בית המשפט נתן רוח גבית לפייסבוק, והכדור יעבור עכשיו למגרש הפוליטי

בחודש דצמבר 2020 הוגשה תלונה של נציבות הסחר הפדרלית בארה"ב (ה-FTC) נגד פייסבוק. הטענה: פייסבוק היא מונופול בתחום. למעשה, רכישות אינסטגרם ו-וואטסאפ ב-2012 ו-2014 הפכו אותה לכזו ויש לה יתרון משמעותי בשוק וניסתה לחסל את התחרות ברכישות הללו. התובעים, גם הנציבות וגם 46 מדינות בארה"ב, דרשו מפייסבוק להיפרד מחברות הבת המצליחות שלה.

אתמול דחה בית המשפט הפדרלי בוושינגטון הבירה את התלונה של הנציבות מסיבה פשוטה: הנציבות לא סיפקה מספיק מידע ונתונים, ופשוט עשתה עבודה לא טובה. במקביל לדחיית התלונה נגד ה-FTC, בית המשפט דחה לגמרי גם את התביעה של 46 המדינות, והסביר כי הרכישות שהן יוצאות נגדן נעשו כבר לפני שנים ולהתעורר בנושא הזה עכשיו - זה מאוחר מדי.

בהחלטה נכתב כי למרות שבית המשפט "אינו מסכים עם כל טענותיה של פייסבוק, בסופו של דבר הוא מסכים כי תלונת הוועדה אינה מספקת מבחינה משפטית ולכן יש לדחותה" . עוד נאמר, כי "הנציבות לא הצליחה להביא מספיק עובדות כדי לבסס יסוד הכרחי לכל טענותיו - דהיינו, לפייסבוק יש כוח מונופול בשוק שירותי הרשתות החברתיות האישיות". עוד נכתב, כי "התלונה של ה-FTC לא אומרת כמעט שום דבר קונקרטי בשאלת המפתח כמה כוח היה לפייסבוק בפועל, ועדיין יש, בשוק".

המשקיעים מרוצים

בעקבות הדיווחים על דחיית התלונה, מניית פייסבוק עלו בכ-4% והעלו לראשונה את שווי השוק של החברה מעל לטריליון דולר. עם זאת, היום המניה כבר נסחרת בירידה קלה.

פייסבוק מסרה בתגובה, כי "אנחנו מרוצים שההחלטה מכירה בפגמי התלונות הפדרליות שהוגשו נגד פייסבוק. אנו מתחרים בהוגנות מדי יום כדי להרוויח את הזמן ותשומת הלב של האנשים ונמשיך לספק מוצרים נהדרים עבור המשתמשים והעסקים".

מדובר במהלומה עבור ה-FTC. בית המשפט ביקר את הנציבות וכתב בהחלטה כי "זה כמעט כאילו הנציבות מצפה מבית המשפט פשוט להנהן בהסכמה לשמע הטענה לפיה פייסבוק היא מונופול". כעת ביהמ"ש נותן לנציבות להגיש ב-30 יום הקרובים תביעה מתוקנת.

נשאלת השאלה האם מדובר בסוף פסוק שיאפשר לפייסבוק להיות תאגיד רב עוצמה ולשלוט בחברות האלה, או שגם בזירה המשפטית היא עוד עלולה לספוג מהלומות. וגם, מה יעשו הפוליטיקאים בארה"ב שמבקשים להחליש את פייסבוק ומתבוננים במתרחש. הם אולי מבינים שלא תהיה ברירה אלא ללכת על מסלול של חקיקה כדי להילחם בכוחה של פייסבוק.

  

פייסבוק לא חריגה

פרופ' מיכל גל, ראש המרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, נשיאת הארגון העולמי לחוקרים בתחום ההגבלים העסקיים (ASCOLA) מסבירה מדוע התביעות הללו בעייתיות: "המיזוגים האלה אושרו בעבר על ידי רשות התחרות האמריקאית. עכשיו, אחרי שנים, הם טוענים שלא כל העובדות היו לפניהם. אילו אם הם היו יודעים את המידע שהם יודעים היום, הם לא היו מאשרים את הרכישות", כך גל.

"בעיקרון, זו ערכאה נמוכה ועל זה אפשר להגיש ערעור", מסבירה גל. היא מוסיפה כי "ל-FTC יהיה קשה לתקן טענה שטען השופט בנושא, לפיה ההתנהגות שנטען עליה שהיא אנטי-תחרותית, שהיא לא מאפשרת לחברות להתחבר ל-API שלה, היא לגיטימית. הוא מבסס את זה על דוקטרינות אמריקאיות, שמכירות בכך שנקודת המוצא היא שכל מונופול יכול לבחור עם מי הוא עושה עסקים ולדוקטרינה הזו יש חריגים מוגבלים, והמקרה של פייסבוק לא נכנס לחריגים האלו".

