למה המשלוח שלי מחו"ל מגיע לפני המשלוח שלי מהארץ?

עד לפני קצת יותר משנה, המעבר לקניות באונליין, בין אם מצד הצרכנים ובין אם מצד בעלי העסקים, היה עניין של בחירה. יכולתי לבחור האם אני מעדיף לקנות את הבגדים שלי בקניון, ברחוב או באמצעות האינטרנט. בעל חנות החשמל בקצה הרחוב יכול היה לבחור האם למכור את מוצריו בצורה פיזית בלבד, או שהוא מעוניין להפעיל גם שירותי משלוחים ומכירות מקוונים. ואז הגיעה הקורונה.

תקופת הקורונה זירזה תהליכים בתחום האיקומרס, שלולא מגפה עולמית היו לוקחים עשרות שנים. החל מחנויות קטנות ועד לרשתות הענק הגדולות במשק, נחתה ההבנה בקרב בעלי העסקים כי חנות אונליין נדרשת וחשובה להמשך קיומה של פעילות עסקית, ואין מנוס מלהיכנס לעולם האיקומרס, בניית אתר מכירות, ניהול מלאים והקמת מערך משלוחים מתפקד ויעיל, רק שמערך המשלוחים בישראל ככלל, אינו מתפקד ואינו יעיל.

בכל הנוגע למשלוחים, ישראל נמצאת הרחק מאחור ביחס לשאר מדינות העולם, כאשר זמני המשלוח הבסיסיים ביותר של 3-5 ימי עסקים כפי שנהוג ברוב המדינות המערביות, מהירים משמעותית מהסטנדרט הממוצע הישראלי שעומד על 5-10 ימי עסקים.

באירופה ובארה"ב, למרות המרחקים הגדולים בין המדינות, זמני אספקת המשלוחים עומדים על 3 ימי עסקים, ורק במקרים חריגים יגיעו ל-5 ימי עסקים. במקרה של שילוח בינלאומי, מתחייבים ל-7-10 ימי עסקים/ כך שקורה מצב אבסורדי, בו משלוח שהוזמן מאתר בארה"ב לישראל, יגיע באותו הזמן ואף מוקדם יותר ממשלוח שהוזמן בתוך ישראל.

למה זה קורה?

הצמיחה המטורפת, בעידוד הקורונה, תפסה את הרשתות הגדולות לא מוכנות והובילה לבניית מערכי איקומרס לא נכונים, הבנויים ללא תשתית לוגיסטית הנדרשת על -מנת לעמוד בציפיות ובביקושים מצד הלקוחות.

כאשר המשלוחים מתקבלים במערכות של רשתות השיווק, הן נוהגות להגדיר באופן אוטומטי לחלוטין משלוח ארוך מדי מתוך ניסיון למזער תלונות צרכניות פוטנציאליות על עיכובים. בצד הטכני, מתקבלת הוראה במחסן הלוגיסטי שלרוב נמצא בקצה השני של הארץ. עובדי המחסן מלקטים את כל הפריטים הנבחרים, אורזים אותם ומעבירים לחברת השילוח - שגם אצלה מתחיל כעת תהליך שלם של איסוף החבילות למשלוח, הגעה למחסן הפצה, מיון חבילות לפי אזורים והפצה באמצעות שליחים. כל התהליך המסורבל הזה לוקח בין 5-10 ימי עסקים, ובחודשי החגים העמוסים יותר ובחודש נובמבר - חודש האיקומרס - זה כמובן יכול להגיע להרבה יותר מזה.

הצרכן - שכל רשת קטנה כגדולה מעודדת אותו בכל מקום אפשרי ברחבי הרשת לבצע רכישות אונליין, להיכנס לאפליקציה החדשה של הרשת ולבצע הזמנה אונליין מהספה בבית - יופתע לגלות כי את המכשיר החשמלי אותו חפץ לרכוש, הוא יוכל לקבל רק לפחות בעוד שבוע, כשזה לא בהכרח יהיה רלוונטי עבורו.

אז מה בעצם נותנת לי חוויית הרכישה אונליין? המתנה ממושכת? למה לא ללכת לקניון הקרוב ולחוות חוויית שופינג מלאה? כדי לענות על ציפיית ואהבת הצרכן לחוויית ה"שופינג", שהיא חוויית קנייה מיידית ומהירה, על הלוגיסטיקה מאחורי הקלעים לעשות חמישה צעדים קדימה ולשפר את עולם האיקומרס - להתקדם מבחינת התשתית ולעשות את כל השיפורים הנדרשים על-מנת להביא ללקוח הקצה את הזמנתו, עוד באותו היום.

כיצד ניתן לשפר את מהירות האספקה?

מה שלא השכלנו להבין כאן בישראל בכל הקשור לתשתית הלוגיסטית, הבינו ברחבי העולם כבר די מזמן. בארה"ב, למשל, רשתות גדולות מפעילות סניפים בכל המדינות כמחסנים לוגיסטיים קדמיים. כך שהזמנה שבוצעה על-ידי הלקוח, מגיעה אליו בהתאם לזמינות המלאי - שגם אותו ניתן לבדוק באפליקציות או באתרים של הרשתות - מהסניף הקרוב לביתו ולא ממרלו"ג בקצה השני של המדינה. בדרך זו מתאפשר זמן המשלוח המהיר, שיכול להגיע אפילו באותו היום, למרות השטח הגדול של כל מדינה ומדינה בארה"ב.

ישראל הקטנה טריטוריאלית יכולה בקלות לשנות את תפיסת המרלו"גים הישנה ולהתקדם לתפיסה חדשה של הפצה ללקוח היישר מהסניף הקרוב לביתו, דבר שמצד אחד ידרוש ניהול מלאי מדויק יותר, אך עם זאת צפוי להעלות את המכירות בכ-20%-30%.

בכל יום מצטרפים צרכנים חדשים לעולם האיקומרס, ולאחר הקנייה הראשונה הם חוזרים לבצע הזמנות אונליין שוב ושוב מעל ל-10 פעמים בשנה. מדינת ישראל כסטארט-אפ ניישן חייבת לעודד את המגמה שכבר מוטמעת עמוק ברחבי העולם המערבי ולספק את התשתית הלוגיסטית הנדרשת כדי לייצר מערך איקומרס מותאם לדיגיטל, מרגע ביצוע ההזמנה, דרך תהליך המיון וליקוט הפריטים ועד לרגע המשלוח לצרכן, שיכול לקבל את הזמנתו, כאמור, מספר שעות לאחר ביצועה.

הכותב הוא בעלים ומנכ"ל חברת המשלוחים GetPackage