כרטיס כניסה בשווי 35 מיליארד דולר: החודש המשוגע של החברות הישראליות בוול סטריט

החודש התחיל עם הנפקת מאנדיי ומסתיים עם שלוש חברות שמצטרפות למסחר לאחר שהשלימו מיזוגים לחברות SPAC בשווי מצרפי של 17 מיליארד ד' • מנכ"ל השותפות הבורסאית ביג-טק 50, שהשקיעה בפיוניר ובאיירון סורס טרם מיזוגן: "גם אם משקיעים בחברה בוגרת, אפשר לעשות רווח יפה"

החודש המשוגע של חברות הטכנולוגיה מישראל בוול סטריט / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
החודש המשוגע של חברות הטכנולוגיה מישראל בוול סטריט / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חודש יוני 2021 מסתמן כאחד החודשים הפעילים ביותר מאז ומעולם עבור חברות טכנולוגיה ישראליות שמגיעות לוול סטריט, עם גיוסים ומיזוגים בשווי מצרפי של יותר מ-35 מיליארד דולר.

החודש התחיל עם הנפקת מאנדיי, לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר - אחת ההנפקות הישראליות הגדולות של השנים האחרונות - ומסתיים עם שלוש חברות בשווי מצרפי של 17 מיליארד דולר, שמצטרפות השבוע למסחר בוול סטריט, לאחר שהשלימו מיזוגים לחברות SPAC: איירון סורס בשווי 11.1 מיליארד דולר, פיוניר בשווי 3.3 מיליארד דולר וטאבולה בשווי 2.6 מיליארד דולר.

בד בבד הספיקה גם חברת אינוביד להודיע על מיזוג לחברת SPAC, לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר, ואילו חברת סנטינל וואן צפויה לבצע בימים הקרובים הנפקה ראשונית בשווי שינוע סביב 8 מיליארד דולר.

כל זה קורה כשמצד אחד, שוק ההנפקות בוול סטריט פתוח, והמשקיעים מקבלים ברצון רב חברות טכנולוגיה צומחות ואיכותיות (אף אם אינן רווחיות כיום, אך מצפות להגיע לרווחיות בעתיד הנראה לעין), ומצד שני, מיזוגים של חברות פרטיות לחברות SPAC, שעליהם דווח בחודשים קודמים, מבשילים כעת, והחברות המתמזגות הופכות לחברות ציבוריות בעצמן.

חברות SPAC, נזכיר, הן חברות שאין להן פעילות, והן מגייסות כסף בבורסה במטרה למזג לתוכן פעילות קיימת תוך פרק זמן מוגבל, או שיידרשו להחזיר את הכסף למשקיעים. הרבעון הראשון של השנה היה רבעון שיא בגיוסי SPAC בוול סטריט, לאחר שנה לוהטת בתחום ב-2020, ואף שמאז נרשמה התקררות, החברות שכבר גייסו כסף עדיין מחפשות יעדים לרכישה, ועסקאות ממשיכות להתבצע.

 

"האקזיטים קרו מהר יותר מהמתוכנן"

בין המרוויחים משפע הגיוסים הללו, גם אם בסכום זניח יחסית, נמצאת גם חברה ציבורית הנסחרת בתל אביב: שותפות המו"פ ביג-טק 50 של אריק צ'רניאק וצחי סולטן, שהונפקה בפברואר כשגייסה 85 מיליון שקל. השותפות מתכננת לייצר אינדקס של 50 חברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות ביותר בישראל, ועל-ידי כך לאפשר השקעה בהן, לפני שהן מונפקות לציבור (Pre-IPO) או נמכרות.

השבוע נהנתה השותפות מרווחים מכובדים "על הנייר" משתי השקעות שלה: פיוניר ואיירון סורס, שבהן השקיעה במצטבר 2.2 מיליון דולר.

יוחאי זייד-רונן, מנכ"ל ביג-טק 50, מספר ששני האקזיטים האלה "קרו יותר מהר ממה שתכננו כשיצאנו לדרך. אלה שני אקזיטים בשוויים מאוד יפים, גם אבסולוטית וגם ביחס להשקעה שלנו. בפיוניר, תוך פחות מחצי שנה הכפלנו את הכסף, ובאיירון סורס נכנסנו לפני פחות משנה, ואנחנו אמורים לראות שם רווח יפה של פי ארבעה על הכסף. כרגע הרווחים 'על הנייר', כי יש תקופת חסימה של שישה חודשים, ומחיר המניה עוד עשוי להשתנות".

מנכ
 מנכ

המטרה היא למכור את המניות ברגע שהחסימה משתחררת?
"המדיניות שלנו היא שברגע שהחברה נסחרת והמניות לא נעולות, אנחנו מוכרים את ההחזקה. אנחנו לא מחויבים לכך, לכאורה אנחנו יכולים להחזיק, אבל זה לא מה שאנחנו מביאים לשוק - אנחנו נותנים למשקיע יכולת להשקיע בחברות פרטיות, ואם החברה כבר ציבורית, הוא יכול לסחור בה ישירות".

לדבריו, המטרה היא לאפשר למשקיעים להשקיע באמצעות ביג-טק 50 בחברות פרטיות, וכך ליהנות מעליית הערך, והעובדה ששתיים מההשקעות האלה כבר יצאו לשוק הציבורי, מוכיחה את הצלחת המודל העסקי של השותפות. "גם אם משקיעים בחברה בוגרת, עדיין אפשר לעשות רווח יפה", אומר זייד-רונן.

