"הנגשה אינה טרנד חולף": קרן ההשקעות שמחפשת את נטפליקס של תחום הבריאות

קרן טריוונצ'רס הוקמה ב-2009 כמשקיעה קטנה בתחום המכשור הרפואי, עם מעט פעילות בתחום הבריאות הדיגיטלית המתפתח. היא לא ידעה שהתחום החדש שבו התחילה בזהירות להתעניין, יהפוך תוך עשור לאחד הסוערים והמלהיבים בשוק. היום, הקרן משקיעה בערך 90% מנכסיה בתחום הבריאות הדיגיטלית. בתוך כל היא צמחה מ-30 מיליון דולר בקרן הראשונה, ל-125, היעד של הקרן הרביעית.

בין המשקיעים שלה נמצאות החברות הבולטות בתחום המכשור רפואי, כמו בוסטון סיינטיפיק, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אבוט, מדטרוניק, אדוורדס ופיליפס, וגם חברת הביטוח הבינלאומי סמסונג. "אלה שותפויות מאוד קרובות", אומרת מיכל גבע, השותפה הישראלית בקרן, שהקימה אותה יחד עם הרופאים המשקיעים פרופ' סקוט פיצג'רלד וד"ר מרטין ליאון מארה"ב. "אנחנו לא רק מציגים בפניהם את החברות שלנו, אלא גם עוזרים להם לבנות את אסטרטגיית הבריאות הדיגיטלית שלהם".

"מה שקורה לבריאות הדיגיטלית הוא סנסציה"

אתם יכולים ללמד אסטרטגיית בריאות דיגיטלית את חברות הענק?
גבע: "אם חברה ממוקדת, למשל, בתחום קוצבי הלב, היא כבר יודעת שאפשר לתת מגוון שירותים דיגיטליים למושתלים, אבל היא לא תמיד יודעת אילו שירותים כדאי לתת, במה כדאי לה לעסוק בעצמה ומה בשותפות. אנחנו בהחלט יכולים לעזור להם כי אנחנו רואים 700 חברות בשנה, לומדים את השווקים שלהן, את האתגרים ואם מרחב שיתופי הפעולה האפשרי. אנחנו משקיעים אמנם ב-3-5 חברות בשנה, אבל לא שוכחים גם את החברות האחרות, ואם אפשר ליצור בינן לבין חברת מכשור רפואי גדולה, מה טוב. וזה כבר קרה בעבר".

פיצג'רלד: "כיוון שהיינו חלוצים, עשינו גם טעויות, זה מה שקוראים לו ניסיון. איזה טעויות? למשל לא הבנו מי במערכת הבריאות באמת שולט בגישה לחולה, או שעשינו טעויות בבינה מלאכותית, לא הבנו בדיוק איזה מידע צריך כדי לקבל אלגוריתם טוב. גילינו שכמעט אי אפשר לגרום לצרכן באמת לשלם עבור בריאות, בוודאי לא עבור מניעה. חייבים למצוא גורם כמו מבטח, ממשלה או מעסיק שישלם, או אפילו חברות תרופות. גילינו שגם רשתות קמעונאיות מוכנות לממן אפליקציות בריאות לצרכן. הן כמו החיתול שיש בכניסה לרשת, שמוכרים אותו בהפסד כדי למשוך קונים".

"מה שקרה לתחום הבריאות הדיגיטלית זו סנסציה", אומרת גבע. "מלכתחילה חשבנו שזה תחום מדהים שיכפיל את עצמו בחמש שנים, ואז הגיעה הקורונה והאיצה הכל עוד יותר. בין 2013-2018 היו רק ארבע הנפקות של חברות בריאות דיגיטלית בשווי של מעל מיליארד דולר בנאסד"ק, וב-2019-2020 זה היה פי 5. עכשיו כל חברת ענק חדשה כזו היא רוכשת פוטנציאלית. לצד חברות הבריאות, הטכנולוגיה והביטוח, יש המון רוכשות פוטנציאליות לכל חברה. היום 9 מכל 10 חברות פורצ'ן 500 אומרות שיש להן פעילות בתחום הבריאות. הן מתחילות באספקת שירותים לעובדים שלהם ואחר כך זה מתפשט. אנחנו רואים את זה למשל אצל אמזון, שכנראה תהיה שחקנית הבריאות הגדולה בעולם. ב-2011 הושקעו בעולם 480 מיליון דולר בחברות בריאות דיגיטליות, וב-2020 זה כבר היה 15 מיליארד, וכבר יש חברות בשלבים מתקדמים להשקיע בהן".