"בהינתן הדעה של בתי המשפט וההלכה הקיימת היום בדיני התחרות בארצות הברית, בעיניי הסיכוי לזכות בתביעה הזו הוא לא גדול", אומרת גל.

מגרש משחקים חדש

על פי גורמים בשוק, הישועה לאלו המבקשים לשנות את חוקי המשחק לא תגיע מבית המשפט. ההערכה היא שגם אם ה-FTC תגיש מחדש את התלונה המתוקנת לאחר 30 יום, הסבירות שהתלונה תצלח קטנה. בגלל שבית המשפט יותר שמרן בנושא הזה, ההבנה בקרב אלו המבקשים להגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה היא שצריך לשנות את הדרך. ולכן, הצעד המתבקש הוא להעביר את הכדור לצד של הפוליטיקאים.

פרופ' אריה רייך, מהפקולטה למשפטים וסגן הרקטור באוניברסיטת בר אילן מצביע על משב רוח חדש שנושב בארצות הברית. "פורסם לפני כשבועיים על הצעות חוק חדשות שהוגשו בקונגרס, הצעות חוק שנועדו לטרגט את ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות: אמזון, גוגל, אפל ופייסבוק. חלק מההצעות מגיעות כדי לשנות את כל הפרדיגמה מתוך ההבנה וההכרה שהפעילות שלהן שונה", כך רייך.

על פי הפרסומים, קבוצה של חברי קונגרס משתי המפלגות הציגו רפורמות בתחום ההגבלים העסקיים שישפיעו רבות על ענקיות הטכנולוגיה. הרפורמות האלו כוללות חמש הצעות חוק, שיקשו על הזירות להשלים מיזוגים ועוד הגבלות נוספות. ההצעות הללו יצרכו לעבור בוועדת החוקה של הקונגרס ראשית, ורק לאחר מכן לעבור שלבי ההצבעה בבתים השונים.

בין היתר מוצע לאסור על החברות להעניק למוצרים שלהן יתרון בזירות העצמאיות שלהן על פני המתחרות, ולמעשה מגדירות אחרת מהו כוח בשוק.

גם יו"ר ה-FTC החדשה, לינה קאן, מביאה משב רוח רענן, כפי שמסביר פרופ' רייך. "בכל חילופי שלטון יש שינוי בבעלי התפקידים. אצל רפובליקאים, הם יותר בעד ה'ביג-ביזנס', ולכן פחות מתערבים. הדמוקרטים בעד הצרכן והגנה עליו, ולכן יותר מתערבים. לינה קאן באה מהאקדמיה. היא כתבה מאמר מאוד משפיע בתחום על חברות הטכנולוגיה הגדולות - איך השתנתה זירת התחרות בעידן הנוכחי. היא טענה שצריך לשנות את החוקים ולהתאים אותן למציאות המשתנה: פייסבוק היא כאילו גוף שנותן לך שירות בחינם, אבל מצד שני עם ההכנסות הכי גדולות בעולם. זה מודל עסקי שונה ממה שאנחנו מכירים", אומר רייך.

חקיקה גם בישראל

פרופ' מיכל גל מתארת איך החלטת בית המשפט מגבירה את המוטיבציה לאלו המעוניינים לחוקק את ההגבלות. "גם כי מדובר במיזוגים שאושרו בעבר, וגם בגלל הדינים המצומצמים לגבי החיובים של מונופול, המהלכים האלו יקדמו משמעותית את החקיקה החדשה שמנסה להגביל את החברות הגדולות. מי שחושב כמו לינה קאן, גם אם הוא לא מסכים עם כל מה שהיא אומרת, ההחלטה של בית המשפט נותנת לו מוטיבציה, למחוקקים האלו". פרופ' גל לא מתעלמת מהשינויים הרבים שחברות הטכנולוגיה הוסיפו לעולם ועל נקודות הזכות הרבות שלהן, אך מדגישה שיש פעולות מסוימות שהן אנטי-תחרותיות שחשוב למנוע על מנת להבטיח המשך חדשנות ויצירה.

פרופ' אריה רייך מציין, כי "החברות הגדולות ינסו להתנגד לזה. יש להם את המשאבים כדי לנסות לסכל את זה, וזה לא יהיה קל. אני מניח שמשהו מהחוקים אכן יעבור, הרבה מאוד קשור לבחירות האמצע ושינויים שיהיו אצל המחוקקים".

רייך מצביע גם על האחריות הישראלית: "אנחנו לא מספיק פועלים נגד המציאות שקורית בעולם. הרי אותן החברות פועלות גם אצלנו, ואנחנו לא נוקטים בפעולות מתאימות. רשות התחרות לא מספיק פרואקטיבית מול המציאות החדשה של חברות הענק האלו. אנחנו לא יכולים להסתכל על מה שקורה בקונגרס ולקבוע שזה מספיק. צריך לחוקק חוקים גם כאן בישראל, כדי להגן על הצרכנים".