בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2021, הזרימו המשקיעים בעולם 54 מיליארד דולר לאגרות חוב המתמחות בסוגיות סביבה, חברה וממשל (ESG), לעומת כמעט 68 מיליארד דולר בכל שנת 2020. במילים אחרות, מגמת ההשקעות האתיות נמשכת, והעניין של המשקיעים הולך וגובר. אך מה בנוגע לצרכנים עצמם, ולמנהלים והעובדים בחברות הנדרשות לגבש כיום תפיסה בנוגע להתנהלות לאור עקרונות ה-ESG?
חברת הייעוץ PwC ערכה סקר גלובלי בקרב צרכנים, מנהלים ועובדים בעולם, כדי לנסות להבין האם הציבור מעדיף לצרוך או לעבוד בגופים השותפים לקידום ערכי ה-ESG, ואף לשלם יותר עבור מותגים ומוצרים יותר בריאים, בטוחים, סביבתיים ובעלי מודעות חברתית. לפי הסקר, 83% מהצרכנים חושבים שחברות צריכות להיות פרו-אקטיביות בעיצוב פרקטיקות ESG, ולא תגובתיות בלבד.
ב-PwC בדקו גם האם ישנו הבדל בתפיסות של מנהלים או של עובדים כלפי שוק התעסוקה ותפקיד החברות. לפי הסקר, 86% מהעובדים מעדיפים לתמוך או לעבוד עבור חברות הפועלות או עוסקות בנושאים ערכיים בהם הם מתעניינים. 91% מהמנהלים אמנם חושבים שלחברות יש אחריות לפעול בנושאים הנוגעים ל-ESG, אך רק 28% מהמנהלים הם "טרנדרים" של ESG. כלומר, כאלו המדברים ופועלים אקטיבית לקידום אג'נדות ESG בחברות ובארגונים.
PwC בדקו 5,005 צרכנים, 2,510 עובדים ו-1,257 מנהלים בארה"ב, ברזיל, אנגליה, גרמניה והודו בחודשים מרץ ואפריל. על פי הסקר, צרכנים ברחבי העולם מעוניינים שחברות וארגונים ישחקו תפקיד משמעותי בהאצת נושאים הקשורים ב-ESG , כאשר יותר מ-75% מהצרכנים אומרים כי יתגמלו חברות שיעשו זאת.
48% מהצרכנים רוצים לראות יותר התקדמות בנושאים חברתיים
באילו אפיקי השקעה אחראיים מתעניינים הצרכנים, העובדים והמנהלים? בעוד שצרכנים ועובדים מודאגים משינויי האקלים וכן מהשאיפה הגלובלית להגיע לאפס נטו פליטות פחמן, חברות ומנהלים מודאגים יותר מענייני פרטיות ואבטחה ומחשיבים זאת כהשקעה מועדפת יותר. כמו כן, ממצאי הסקר מראים כי הנגישות לשירותי בריאות, בטיחות במקום העבודה ועמידה בתקנות - נמצאים במקומות הראשונים בדירוג מצד תחומי השקעה מועדפים מצד הצרכנים והחברות.
כמעט שלושה רבעים (74%) מהצרכנים טוענים שלחברות אמנם אכפת הרבה יותר מאיכות הסביבה כעת מאשר לפני עשור, אך כמעט אותו אחוז משיבים (73%) ציינו שהם מרגישים שאין מספיק השקעה בנושאים של גיוון והכלה. למעשה, 64% מהמנהלים אמרו בעצמם שהם מאוכזבים מכך שהתחייבויות בדבר גיוון והכלה לא עומדות בציפיות הרצויות.
למרות שהתחושה הרווחת בקרב מנהלים היא שהם מעודדים אג'נדות ESG, הצרכנים נותרו סקפטיים. הם מאמינים שלחץ מצדם, חשיבות מיתוג החברה והמוצר וכן סטנדרטים רגולטוריים הם אלה שדוחפים חברות לפעול בנושא ESG. יותר מחצי מהצרכנים (57%) אומרים שחברות צריכות לעשות יותר כדי לקדם נושאים סביבתיים (שינויי אקלים ובעיית מים), 48% מהצרכנים רוצים לראות יותר התקדמות בנושאים חברתיים (גיוון והכלה, וכן אבטחת מידע ופרטיות), ו-54% מצפים מהחברות לפעול יותר בנושאי ממשל תאגידי (עמידה בחוקים ורגולציות וטיפול בפערי השכר).
כיצד, אם כן, מיישמים אסטרטגיות ESG באופן יעיל? לפי הצרכנים, יש להשקיע בתמריצים כלכליים לצד טובין חברתי. מנהלים אומרים כי מינוי אנשים בתפקידים שעוסקים באחריות חברתית ומדווחים ישירות למנכ"ל היא דרך לקדם את ה-ESG, בעוד שעובדים סבורים שההתקדמות תבוא מתוך שילוב של נושאי ESG בתוך אסטרטגיית התאגיד.