  

על התפר בין בריאות לתחומים אחרים 

היום מגדירה טריוונצ'רס באתר שלה את ההשקעות שלה כ-Beyond Healthcare, כלומר מעבר להשקעותיה בחברות בריאות קלאסיות, היא משחקת על התפר בין בריאות לבין תחומים אחרים, כמו איכות חיים. בין ההשקעות החדשות של החברה, ניתן למנות למשל את חברת Grim, מוצר ישור שיניים שקוף, שמקצר גם את זמן המדידה וההתאמה של המוצר, בזכות העברת חלק מן התהליך לטלפון הסלולרי. מוצר זה כצפוי הפך פופולרי בתקופת הקורונה.

חברה נוספת בשם Brightside עוסקת בבריאות הנפש. גבע: "זה תחום חם, שאנחנו מסתכלים עליו בעניין כבר הרבה זמן. הוא צומח בזכות נגישות פיזית וכלכלית לטיפול, שבעבר הייתה מגבלה מאוד גדולה, אבל גם הסטיגמה, להודות שצריך עזרה. הנגישות מרחוק מקלה על כל הבעיות הללו, והקורונה נותנת 'תירוץ' נוסף להזדקקות נפשית. בנוסף, עצם העובדה שהטיפול התרופתי הוא היום יעיל הרבה יותר, הופכת אותו לאטרקטיבי יותר. ברייטסייד נותנת פלטפורמה מלאה של טיפול בעיקר בדיכאון וחרדה, שכוללת גם שיחות עם מטפל, גם מרשמים לתרופות, וגם משלוח של התרופות עד הבית, שזה חשוב כי לאנשים הללו שקשה להם לפעמים לצאת מהמיטה".

חברה בשם Burnalong היא "נטפליקס בתחום הבריאות", גבע: "יש להם מאגר של כאלף שיעורי ספורט שמועברים באופן וירטואלי. הם מציעים אותם למעסיקים ומבטחים, ויש להם כבר 200 לקוחות מוסדיים. האם זה רלוונטי אחרי הקורונה? לדעתנו הציבור לא יחזור לגמרי למה שהיה. טכנולוגיות הנגשה של שירותים הן לא טרנד חולף". ההשראה להצלחה של חברות מסוג זה היא כנראה בחברת Peloton, שמעבירה שיעורים וירטואליים קבוצתיים לאופניים, ונסחרת לפי שווי של 37 מיליארד דולר. השקעה נוספת של טריוונצ'רס בתחום הזה היא VI, המספקת מאמן ריצה וירטואלי דרך אפליקציה.

"העולם הזה הולך לכיווני ההנגשה"

תחום נוסף שגם הוא פופולרי לאחרונה הוא הקלה על תהליך התשלומים עבור שירותי בריאות, עבור המטופל וספק השירות. טריוונצ'רס השקיעה לאחרונה בחברה בשם Payground. שמצטרפת להשקעה קיימת של טריוונצ'רס בתחום הזה, טיילורמד.

גבע: "כל העולם הולך לכיוון של הנגשה, של שירות 'און דימנד'. מערכת הבריאות הייתה קצת כבדה ולקח לה זמן לאמץ את השינויים האלה. אבל בתקופת הקורונה, הצורך הפך את השוק להרבה יותר פתוח לשינוי, ועכשיו אי אפשר ללכת אחורה".

פיצג'רלד: "כרופא, אני מתלהב מהרעיון שאותם מקרי חירום שמגיעים אלי, אני היום יכול להגיע אליהם לפני שהמצב הוא חירום. כשאני מטפל רק במקרה חירום, אני בכנות לא זוכר את שם המטופל שבועיים אחרי כן. כשאני מטפל בתהליך, אפילו אם רובו מתבצע באופן וירטואלי, אני מתחבר למטופל ולמשפחה שלו".

נטלי נדיבי, שותפה כללית בקרן: "מכיוון שהחברות הללו מבוססות על הגעת יכולות מתחומים אחרים לעולם הבריאות, 70% מהחברות שלנו הוקמו על ידי יזמים שלא מתחום הבריאות בכלל, אלא מעולמות הסייבר, הדאטה, והיחידות הטכנולוגיות בצבא".

פיצג'רלד: "תחום הבריאות מתחבר לפייסבוק ואמזון וגוגל ואפל, ועכשיו גם לתעשיית הבידור כמו נייקי ונטפליקס ופלייטיקה. הם יודעים לתפוס את תשומת הלב של אנשים, לגייס ולהניע אותם. אני מתלהב מכך שאנשים מהתחומים האלה הגיעו לעזור לנו בעולם הרפואי. תהיה לכך השפעה דראסטית על הבריאות האנושית.

