האמריקאים מציינים את "ה-4 ביולי", יום העצמאות ה-245 שלהם באווירה של אופטימיות יחסית. רק באזור אחד של ארה"ב, סביב העיר לוס אנג'לס, התושבים נקראו לזהירות קורונה מיוחדת (מסכות במקומות סגורים, כדי להתחמק מפגיעתו הרעה של וריאנט הדלתא). בשאר ארה"ב, העצה המוסמכת היחידה מהמרכז למניעת מחלות מידבקות, היא שהמחוסנים אינם זקוקים לשום אמצעי זהירות, בפנים או בחוץ.
הנשיא ביידן, שהתבשם ביום ו' בנתוני תעסוקה מצוינים, הכריז, "הכלכלה מתקדמת והקורונה נסוגה". אמנם שיעור האבטלה עלה בחודש שעבר בעשירית האחוז, ל-5.9%, אבל זו עלייה טובה. היא מעידה שיותר אנשים מחפשים עבודה. בחודש מאי השתרר הרושם שהרבה יותר מדי אמריקאים נשארים בבית, ומחכים למענקי אבטלה נדיבים מן הממשלה הפדרלית.
בחודש שעבר, הרפובליקאים הטילו על פזרנותו של ביידן את האחריות להאטת קצב העסקת עובדים חדשים. ביום ו' רשת פוקס, מאין לה תחמושת עובדתית, נאלצה להסתפק בהקרנה מקניטה של טעויות קריינות של ביידן מן הטלפרומפטר. הוא אמר "דולרים" במקום "אנשים". חחח.
ביידן הרבה לדבר על "כדורים", זאת אומרת משחקי-כדור, שהם חלק בלתי נפרד של פגרת הקיץ באמריקה. האמריקאים יכולים לבלות את סוף השבוע הארוך (הכולל את יום שני, מפני שארבעה ביולי העז ליפול על יום ראשון) במשחקי כדור, ללא כל הגבלות, הוא אמר.
הנירמול התחיל, אבל...
ארבעה ביולי היה תאריך יעד פחות או יותר כללי לנרמול החיים באמריקה. ביידן קיווה שעד ארבעה ביולי יתחסנו 70% מן האמריקאים. זה אמנם לא קרה, ונשארו כמה מובלעות מסוכנות של חסרי-חיסון. אבל השבוע הנשיא ואזרחיו נוהגים כמו תם ונשלם משבר הקורונה.
הסקרים קצת פחות מחמיאים לביידן ממה שהיו בשבועות הראשונים של נשיאותו, אם כי זה בלתי נמנע. סקר אחרון של Ipsos מראה, כי הפופולריות של הנשיא עומדת על 55%, יותר מזו של דונלד טראמפ בנקודה כלשהי של נשיאותו. לפני ארבע שנים בדיוק, הפופולריות של טראמפ עמדה על 36%.
מקור הפופולריות הגדול ביותר של ביידן הוא טיפולו במשבר הקורונה (65% סומכים את ידיהם). אבל התמיכה בו נחלשת בשורה של עניינים אחרים. השניים הבולטים ביותר הם כלכלה וחוק-וסדר.
הסקר מראה, כי רק 35% מאמינים שהמשק "מתנהל בכיוון הנכון". 44% "מודאגים מאוד" מהמשך עליית המחירים. התמיכה במדיניותו הכלכלית של ביידן פוחתת אפילו בין הדמוקרטים. ניתוח של פלחים דמוגרפיים מראה, כי הירידה הגדולה ביותר, 11%, נרשמה בין דמוקרטים בני 40 ומטה. פלח שני שבו הנשיא מדמם הוא בני מיעוטים (בייחוד שחורים והיספאנים). אין פלא, בהתחשב בזה ששיעור האבטלה בין שחורים עמד בחודש מאי על 9.1%. הוא היה רק 5.1% בין לבנים.
חגיגת ניצחון בבית הלבן
כל זה עשוי בהחלט להיות זמני, אם תתאמת הציפיה להתאוששות דרמטית ברבעונים הבאים. הערכה מוקדמת של כלכלנים, באפריל, העמידה את הצמיחה הכוללת ל-2021 על 6.4%. הערכות קודמות דיברו אפילו על 7% עד 8%. תוקף ההערכות האלה הועמד בספק, כאשר התברר שבחודש מאי נוספו הרבה פחות מקומות עבודה מן הצפוי. אבל זה תוקן בחודש יוני.
ביום ו' הראו נתוני לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה הפדרלי, כי ביוני נוספו 850 אלף מקומות עבודה - התוספת הגדולה ביותר זה עשרה חודשים. כלכלנים ציפו לתוספת של 706 אלף. זה היה ההיפך ממה שקרה לפני חודש, כאשר הציפיות למיליון מקומות עבודה חדשים התבדו, והמספר בפועל היה 583 אלף.