האם ההשקעה בקרנות ESG משתלמת? משקיעים הוציאו 51 מיליארד דולר לטובת קרנות העוסקות ב-ESG בשנת 2020, והכפילו השקעות כאלה בתוך שנה. היתרונות ארוכי הטווח של קידום ESG ניכרים לעין עבור החברות עצמן גם. 92% מאנשי העסקים ענו שחברות עם התחייבויות למדיניות ESG יצליחו לעקוף את מתחריהן.
בטווח הקצר עדיין קיים אתגר. מנהלים אומרים שיש צורך באיזון צרכי השקעה לטובת צמיחה אל מול צרכי השקעה לטובת עמידה ביעדי ESG. כמעט 40% מהמנהלים ציינו שקיים היעדר בתקני דיווח וישנה מורכבות רגולטורית המהווים מכשול בקידום נושאי ESG, זאת לעומת חוסר בתשומת לב מצד ההנהלה הבכירה, בזמן או במשאבים. רבים אינם יודעים אחר איזה תקן דיווח יש לעקוב, ואינם יודעים עד כמה עליהם לחרוג מהסטנדרטים בכדי לעמוד בציפיות הגבוהות של הצרכנים והעובדים.
הקורונה עודדה צרכנות מוסרית יותר
האם הקורונה החלישה את האכפתיות הציבורית כלפי שרשראות אספקה נקיות, דאגה לכדור הארץ והתנהלות אתית מול עובדים? ב-PwC סבורים שההפך הוא הנכון, ושלאחר הקורונה דווקא ישנם יותר ויותר "צרכנים מצפוניים" שמוכנים לשלם יותר עבור מותגים ומוצרים שהם יותר בריאים, בטוחים, סביבתיים ובעלי מודעות חברתית. לפי הסקר, 76% מהצרכנים אמרו שהם לא יצרכו מחברות שממשיכות להתנהג כלפי העובדים, הקהילות והסביבה בארגון או בחברה, בצורה שלילית.
הסקר לא נערך בישראל. ערן רז, שותף ומנהל מחלקת Risk & Forensic ב-PwC, מסביר שהעולם מקדים את הזירה המקומית. לדבריו, "בארץ התמונה הרבה יותר שונה מאשר בעולם המערבי, והנושא הירוק או ההשקעות האחראיות עדיין לא תופסים פה נפח משמעותי ויותר נחשבים כטרנדים. בצד של הצרכנים הנושא עדיין נחשב נישתי וטרנד ירוק, ולא מקבל תשומת לב ראויה.
מאידך, החברות הישראליות הגלובליות שפועלות בחו"ל כבר שם ברמת המוכנות ונערכות כבר בשנתיים האחרונות, לרבות הקמה של יחידות ייעודיות וסקרי סיכונים לטובת קבלת הסמכות לדירוג ירוק, אשר יאפשר להן בהמשך לקבל אשראי ו/או לגייס אג"ח בריבית נמוכה. בתחום ההשקעות האחראיות אנחנו רואים שגופים מוסדיים רבים כבר אימצו מדיניות של השקעה אחראית, אבל נכון לעכשיו לא מדובר בזרם משמעותי של השקעות לצד מסלולי ההשקעה הקלאסיים. בנוסף, תחומי ההשקעה האחראית אינם מתייחסים עדיין לכלל האספקטים של ה-ESG: הסביבתיים, החברתיים והממשל תאגידי".
ערן רז, שותף ומנהל מחלקת Risk & Forensic ב-PwC / צילום: יח"צ
מהו ההסבר לכך להערכתכם?
"בארץ הנושא טרם תפס תאוצה, בעיקר בשל חוסר דחיפה מצד הרגולטורים. הנושא מתחיל לקבל תשומת לב מסוימת באמצעות חלק מהרגולטורים (הרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון) ורק החודש שר האוצר הודיע על אימוץ עתידי של מנגנון מיסוי פחמן, רגולציה שקיימת במעל 30 מדינות בעולם. אנחנו חושבים שהנושא צפוי להשתנות וישראל תיישר קו במוקדם או במאוחר עם הסטנדרט העולמי, בעיקר בשל המעורבות ההולכת וגוברת של ההשקעות הזרות בישראל ואיתם הסטנדרטים הבינלאומים שקשורים ברגולציה הירוקה. טריגרים נוספים לשינוי במגמה בארץ יכול להיות הפעלת חרם צרכני על חברות 'מזהמות' והטלת קנסות משמעותיים על חברות בינלאומיות שירתיע את הארגונים בארץ וידחוף את ההנהלות והדירקטוריונים לקדם תהליכים פנימיים בארגונים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