מה המשמעות של אקזיטים כאלה עבור מי שמשקיע בביג-טק 50?
"המשמעות היא שבמועד שנמכור את המניות, הוא יכול לצפות לקבל בהתאם למדיניות שלנו דיבידנד של לפחות מחצית מהרווח שנוצר. למעשה, המשקיעים שלנו אמורים לראות שני דברים: הראשון, ששווי המניה אמור לייצג את העלייה בשווי של החברות בפורטפוליו, והשני הוא להיפגש עם הכסף ביום שנמכור".

הראשון לא קורה, לפחות בשלב זה. השוק אולי לא מבין את הקונספט של השותפות?
"אני חושב שחלק ניכר מהציבור לא חשוף אלינו, ומעריך גם שמי שכן קנה את המניות לא ממהר למכור, כי הוא חושב שיראה תשואה יפה. אני מקווה שהמגמה תשתנה ברגע שיגיע הכסף (מהאקזיטים), כי הישראלים הם אנשים פרקטיים ורואים שהמודל עובד יפה".

מצב השוק היום הוא אידיאלי למודל העסקי שלכם - יש הנפקות בשווי נדיב, יש מיזוגים לספאקים. מה יקרה אם השוק יתקרר?
"אנחנו משקיעים בחברות שהן הטובות ביותר (best of breed). כבר היום, חברות שהן לא הטופ של הטופ שמנסות לפנות לספאקים, לא מצליחות לגייס. חברות עם ביזנס טוב וצמיחה - גם בתקופות שאולי השוק קצת יירגע - עדיין יהיו אטרקטיביות.

"חברות טובות מאוד יגיעו להנפקה וסחירות וגם למימוש ברווח. אולי לא פי ארבעה, אולי במכפילים רגועים יותר אם השוק יתקרר, אבל הן עדיין ימצאו את אמון המשקיעים. אני רוכב על הגלים של האוקיינוס - אם יהיה תיקון אני אהיה בו כמו כולם, אבל הבחירה שלי היא בחברות שהן כל כך טובות, שגם במועד של תיקון הן לא ייעלמו פתאום".

 

"עליית שווי שנתית של יותר מ-50%"

זייד-רונן מציין שהניתוח שעשתה השותפות כשיצאה לדרך התבסס על נתוני טרום הקורונה, כך שלדבריו "גם אם נחזור לרמות של לפני הקורונה, ולמספרים שלפיהם תכננו, עדיין זה יהיה פנטסטי. לפי הניתוח שלנו, עליית השווי הממוצעת של חברות (מהסוג שעליהן ביג-טק 50 מסתכלת, ש'ח'ו') לפני שהן נסחרות, היא 30% בשנה. היום זה להערכתי כבר מעל 50%".

כשאתה מסתכל על השוק היום, השוויים סבירים? המכפילים הגיוניים?
"אין ספק שבעקבות הקורונה חל שינוי בפרדיגמת החשיבה בכל הנושא של פתרונות טכנולוגיים לכל תחום בחיים. נפלו הרבה אסימונים שמצדיקים שוויים הולכים וגדלים. בעולם הרפואה למשל, תחום הרפואה מרחוק קפץ קפיצה משמעותית וזיהוי הפוטנציאל הקפיץ את השוויים. כנ"ל בעולם הסייבר.

"יש המון חברות בהרבה תחומים, הטובות יישארו וישתלטו על השוק, ואז המכפילים שלהן מוצדקים כי הן יתפסו נתחי שוק של אלה שייעלמו או יירכשו. אפשר להצדיק מכפילים לחברות טובות מאוד, השאלה היא האם אפשר להצדיק לכל החברות באותו סקטור. זו כבר שאלה לכל משקיע. יש חברות שרוכבות על הגל. בסך הכול אני מעריך שהמגמה תישמר, ובכל מקרה חשוב לזכור שמחיר המניה מגלם בתוכו הרבה דברים מעבר למוצר של החברה".

היום, לדבריו, "זה אידיאלי להיות סטארט-אפ עם הכנסות וצמיחה. השוק התבגר. פעם הגישה הייתה שצריך להיכנס להשקעה בשלב מוקדם, שבו יש הרבה סיכונים, אבל אם החברה מצליחה - מרוויחים הרבה מאוד. כתוצאה מהגלובליזציה והטכנולוגיה, היכולת לצמוח גדלה מאוד, וגם כשחברה גדולה יש לה פוטנציאל צמיחה גדול, כך שבשלבים מאוחרים הסיכון נמוך יותר והסיכוי עדיין גדול".

כשאתם משקיעים בחברות, יש סקטורים מסוימים שאתם מתמקדים בהם? מה הקריטריונים להשקעה?
"לא משקיעים לפי סקטורים. הרעיון הוא שאנחנו עובדים כמו תעודת סל. אני מציע למשקיע חשיפה לפורטפוליו חברות ומנטרל את הסיכון בבחירת חברה או סקטור ספציפי. כך המשקיעים נחשפים לעליית הערך של הייטק בישראל, של חברות מאוד בשלות, לא בתחילת הדרך.

"הקריטריונים שלנו כוללים שווי של מעל 250 מיליון דולר, הכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של מעל 10 מיליון דולר ושבחברה מושקעת לפחות קרן הון סיכון אחת רצינית, והמשמעות היא שאלו חברות שעברו הרבה מהמשוכות של סטארט-אפ, יש מוצר ולקוחות משלמים והאתגר הוא הצמיחה. עדיין יש הרבה ערך".

מהן ההשקעות הבאות שלכם?
"יש די הרבה בפייפליין, אני לא יכול לפרט אבל הן בסקטורים מגוונים - סייבר, ריטייל, בריאות. חברות מעולות שחלקן כבר יוניקורנים".