מסע לפיד באמירויות: אנשי עסקים מקומיים כועסים והפגישה עם המשפיענים שבוטלה

הסכמי אברהם הם אולי ההישג הדיפלומטי הגדול ביותר של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, והוא קיבל על כך איזכור נרחב והדגשה גם על ידי שר החוץ יאיר לפיד בחנוכת השגרירות באבו דאבי, ולא בכדי. לפיד וראש הממשלה נפתלי בנט יודעים כי בתחום המדיני הם חייבים להוכיח את עצמם ואחת מהדרכים היא חיזוק הקשרים עם מדינות המפרץ. כמו כדי לממש את האמירה שלהם לנתניהו - "תודה על מה שעשית אנחנו נמשיך מכאן".

החשיבות המדינית והאסטרטגית גדולה במיוחד על רקע אפשרות החזרה להסכם הגרעין מול איראן, שמדאיג את ישראל ואת מדינות המפרץ, ובנוסף יש לכך חשיבות כלכלית עצומה.

הצלחה דיפלומטית חלקית

בביקורו של לפיד נחנכו השגרירות באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, והוא נפגש עם כמה שרים ובראשם שר החוץ עבדאללה בין זאייד, אבל דווקא בזווית העסקית של הנסיעה היו צרימות שגרמו כעס בקרב כמה מאנשי העסקים הבכירים מהאמירויות. אנשים אלה, שעומדים מאחורי השקעות גדולות בישראל, זועמים על כך שלפיד לא פגש אותם, למרות שהיו ניסיונות לתאם פגישה כזאת.

מאחד מאנשי העסקים נמסר לגלובס, כי "שר החוץ העדיף פגישה עם משפיעני רשת שיש להם עשרות אלפי עוקבים, במקום עם אנשי עסקים בעלי יכולות השקעה של מיליארדים בישראל". לפי מה שנמסר להם, בגלל קוצר הזמן לשכת השר העדיפה את הפגישה עם המשפיענים על פני אנשי העסקים, כשגם הפגישה עם המשפיענים בוטלה לבסוף. לפי אותו גורם, אם ההסכמים בין ישראל לאמירויות ממוקדים בגישה כלכלית עסקית , זה צריך היה לקבל ביטוי גם בביקור הזה.

מדובר בין השאר באנשי עסקים ממשפחות אל-נאבודה ואל-טאייר, המשתייכות לשמונה המשפחות החזקות במדינה. שתי המשפחות האלה הן הראשונות שיזמו השקעות בישראל ורכישות של חברות שחלקן בתהליכי סיום.

בעקבות הביטול שלח אחד מבכירי חברת אל-נאבודה מכתב ללשכת שר החוץ, בשמם של כלל אנשי העסקים. בנוסח המכתב שהגיע לידי גלובס נאמר, כי משפחת אל-נאבודה היא מגדולות המשקיעות בישראל בעיקר בתחום הטכנולוגי כבר 25 שנה וביתר שאת מאז הסכמי אברהם. הכותב ניסה לשכנע את לשכת השר לקיים בכל זאת את הפגישה האמורה עם עבדאללה אל נאבודה ואל טאייר, ועם המנהלים הבכירים של חברות הענק RTA ו-DIWA.

גורם ישראלי בכיר, המעורה במגעים הדיפלומטיים והכלכליים עם האמירויות ומדינות המפרץ, אמר לגלובס כי כלל יסוד במגעים אלה הוא מתן יחס וכבוד, ובמקרה הזה בקודים של משפחות העושר נרשם עלבון. "לא שיבטלו את ההשקעות המתוכננות, אבל הם מצפים לקבלת יחס הולם מהממשלה החדשה, שתבין את הדרך לליבם של אנשי העסקים כאן. אם רוצים את ההון שלהם צריך לכבד אותם ואת הנוהגים המקובלים".

מלשכת לפיד נמסר כי הוא ומקבילו האמירתי נפגשו עם אנשי עסקים מהאמירויות שהוזמנו על ידי הממשל. לא נמסרה תגובה לביטול הפגישה עם אנשי העסקים הבכירים.

משרד החוץ מאיץ בשבועות האחרונים את המגעים לחיזוק הקשרים הכלכליים עם האמירויות' מתוך תפיסה כי הדבר יסייע לתוכנית היציאה ממשבר בקורונה, והבנה בחשיבות ההסכמים אסטרטגית וכלכלית. האירוע הזה מעיד שיש עוד מה לשפר בגישה כלפי מדינות המפרץ.

חתימה על הסכם כלכלי 

לבד מהסיפור הזה, הביקור של לפיד נחשב הצלחה, והממשלה באבו דאבי עשתה הרבה להראות זאת. הביקור סוקר בהרחבה רבה וראיון של לפיד עם סוכנות הידיעות וואם WAM פורסם בכלי תקשורת נוספים.