הסיבה החשובה ביותר לשיפור היא ההתקדמות בחיסונים נגד נגיף הקורונה. פחת ב-900 אלף מספרם של המובטלים שלא יכלו למצוא עבודה בגלל הנגיף.
נתוני התעסוקה החדשים באו בזמן מושלם לנשיא, ערב ארבעה ביולי. ביידן הכריז בהישמע הנתונים, כי הם הטובים ביותר מאז 1984. הרוב הגדול של האמריקאים כנראה לא התרשמו מן הטריוויה הזו, אבל היא רבת משמעות בעיני ביידן.
בשנה ההיא הגיעה אל שיאה הגאות הקשורה בשמו של רונלד רייגן, הנשיא הרפובליקאי הפופולרי ביותר של זמננו, שמירר את חיי הדמוקרטים באופטימיות הנצחית שלו. הוא הבטיח להפוך את אמריקה ל"עיר זוהרת על הגבעה", דימוי תיאולוגי נוצרי השאול מדרשת ישו על ההר, בברית החדשה. ביידן אפילו השתמש במלים האלה עצמן בחגיגת ניצחון בבית הלבן.
ביידן זוכר, כי בשנה ההיא, 1984, רייגן נחל את הניצחון האלקטורלי הגדול ביותר בתולדות ארה"ב, ב-49 מ-50 המדינות. הדמוקרטים נאלצו לחכות שמונה שנים נוספות עד שחזרו לשלטון. אבל בשנה ההיא הם איבדו את התנופה הפוליטית, שבמידה רבה מעולם לא חזרה אליהם.
ההשוואה בין נתוני הצמיחה הנוכחיים לאלה של 1984 אמנם משרתת את צרכיו הפוליטיים של הנשיא, אבל היא מכאנית מעיקרה. ב-1984 הכלכלה התאוששה ממיתון באמצעות תרופות מרות: הריבית הגבוהה ביותר בתולדות ארה"ב בצירוף קיצוצי מס מפליגים. הפעם ההתאוששות היא טכנית. היא באה לאחר ירידה מסחררת בפעילות הכלכלית, שלא שיקפה מיתון או משבר, אלא הייתה תוצאה בלבדית של המגפה. אבל הנשיא יתבע אשראי, כי זה מה שעושים פוליטיקאים בחדשות טובות: הם טוענים לבעלות עליהן.
הנשיא, המהגרים וחיות המחמד
יש גם חדשות קצת פחות טובות, והן נוגעות לרושם שעושה ביידן בשני עניינים של חוק וסדר. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה בהיקף האלימות במרכזים העירוניים הגדולים של ארה"ב; וגדל במידה ניכרת היקף הכניסה של מהגרים לא חוקיים דרך גבולה הדרומי של ארה"ב עם מקסיקו.
סקר של מכון "האריס" ושל אוניברסיטת הרווארד, שהתפרסם בשבוע שעבר, הראה כי 68% חושבים ש"איתותים" מהבית הלבן הם המעודדים הגירה לא חוקית. 55% מן המשתתפים בסקר הביעו תמיכה במדיניות ההגירה המחמירה של הנשיא לשעבר טראמפ. טראמפ עצמו, העומד עכשיו בעיצומו של מסע התעוררות פוליטי, ביקר בשבוע שעבר בגבול, בחברת מושל טקסס, ולעג לממשל ביידן.
גם אם צילה של הקורונה סר מרוב חלקי אמריקה, ביידן דיבר ביום ו' על חששו "שחיים יאבדו". הוא אמנם אינו מצפה שהנגיף יחזור ויתפרץ, כפי שקרה לאחר פגרת הקיץ של השנה שעברה. יש די מחוסנים כדי למנוע את זה. אבל יש מיעוט לא מחוסן, והוא עלול לסבול מהתפשטות הווריאנטים.
הנשיא דיבר ללב של הלא-מחוסנים. גם אם הם אינם חושבים על עצמם, הוא אמר, מוטב שיחשבו על זולתם. הוא אפילו הפציר בהם לחשוב על חיות המחמד שלהם. "קראתי לפני כמה ימים שיש ספקולציה, שאפשר להדביק חיות מחמד בווריאנט החדש". אכן, יש ספקולציה כזאת.
מסביר הקורונה הלאומי של ארה"ב, ד"ר אנתוני פאוצ'י, הזהיר ביום ו' כי יש "כיסים" של לא-מחוסנים, בייחוד במדינות הדרום, שכמעט כולן נמצאות בשליטה מלאה של המפלגה הרפובליקאית (במובן הזה שהרפובליקאים מחזיקים בכהונות המושלים ושולטים בבתי המחוקקים). שם שיעור הלא-מחוסנים עומד על שליש ויותר, והוא אינו פוחת. מאז 27 ביוני, מספר הנדבקים היומי בפלורידה, למשל, הוכפל, ועמד ב-3 ביולי על 2,810.
_________________
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
