שתי גישות שונות והרבה מיליארדים על הפרק: מי יממן את ההשקעה הממשלתית בתשתיות?

תקציב המדינה לשנים 2021-2022 הוא לא הנושא העיקרי שמעסיק כיום את שר האוצר אביגדור ליברמן. הוא הנושא היחידי שבו מוכן ליברמן לעסוק.

ממשלת בנט-לפיד מבקשת לאשר תקציב בתוך 145 יום - אבל כדי שתספיק לסיים את ההליך בסביבות חודש נובמבר, חייבים לקבל כבר היום את ההחלטות החשובות ביותר - מה יהיה גודל התקציב, אלו צעדים יש לנקוט כדי להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות ומה יהיה גודל הסכום שהמדינה תידרש לממן באמצעות הלוואות. 

באחד הימים הקרובים יגיע שר האוצר אביגדור ליברמן לישיבה אצל ראש הממשלה נפתלי בנט שבה יתקבלו ההכרעות האלה. בנוכחות בכירי משרדו, המנכ"ל רם בלניקוב, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, החשב הכללי יהלי רוטנברג, ואנשי אגף התקציבים בראשות המ"מ יוגב גרדוס, יציג ליברמן את עיקרי תקציב המדינה 2021-2022 ואת הרפורמות. אבל הנושא שמעורר את המאבק הגדול ביותר כיום בין הכלכלנים הוא מה יהיה יעד הגירעון.

● מחיר השמרנות של האוצר עלול להיות דשדוש ברמת החיים של כולנו | פרשנות

תשתיות שמשוועות להשקעות 

אחד הנושאים המרכזיים שבמחלוקת הוא נושא ההשקעה בתשתיות. כל הצדדים מסכימים שיש צורך להגדיל משמעותית את היקפי ההשקעה הממשלתית בתשתיות משום שמדובר בהשקעה שמגדילה צמיחה ואת התוצר. עם זאת, מחלוקת מתעוררת סביב השאלה כיצד נכון לממן את ההשקעה הנדרשת.

על הפרק עומת ההחלטה על מימון פרויקטים, כמו רכבת המטרו החדש של תל אביב שעלותו מוערכת בכ-150 מיליארד שקל. גישת האוצר שיש מקום להגדיל בצורה משמעותית את חלקו של השוק הפרטי במימון התשתיות באמצעות הוצאת הפרויקטים למכרזי PPP (שיתוף המגזר הפרטי והציבורי), כך שעלות המימון לא תירשם כהוצאה תקציבית. בבנק ישראל, לעומת זאת, לא שותפים להתלהבות ומצורת המימון הזו ומעדיפים שהפרויקטים ימומנו מתקציב המדינה, גם אם הדבר יחייב אותה להפנות תקציבים על חשבון הוצאות אחרות.

מה גודל הגירעון שישראל יכולה להרשות לעצמה בשנת 2022? האם יותר חשוב עכשיו להשקיע עוד עשרות מיליארדי שקלים בתשתיות ובמנועי צמיחה - או שעדיף לשמור את האשראי ליום סגריר? האם במטרה לממן את ההשקעות הנחוצות למשק, המדינה צריכה להעלות מסים, לקצץ בהוצאות או פשוט ללוות יותר כסף מהשוק, תוך ניצול היכולת לגייס כספים בריביות שפל בקנה מידה היסטורי?

על-פי אמנת מאסטריכט מ-1992, שישראל אימצה, אחד הקריטריונים שבו נדרשות מדינות החברות באיחוד האירופי לעמוד הוא חוב ממשלתי הנמוך מ-60% תוצר. המשק הישראלי עמד ביעד של 60% ערב משבר הקורונה, אך בסיומו עלה החוב ל-73% מהתוצר, ומעבר לכך הגרעון המבני גדל שהביא את המשק לתוואי עולה.

