הממשלה החדשה תכריע את גורל הדיור המוגן

משבר הקורונה העמיד בפני כולנו מראה קודרת על מצבם של הקשישים בישראל. המצוקה הקיומית, היעדר הנגישות לתרופות ולשירותים רפואיים בסיסיים, עוני נורא ובדידות זועקת לשמיים היוו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מהווייתם ומשגרת יומם של חלק מאזרחי המדינה הוותיקים. אך לאורך המשבר קיבלו מצוקות אלו משנה תוקף, והוכיחו שוב את הצורך הדחוף במתן מעטפת שירותים תומכת לאוכלוסיית הגיל השלישי, ברמה החברתית, הרגשית והרפואית, כפי שמתקיים בבית דיור מוגן.

וכך באופן כמעט מתבקש הפך משבר הקורונה לשעתו היפה של ענף הדיור המוגן, בעקבותיו עלה הביקוש למגורים ובתים חדשים צצים כפטריות אחרי הגשם. אך לדאבוננו, העלייה בביקוש לא הובילה לשיפור השרות. למעשה, קיפאון פוליטי מתמשך, ותקנות שאינן מקודמות במשרדי הממשלה אינם מאפשרים את הגברת האכיפה והפיקוח, ושיפור התקנות והנהלים.

לאורך שנים התריעו רבים ממובילי אוכלוסיית הגיל השלישי על הצורך הדחוף בפיקוח ויישום חוק הדיור המוגן, שנכנס לתוקפו בדצמבר 2012. רוב קובצי התקנות הרלוונטיים כבר תוקנו, אך קובץ התקנות של "בדיקת איתנות פיננסית של הבתים" שכב על שולחנו של השר ולא קודם. ללא תקנות אלה אי אפשר להפעיל את התקנות המסדירות מתן רישיון. שמונה וחצי שנים עברו, בהן התחמקו כל ממשלות ישראל מלהשלים את המלאכה. פירושו של דבר שעד היום לא ניתן להנפיק רישיון לבתי הדיור המוגן, וחמור לא פחות, בעלי הבתים אינם מחויבים לעמוד בקריטריונים של איתנות פיננסית.

כתוצאה מהיעדר מנגנונים אלו של בקרה ופיקוח, למעשה כל אדם רשאי להקים בית דיור מוגן, ללא רישיון וללא עוגן כלכלי, דבר העלול להוביל בתים רבים לפשיטת רגל. אם לא נתעורר ומהר, פריחתו הזמנית של הענף כיום, עלולה לבשר על קריסתו מחר. על מאיר כהן, שר הרווחה החדש, לקדם בדחיפות את התקנת התקנות לבדיקת איתנות פיננסית והקמת הקרנות לתמיכה בדיירים.

לאחר שש שנות מאבק של עמותת דיירי הדיור המוגן שונה בחוק סעיף 27 המורה לבעלי הבתים לספק לדיירים בטוחה על הפיקדונות. במסגרת התיקון הוחלט גם על הקמת שתי קרנות שתהיינה לסעד לדיירים במקרה של חדלות פירעון. קרנות אלו היו אמורות לקום כבר בדצמבר 2018. למרות זאת, רק בנובמבר 2020 פורסמה טיוטת חקיקת משנה להערות הציבור להגשה, הנמצאת מאז בדיוני נוסח אצל האפוטרופוס הכללי. האם הממשלה החדשה תשים קץ לחרפה?

ידוע שכספי הפיקדונות משמשים את הבעלים להשקעות בפרויקטים למיניהם שעליהם אין לממשלה או לדיירים כל פיקוח או ידיעה. כדי להבין את ההיקפים, מדובר בסכומי עתק של כלל הענף המגיעים למיליארדי שקלים. סכומים בלתי נתפסים ללא כל פיקוח.

וכך הגענו לרגע המבחן של ענף הדיור המוגן. האם הממשלה החדשה תשכיל לנצל את הפריחה בענף כדי ליישם את החקיקה הנדרשת עבור הצעדתו קדימה, או שתמשיך כקודמיה לדאוג לאינטרסים הכלכליים הצרים של בעלי הבתים, במקום לזכויותיהם הבסיסיות של אלפי אזרחים ותיקים?

מאיר כהן חוזר למשרד בו פעל רבות למען האזרחים הוותיקים, אך הפעם מצופה ממנו כי ישלים את כל מה שלא עשו קודמיו, ובכלל זה השלמת תקנות הדיור המוגן.

הכותבת היא יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן