חברות הביטוח פרסמו את יכולת חלוקת הדיבידנד שלהן: מנורה מבטחים בראש

מנורה מבטחים היא בעלת יכולת חלוקת הדיבידנד הגבוהה ביותר בענף. כך עולה מדיווח חברות הביטוח אודות תוצאות העמידה שלהן במשטר כושר הפרעון (לפי מדיניות סולבנסי 2) לשנת 2020.

לפי הנחיות הפיקוח, רק עמידה ב-100% עודפי הון (ללא התחשבות בתקופת הפריסה שניתנה לחברות הביטוח להיערך לתקנות) תאפשר חלוקת דיבידנד, כשבמקביל רוב החברות קבעו מדיניות חלוקת דיבידנד בעצמן, בנוסף להוראות הסולבנסי. השוואת התוצאות מעידה שמנורה מבטחים היא בעלת יכולת חלוקת הדיבידנד הגבוהה ביותר בענף, ולצדה נראה שרק הפניקס יכולה לחלק דיבידנד, כשהראל נמצאת בדיוק על הרף שקבעה לעצמה.

לישראל יש חוקים משלה

סולבנסי 2 היא דירקטיבה (הנחיה) אירופית, שמטרתה לנהל את הסיכון של חברות הביטוח, כך שתובטח יכולת הפירעון שלהן גם בעתיד הרחוק. משטר זה נועד להתאים את ההון לסיכון, בדומה למדי למה שמקובל בבנקים עם הוראות "באזל" לסוגיהן, שהגדירו, ומשפרות, את כרית הספיגה ל"בלתי צפוי".

התהליך של יישום הדירקטיבה בישראל הותנע ביולי 2008, כשהממונה דאז אמר כי בכוונתו לאמץ את הדירקטיבה במועד יישומה באירופה. מדובר בתהליך ארוך שנים ומורכב מאוד, כשבישראל קבעה הממונה הקודמת, דורית סלינגר, כללים ייחודיים לישראל, שקבעו תקופת פריסה קצרה יחסית עד 2024. הפריסה הדרגתית של ההון הנדרש קובעת כי עד לשנת 2024 ההון הנדרש יעלה בהדרגה, ב-5% כל שנה, החל מ-60% מההון הנדרש לכושר פירעון (SCR) ועד למלוא ה-SCR. עם זאת, ברשות שוק ההון פרסמו טיוטה שצפויה להעניק לחברות הביטוח תוספת של 8 שנים לתקופת הפריסה.

בהתאם, חברת הביטוח מפרסמות שני נתונים באשר להון - הראשון בהתאם לתכנית הפריסה המדוברת והשני ללא יישום הוראות המעבר לתקופת הפריסה וללא התאמת תרחיש מניות (דרישת הון מוקטנת על סוגי השקעות מסוימים, שתגדל בהדרגתיות ותגיע למלואה בשנת 2023). גם מדיניות חלוקת הדיבידנד של החברות עודכנה, על פי רוב לפי 139% בהתאם לתקופת הפריסה ו-105% ללא תקופת הפריסה. ההון הנדרש מחברות הביטוח ל-31 בדצמבר 2020 הינו 80% מה-SCR.

בחלק מחברות הביטוח רואים הרעה לעומת יחס כושר הפירעון של 2019, בין היתר בשל התפרצות מגפת הקורונה שפגעה בחברות בכמה היבטים. ראשית, שוק ההון אמנם התאושש בחלקה השני של השנה, אבל בחודשים מרץ ואפריל חברות הביטוח ספגו הפסדים כואבים. סיבה נוספת היא עלייה בביטולים של פוליסות ביטוחי חיים, והיא פוגעת בעיקר בחברות עם תיק ביטוח חיים גדול - מגדל וכלל ביטוח בעיקר.

מהצד השני, אותו תיק ישן מתכלה כשפוליסות מסתיימות, מה שמאזן את ההפסדים ומשפר את הסולבנסי. בנוסף, ירידת הריבית השפיעה על יחס כושר הפירעון של החברות באופן משמעותי והובילה לירידה בהון.

כאמור, מנורה מבטחים הציגה את הנתונים הטובים ביותר ביחס כושר הפירעון ללא התחשבות בתקופת הפריסה, וזה עומד על 139%. עם התחשבות בתקופת הפריסה היחס של מנורה מבטחים עומד על 177%. במונחים אבסולוטיים למנורה מבטחים ביטוח עודפי הון בגובה של 1.5 מיליארד שקל - גם הוא הגבוה בענף.

יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח, אמר עם פרסום התוצאות שהן "מעידות על העוצמות של מנורה מבטחים. תוצאות אלה הנן המשך לאסטרטגיית החברה לשיפור הרווחיות החיתומית כפי שבאה לידי ביטוי בדוחות הכספיים של החברה".

הראל על סף חלוקת דיבידנד

מלבד מנורה מבטחים יש חברה נוספת שיכולה לחלק דיבידנד והיא הפניקס, חברת הביטוח עם שווי השוק הגבוה ביותר בארץ. להפניקס יחס כושר פירעון של 192%, הגבוה ביותר בהתאם לפריסה, אך כאשר בוחנים את היחס ללא התחשבות בפריסה, זה המאפשר חלוקת דיבידנד בפועל, הוא עומד על 116%, מה שנותן לה עודף נומינלי של 1.37 מיליארד שקל מעל הדרוש.

חברה אשר נמצאת על סף חלוקת הדיבידנד היא הראל, שהציגה יחס כושר פירעון של 159% עם התחשבות בתקופת הפריסה ו-105% ללא התחשבות בהוראות. זאת בעוד מדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה עומדת על 135% בהתאם לפריסה ו-105% ללא יישום הוראות המעבר לתקופת. להראל עודף הון של 653 מיליון שקל מעל הנדרש, ללא התחשבות בתקופת הפריסה.

כלל ביטוח ופיננסים פרסמה גם היא אתמול את יחס כושר הפירעון שלה, והוא עומד על 153% על פי הפריסה ו-92% ללא התחשבות בפריסה ובתרחיש המניות. לכלל חוסר של 824 מיליון שקל לעומת ההון הנדרש ללא התחשבות בתקופת הפריסה.

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, אמר בשיחה עם גלובס כי "הבשורה מבחינתנו היא שמצד אחד הצגנו דוחות כספיים מצוינים ברבעון הראשון ובמקביל פרסמנו דוח יחס כושר פירעון ל-31.12.2020 ומדיניות יעדי הון, בה הגדרנו יעד הון של בין 150% ל-170% ובכל מקרה לא פחות מ-135%. בדוח יחס כושר פירעון הצגנו כי אנו ב-152% בהינתן הוראות הפריסה וגם לאחר שנת קורונה אנחנו נמצאים בהתאם ליעדים שהגדרנו. כלל מתכננת במהלך החודשים הקרובים לדון במדיניות חלוקת דיבידנד, שהיא השלב הבא אחרי מדיניות יעדי הון".

גם מגדל פרסמה את יחס כושר הפירעון הכלכלי שלה. נכון לסוף 2020, יחס כושר הפירעון המוצג, כולל את סכום הניכוי בתקופת הפריסה לאחר פקטור של 80% עמד על 148%, שיפור ביחס לתום שנת 2019 אז עמד היחס על 144%. הפקטור הוא מגבלה זמנית לגבי סכום הפריסה, הנובעת מנושאים הנוגעים לממשל תאגידי שבפיקוח על הביטוח מבקשים שהחברה תיישם. בחברה מקווים שהפקטור יוסר בקרוב מאחר שהיא מיישמת את כל הוראות הפיקוח בנושא. ללא הפעלת הפקטור היה עומד יחס הפירעון על 166% לעומת 160% אשתקד. 

עם זאת, כאשר בוחנים את הנתונים ללא יישום הוראות המעבר לתקופת הפריסה וללא התאמת תרחיש מניות (דרישת הון מוקטנת על סוגי השקעות מסוימים, שתגדל בהדרגתיות ותגיע למלואה בשנת 2023), יחס כושר הפירעון של מגדל עמד בסוף 2020 על 91%. למגדל חוסר של 1.25 מיליארד שקל ביחס להון הדרוש, ללא התחשבות בהוראות הפריסה.

רן עוז, מנכ"ל מגדל ביטוח: "דוח כושר הפירעון המוצג, הינו המשך ישיר לכלל הפעולות שבוצעו בחברה במהלך שנת 2020 והביאו לשיפור בתוצאות העסקיות ובכושר הפירעון. היחס המוצג הינו בהתאם לטווח שהגדרנו לעצמנו ופורסם בתוכנית ההון לפני כחודשיים. אנו משקיעים מאמצים על מנת לתמוך בהמשך מגמה זו ומקווים כי נוכל לקבל פטור מהפקטור בהקדם".