ביטול הפטור ממע"מ: פגיעה ישירה בשכבות החלשות

היוזמה לביטול הפטור ממע"מ על קניות מקוונות מאתרים בחו"ל שוב על השולחן, כאשר שר האוצר אביגדור ליברמן שוקל לבטל את הפטור ממע"מ בסך 75 דולר על קניות של ישראלים מחו"ל בעקבות לחץ מתמשך של איגוד לשכות המסחר, שמוביל מזה תקופה ארוכה מאבק עיקש בנושא.

אין ספק שחלק מהמנועים שכפו על היצרנים בארץ להתייעל ואולי גם להפסיק לייצר מוצרים שיש לנו בהם חיסרון יחסי, הוא הנגישות של תושבי הארץ לסחורות בחו"ל. מסים דוגמת מכס ומע"מ מפריעים לאותה נגישות, ולכן גם אם אנו עדים בטווח הקצר לפגיעה ביצרנים ובקמעונאים בארץ, הרי שבטווח הארוך יש בכך משום יישום של עיקרון היתרון היחסי שאמור להיות חלק מפירות הגלובליזציה.

לאחרונה ניכרת עלייה ברכישות מחו"ל בקרב העשירונים הנמוכים יותר, כאשר הצמיחה המטאורית של הרכישות בקרב אוכלוסיות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית הינה מגמה שעלינו לטפח, כאשר הפטור ממע"מ צפוי להאט אותה משמעותית. יש לזכור כי אחת המטרות של המס הפרוגרסיבי היא צמצום אי השוויון במשק, כאשר ביטול הפטור ממע"מ עד 75 דולר יפגע בעיקר בעשירונים התחתונים שיצרכו פחות.

אל מול הטענה כי אי-ביטול הפטור יוצר עידוד שלא לרכוש מוצרים בישראל, אין אלא להזכיר את השנים בהן עודדה מדינת ישראל תעשיות וענפים שאינם יעילים כדי לספק תעסוקה, בעיקר ליישובים נחשלים. פעולות אלו התגלו כמקסם שווא, כאשר תהליך הגלובליזציה חשף במערומיו את חוסר היעילות בענפים שונים שנהנו ממכסי מגן שהנהיגה המדינה.

ובכל זאת, גם אם נבחר לאמץ את ההנחה כי אי-ביטול הפטור יוצר רווחת צרכן גבוהה יותר ורווחת יצרן נמוכה יותר מאידך, הרי שללא בדיקה אמפירית לא ניתן לדעת מי מן הכוחות חזק יותר, אך במידה והעלייה ברווחת הצרכן גבוהה מהירידה ברווחת היצרן הרי שאין כאן שאלה כלל; מדינת ישראל צריכה לדאוג לטובת כלל אזרחיה. העובדה שהצרכנים לא נהנים מלובי חזק, בניגוד ליצרנים שמחזיקים בסוללת לוביסטים משופשפים במסדרונות הכנסת - לא צריכה להוות השלכה על החלטותיה.

שמן על מדורת האינפלציה

בעולם ובישראל מתעוררות לאחרונה חששות מפני אינפלציה שתתפרץ בעקבות הגברת הרכישות ושחרור המשק עם תהליך היציאה ממגפת הקורונה. מהלך של הטלת מע"מ על יבוא מחו"ל עלול להאיץ את תהליך עליית המחירים ולשפוך שמן על מדורת האינפלציה שממנה אנחנו חוששים.

הטענה כי באירופה הפטור חל על סכומים קטנים יותר מאשר בארץ אינה רלוונטית. ראשית, לא כל מה שמיושם באירופה צריך להיות מיושם גם בישראל (וכך אמנם גם קורה בפועל בהרבה תחומים אחרים). שנית, מדינת ישראל יצאה ראשונה ממשבר הקורונה, כאשר מדינות רבות באירופה עדיין מנסות להשתחרר מכבלי הקורונה. מהירות יציאה זו משפיעה גם על הביקושים המתעוררים במשק ועל סכנת התפרצות האינפלציה בישראל, שלא כמו באירופה, ולכן מהלך שעלול להביא לעלייה במדד לא יהיה רצוי בשלב זה.

בהלת הקניות ברשת, הגם שיש בה איום מיידי על היצרנים והקמעונאים בארץ, מציבה סטנדרטים חדשים על רמת השירות, כאשר מעניק השירות היודע כי התחרות נושפת בעורפו לעולם ייתן שירות טוב יותר.

בשווקים רבים קיימת אינפורמציה א-סימטרית, שלרוב היא לטובת המוכר, היצרן או המשווק. היא שוררת במיוחד בתחומי הרפואה, שוק ההון, בשוק המוצרים הפנסיוניים ולמעשה בכל תחום בעוצמות שונות. הרכישות באינטרנט, באופן כללי, כוללות הליך מובנה ומסודר של אינטראקציה בין הצרכנים המאפשר צמצום חוסר הסימטריה בזכות שקיפות של חוות הדעת על איכות השירות, דירוג המוצרים והשוואות מחירים. זהו תהליך שעלינו לברך עליו ולעודדו. ביטול הפטור ממע"מ על מוצרים מחו"ל שיפגע ברכישות המקוונות עלול להיות צעד בכיוון הלא נכון, גם מהיבט זה.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומרצה בחוג לכלכלה וניהול באקדמית גליל מערבי