אם שואלים את מרבית הכלכלנים, זה לא נורא, שכן הכל יחסי. כל הממשלות הגדילו את ההוצאות על מנת לסייע לכלכלה, כך שלמשנתם אפשר לסטות מאמנת מאסטריכט.

החשש מחברות הדירוג

נגיד בנק ישראל אמיר ירון השתמש במושג "הנורמלי החדש" בנוגע ליחס חוב-תוצר בעולם שלאחר משבר הקורונה. אבל, באוצר קיבלו את הרושם שבנק ישראל מייבא את המדיניות של ארה"ב אל המשק הישראלי.

באוצר מתעקשים ללכת בגישה השמרנית מאוד בתוואי חוב יורד ועל פי התבטאויות בכירי האוצר בשבוע האחרון נראה שהתקבל מטבע הלשון שאמר דווקא נגיד בנק ישראל בהקשר אחר - "אנחנו זה לא ארה"ב".

ירון אמר זאת בקשר לכך שישראל לא יכולה לממן את התוכנית לצמיחת המשק רק על ידי הגדלת החוב החל מ-2023, אז יהיה צריך לטפל בגירעון המבני ולצד זה יהיה צריך לממן את תוכנית ההשקעות על ידי קיצוץ והעלאת מסים.

אבל האוצר לא מסתפק בייצוב היחס חוב תוצר.

שר האוצר אביגדור ליברמן אמר השבוע בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה: "יש אסכולה חדשה, גם באקדמיה, שאומרת 'בוא נתעלם מהמושגים הישנים, כמו אמנת מאסטריכט - זה לגמרי לא חשוב, הם אומרים כרגע צריך להוציא כסף'". ליברמן הזהיר כי אם נשתולל בגירעון וביחס חוב תוצר, חברות הדירוג יורידו את דירוג האשראי והריביות יעלו ומכאן הדרך לאובדן שליטה קצרה מאוד. "אנחנו לא ארה"ב", הוסיף ליברמן, "אין לנו מכונה שמדפיסה דולרים". לדבריו ישראל היא לא במעמדן של ארה"ב, יפן ואנגליה, שיכולות להרשות לעצמן להגדיל את החוב.

אבל ליברמן שכח שני דברים. האחד, ישראל לא אימצה את אמנת מאסטריכט אלא באופן וולנטרי. והשני, חברות הדירוג יכולות לחיות עם עליית היחס חוב תוצר במידה ויתייצב סביב ה-80%.

בבנק ישראל דומים בתפיסה מול האוצר אבל בבנק ישראל לא מעוניינים לבצע ריסון כעת אלא בטווח הארוך במסגרת תוכנית שתשלב חוב והעלאות מסים, בזמן שבאוצר חיים את תקציב 2021-2022.

  

"פטור מקבלת החלטות עכשיו"

מיכאל ישראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר והמועמד לראשות המועצה הלאומית לכלכלה, היה פחות סלחני כאשר אמר כי נגיד בנק ישראל וחלק מהכלכלנים עושים הנחות לאוצר, כאשר בתוכנית הכלכלית שהגישו לאוצר בבנק ישראל מציעים להחיל ריסון רק ב-2023 בטענה שהמשק עוד לא חזר לשיווי משקל.

"אמירה זו נותנת פטור לשר האוצר והממשלה מקבלת החלטה עכשיו", אומר שראל, "כמה שקשה להחליט עכשיו, יהיה קשה עוד יותר להחליט בעוד שנה וחודשיים. ככל שתחולת החיים של הממשלה מתקצרת כך יהיה קשה לקבל החלטות של ריסון וקשה להיכנס למאבקים פוליטיים עם גופים כמו ההסתדרות ", אמר שראל.

בשורה התחתונה, הוויכוח התיאורטי חייב לרדת בימים אלה להחלטה מעשית. ממשלה שרוצה להעביר תקציב בתוך 145 יום מכינונה חייבת לדון בכך ולהכריע כבר בשבועות הקרובים.