לפיד אמר לגלובס במהלך הנסיעה כי מטרתו העיקרית של הביקור כלכלית. "אנחנו בתקופה כלכלית קשה, עם צורך בפתרונות לגירעונות ולתקציבים, והתשובה היא פיתוח כלכלי - זה מה שקורה פה. הקשר עם האמירויות וההסכמים המדיניים והכלכליים הם 'ווין ווין' אמיתי. המטרה היא להרחיב את הקשרים הכלכליים והעסקיים ככל שניתן ולא רק באמירויות אלא למדינות נוספות גם כאלה שכרגע אין לנו קשרים עימן. כוונתו להרחיב את הקשרים האלה גם עם סודן והמדינות האחרות שעימן יש לנו קשרים מתחת לרדאר".

בין היתר מונח על השולחן הסכם בן המדינות, עליו חתמו שרי החוץ, שפרטיו המלאים הגיעו לידי גלובס. זהו הסכם מטריה כלכלי ומסחרי, שעקרונותיו נקבעו כבר בהסכמי אברהם הראשונים וכעת הגיע לפירוט. הממשלות נדרשות לאשרר את ההסכם לאחר החתימה כדי שייכנס לתוקף. ההסכם יישאר בתוקף לחמש שנים ויתחדש מאליו לפרקי זמן עוקבים של חמש שנים. מתאמי ההסכם: מצד ישראל - מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה ומהצד האמירתי - ענף סחר חוץ, משרד הכלכלה.

לצורך יישום ההסכם סוכם על הקמת ועדה כלכלית משותפת בראשות משרדי הכלכלה שתתכנס באופן עתי ותקדם את מימוש ההסכם בכל ההיבטים ובמגזרים הממשלתי, הציבורי והפרטי. כמו כן, הוועדה תדון ותבחן דרכים להגדלת הסחר והסרת חסמים לסחר.

בראיון לגלובס אומרת סאוסן חסון, מנהלת מחלקת כלכלה באגף מזה"ת במשרד החוץ, אומרת כי ההסכם מביא למיסוד התשתיות הארגוניות והמדינתיות לקשרים הכלכליים, שצומחים בקצב מהיר במיוחד. "זה מה שיאפשר לעסקים הבילטרליים להתקדם בקצב מהיר יותר, וגם ליוזמות והמהלכים הממשלתיים כמו פרוייקטים משותפים למחקר ופיתוח, חילופי משלחות, כנסים ועוד".

לפי משרדי הממשלה בשני הצדדים, היקף הסחר מחתימת ההסכמים בסתיו שעבר בין ישראל לאמירויות הגיע ל-2 מיליארד שקל - לא כולל שירותים ותיירות. ושני הסעיפים האלה מהווים תוספת של מאות מיליוני שקלים לכל הפחות. יותר מ-200 אלף ישראלים ביקרו באמירויות מחתימת ההסכמים, ואם נחשב הוצאה מינימלית של 500 דולר לאחד, הישראלים הוציאו שם 100 מיליון דולר

תחום השירותים גדול בהרבה - ורמז לכך ניתן לראות בנתוני מכון היצוא שלפיהם התחום הזה ובו למשל שירותי הגנת סייבר, פינטק, ועוד מגוון תחומים, תופס חלק גדל והולך בעוגת היצוא הישראלי. לפי סאוסן, שעמדה לצד לפיד בעת חתימת ההסכמים עם שר החוץ האמירותי, עד סוף העשור היקף הסחר בין האמירויות לישראל ימדד בעשרות מיליארדי דולרים.

דאגה לשת"פ עם קצא"א 

סוגיית ההסכם של קצא"א עם חברות באמירויות על הולכת נפט מנמל אילת לנמל אשדוד, הסכם שכבר מיושם בפועל, מדאיגה את האמירויות. בממשלה החדשה נשמעו קולות הדורשים לבטל את ההסכם, כך השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שזכתה לתמיכה משרים ושרות אחרים.

לפיד אמר לגלובס במהלך הביקור כי צריך ללמוד את הנושא. "אנחנו לא רוצים לפגוע בסביבה, יש לנו מעט מדינה לשמור עליה ואסור שיקרו עוד אסונות כמו בעבר (הדליפה בשמורת עברונה)".

גורם דיפלומטי באמירויות אמר לגלובס כי הסוגיה כמעט ולא נדונה בביקור הנוכחי, אבל לישראל הובהר כי ביטול ההסכם עשוי לפגוע בשת"פ בנושאי אנרגיה, המשתרע גם לתחום הגז, ובאפשרויות השקעה של חברות מהאמירויות בפרויקטים של תשתית אנרגיה בישראל. עוד אמר כי באמירויות מצפים כי הממשלה החדשה תעמוד בכל ההתחייבויות של קודמתה, וזו אחת מהן.