"החיבור הזה יוכל לעשות נפלאות בתחום הטיפול במבוגר. הנה, אמא שלי בת 88 ורק מהפחד שאני אגיד לה ללכת לבית אבות, היא מוכנה להרוג אותי. מבוגרים רבים סובלים מדיכאון. אם אפשר להביא בידור, תקשורת, אפילו תחרותיות, דרך העולם הדיגיטלי, זה נפלא, ומי שיודע לעשות את זה הם הנטפליקס והנייקי של העולם. הנה, נטפליקס המירו המון אנשים לצמחונות בזכות הסרטים שלהם בנושא, כי הם יודעים למשוך אותך, לשכנע אותך. הם לא מבינים, ואת זה אנחנו מבינים, מהם תהליכי העבודה של מערכת הבריאות, וזה חשוב להטמעה. אם אין לך הטמעה, כלום לא יעבוד".

ובאמת, בעבר ראינו בתחומי המכשור הרפואי והתרופות, שחברות שמוקמות על ידי צוותים שאין בהם רופאים, לפעמים מפספסות לחלוטין את צרכי השוק ואת חסמי השוק האמיתיים.
נדיבי: "מאוד חשוב שבצוות יהיה גם גורם מן הצד הקליני, אבל לפעמים הוא מגיע מאוחר יותר, אחרי שהיזמים שהגיעו מחוץ לתחום, פרצו את הגבולות המחשבתיים של התחום".

גבע: "חייבים לחבור לגורמים שמבינים את מערכת הבריאות, את רזי הרזים של מבני התמריצים של המערכת. אחרת בהחלט עלולים לבנות מודל עסקי שאין לו היתכנות".

אם בעבר תחום הבריאות הדיגיטלית התבסס על חברות שפנו בעיקר לצרכן, או שהציעו לבית החולים שיפור באחד התהליכים שמתרחשים בו, הרי שהיום יש להן אמביציות גדולות הרבה יותר. ישנן חברות בריאות דיגיטלית כמו למשל אמריקן וול בעלת הזיקה הישראלית, שבנתה מעין מערכת בריאות חלופית לקיימת, הפועלת כמעט לגמרי מרחוק.

"החדשנות מובילה לעוד חדשנות"

לחברות שמציעות פתרון צר, יש היום פחות מקום?
גבע: "להיות חלק מפתרון אינטגרטיבי, זה באמת אתגר היום עבור החברות הצעירות, אפילו יותר מהפתרון הטכנולוגי. מאוד חשוב לבחור מתחילת הדרך את השותפים הנכונים, את מערכות המחשוב הנכונות שעליהן המוצר רץ.

"אנחנו בהחלט רואים מעבר מחברות שפונות ישירות למשתמש, B2C, לחברות שאמנם קודם כל מפצחות עם המשתמש את המוצר, בונות פעילות עסקית אפילו בהיקף של כמה מיליוני דולרים, אבל בסופו של דבר רואות כלקוחות שלהם את חברות הביטוח או המעסיקים הגדולים. אפילו Glasses USA (חברה המתאימה משקפיים מרחוק), שלכאורה מוכרים מוצר צריכה רפואי, חתמו הסכם עם חברת הביטוח יונייטד הלת'קר.

נדיבי: "אנחנו עדיין לא יודעים איך יראה העולם החדש - כמה גופי בריאות דיגיטליים יהיו בו ואילו גורמים מן העולם הישן והחדש יהיו מעורבים בו. השקענו בחברות שאנחנו מהמרים שתהיינה האינטגרטור בתחומן. למשל לגבי ברייטסייד, למרות שיש לה גם מתחרות מאוד מתקדמות, אנחנו מאוד מקווים שהיא תהיה האמריקן וול של התחום שלה. חברות אחרות מתאימות יותר להישאר עצמאיות או לעבור אינטגרציה לתוך מערכת גדולה מהן".

תחום המכשור הרפואי הקלאסי - הסטנטים, המסתמים, השתלים האורתופדיים - מקבל היום פחות תשומת לב בגלל הפריחה של הדיגיטל?
גבע: בהסתכלות של כמה עשורים, יש היום באופן יחסי פחות כסף נגיש לתחומים האלה, לא רק בגלל העניין בדיגיטל, אלא בגלל ההחמרה ברגולציה על מוצרים כאלה, שהפכה את הדרך להכנסות מהם להרבה יותר קשה מבעבר".

