלטות של ריסון וקשה להיכנס למאבקים פוליטיים עם גופים כמו ההסתדרות", אמר שראל.

"המתווה שאני מציע הוא לקבל את ההחלטות עכשיו, גם אם אתה חושב שהריסון צריך להיות ב-2023. אפשר לקבל את ההצעות עכשיו בחוק ההסדרים ולהכניס בו צעדים שהתחולה שלהם תחל ב-2023. זה גם נכון כלכלית. הרחבת בסיס המס, ביטוח פטורים, גם אם מבטלים אותם, אז מבחינה כלכלית נכון להודיע על זה מראש".