פיצג'רלד: "המכשור הרפואי עדיין שם, אבל ההבדל הוא שהיום הוא מוקף על ידי שירות. במקום לייצר קוצב לב חדש, אני מוסיף לקוצב הלב פונקציה של התאמה אישית על ידי המטופל. השדרוג הבא גם הוא יהיה שדרוג תוכנה, על אותו הקוצב. התחושה היא כאילו מישהו לקח את אותם מכשירים, שתמיד היו חדשניים, אבל פתאום הוא פתח בתוכם חלון לתוך המטופל. החדשנות מובילה לעוד חדשנות, כי פתאום נאסף מידע שמניב עוד תובנות ועוד רעיונות.

"אני יכול לתת 20 דוגמאות לאופן שבו מידע מרכיב דיגיטלי משפר את הטיפול, כבר היום. למשל אם אני רוצה לגמול מטופל ממכשיר הנשמה, ואני רוצה לדעת איך הגוף יגיב לשינוי הזה. היום, אני לא מפסיק את ההנשמה מיד, אלא לוקח לי זמן ללמוד את המטופל ורק אז אני מרגיש בנוח לגמול אותו מההנשמה. אבל אם הרכיב הדיגיטלי אוסף מידע על המטופל לאורך כל התקופה, אני יכול לקבל את ההחלטה גם אם עוד לא הכרתי את המקרה עדיין".

הרופאים כבר מוכנים לקבל החלטה על בסיס מידע כזה?
פיצג'רלד: " לרוב הרופאים בגילי קשה לקבל את זה. לכן אני מעדיף לא לקרוא לזה AI , בינה מלאכותית. אני קורא לזה IA, שזה Intelligence Augmentation, תמיכה בבינה האנושית. אבל כשאתה בן 30 - בשמחה! אין להם ניסיון, והניסיון של המערכת משלים בדיוק את שחסר להם".

והם עדיין מפתחים את הניסיון האישי שלהם?
פיצג'רלד: "כן, ופורסמו מגוון מאמרים מקצועיים שמראים את זה".

תהליך השקעה וירטואלי הוא הנורמלי החדש?

לא הכל מושלם, כמובן. "צריך להיזהר מאוד מהטיות באלגוריתמים שפותחו על בסיס מעט מידי מידע או על מידע מוטה. גוגל בכלל לא מדברת איתך אם פיתחת אלגוריתם על פחות ממיליון נקודות מידע שונות".

איך היה תהליך ההשקעה בחברות בתקופת הקורונה? אתם מעריכים שזה יהפוך לנורמלי החדש בתחום הון הסיכון?
גבע: "לקח לנו זמן להתרגל. בהתחלה אמרנו - אנחנו מכירים מספיק חברות פנים אל פנים, לא נורא אם בתקופה הקרובה לא נשקיע בהזדמנויות לא מוכרות. אבל עם הזמן ראינו שאנחנו רוצים להנות מהחלק הטוב של מה שהקורונה הביאה. יש דיל פלואו מעולה בארה"ב, והמזל הוא שפיטר נמצא בקליפורניה".

נדיבי: "היה חסר לשבת בחדר עם היזמים, לראות את האינטראציה ביניהם בכל מיני סיטואציות שונות, לשבת לצהריים, לראות מי הם. זה המחיר של היעילות. קרה שאחת החברות שבחנו הסתירה מאיתנו פרט מסויים במשך כמה חודשים. המרחק והוירטואליה אפשרו את זה".

גבע: "טייבנו הרבה תהליכי דיו דיליג'נס שיחפו על היעדר הפגישות, כמו ראיונות עם ממליצים, תחקור של הצוות מעבר למייסדים, איתור מידע גם על המשקיעים הנוספים, דיברנו עם לקוחות. היום אין דרך חזרה מלפחות לעשות את הסינון הראשוני באופן וירטואלי. זה יעיל לשני הצדדים".

קרן טריוונצ'רס

תחום עיסוק: קרן הון סיכון בתחום הבריאות הדיגיטלית
היסטוריה: הוקמה ב־2009 על ידי מיכל גבע, פרופ' פיטר פיצג'רלד וד"ר מרטין ליאון. היום בצוות גם נטלי נדיבי, בעבר בכירה בפיליפס, ואורלי תורי, בעבר מנכ"ל ניאופארם ישראל
נתונים: הקרן מנהלת כ־150 מיליון דולר בשלוש קרנות, מהן אחת בשיתוף פעולה עם בית החולים שיבא, ומגייסת קרן נוספת בהיקף מיועד של 125 מיליון דולר
עוד משהו: רשמה אקזיטים בחברות, 6over6, Apica MST, אורת'וספייס, פרואקסס מדיקל, סנסיבל ־X-Seal