שלוש אוניברסיטאות בצפון: הפתרון המיטבי לצמצום פערים

עם הכרזת הממשלה החדשה על כוונתה להקים אוניברסיטה בגליל, נראה שסוף סוף ישנה הבנה למידת החשיבות העצומה של הקמת אוניברסיטה בגליל לקידום אוכלוסיית הגליל ולפיתוח הכלכלה במחוז הצפוני של ישראל. אוניברסיטה שתהיה בקרבת ריכוז האוכלוסייה הגדול שבגליל, בדומה למוסד בראשו אני עומד, לצד תשתיות מוכנות, תתרום באופן ישיר לכלכלת האזור ולרווחת כמיליון תושבים המתגוררים במרחק של כ-25 דקות נסיעה מן המכללה.

חשוב לזכור, הקמת אוניברסיטה באזור דליל אוכלוסייה תהווה בכייה לדורות, מאחר שריחוק ממרכזי האוכלוסייה הגדולים שבגליל ישליך על פיתוחה של האוניברסיטה ועל מידת תרומתה לקידום ולפיתוח צפון המדינה. ההחלטה על הקמת אוניברסיטה כרוכה בהקצאה תקציבית מתאימה על ידי הממשלה. עם זאת, ההשקעה הנדרשת איננה גדולה ולעומתה התמורה תהייה עצומה.

התקציב הכולל של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המוסדות האקדמיים בישראל מסתכם כיום בכ-12.5 מיליארדי שקלים בשנה, כשעל פי האומדנים הקיימים, בשלב הראשון של הקמת האוניברסיטה יהיה צורך להגדיל את ההקצאה לאוניברסיטת הגליל בסכומים זניחים המגיעים לכ-0.36% מתקציב זה, ובסוף תהליך ההתפתחות יגיע סכום ההקצאה לכ- 1.92% מתקציב הות"ת.

לדוגמה, במוסד בראשו אני עומד לומדים כיום כ-2,650 סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני, וכן עוד כ-700 סטודנטים במכינות קדם אקדמיות, כאשר תקצוב מדינה הכולל מגיע לכ-45 מיליוני שקל בשנה - סכום המבטא כמחצית מהתמורה לה היה זכאי המוסד במידה והיה מתוקצב כאוניברסיטה.

המשמעות היא שהפיכת מכללה בסדרי הגודל הזה לאוניברסיטה תתבטא בשלב הראשון בעלות תקציבית נוספת בסך של כ-45 מיליון שקל בלבד, ועם תהליכי ההתפתחות יגדל התקצוב עד שיגיע לממדי תקצוב הדומים לאלו להם זוכות האוניברסיטאות האחרות.

מאחר שתהליך הצמיחה הינו הדרגתי ניתן להעריך שאוניברסיטה בגליל תצמח ותגיע תוך עשור למוסד בו לומדים כ-10 אלפים סטודנטים. בהנחה שהצמיחה תהיה לינארית, ניתן לקבוע שבכל שנה יגדל התקצוב של המדינה בכ-15 מיליון שקל ובעוד כעשור יגיע בסך הכל לכ-240 מיליון שקל.

הקמת אוניברסיטה בגליל משמעותה הגדלת מגוון האפשרויות להשכלה אקדמית רחבה לאוכלוסייה הקרובה אליה, והתפתחות אקדמית הדרגתית שתוביל לאחר מספר שנים לביסוסו של מוסד אקדמי חזק שיהווה בסיס לפיתוח של הערים הסובבות אותו ופיתוח תעשייה, מסחר ושירותים מתקדמים באזור.

בכל מקום בעולם משמשת האוניברסיטה כאבן שואבת לסטודנטים המעוניינים ללמוד לקראת תארים מהמגוון שהיא מציעה. נהירה של סטודנטים לאזור מחזקת אותו כלכלית מהיבט של צריכת מוצרים ושירותים כגון: דיור, מזון, ציוד וכדומה, ומעלה את ממוצע השכלת האוכלוסייה הכללית באזור. בד בבד עולה ההכנסה הממוצעת של תושבי האזור, תהליך פיתוח שחל במהלך העשורים האחרונים בעיר באר שבע בעקבות הקמת אוניברסיטת בן גוריון ושצפוי להתרחש גם בגליל בעקבות הקמת האוניברסיטה.

אוניברסיטה רב קמפוסית היא לא פתרון רצוי

עוד ראוי לציין שקיימות בעולם אוניברסיטאות שניסו ליצור מיזוגים של מספר מוסדות כדי לשפר את מצבן ולייעל את השימוש במשאבים. עם זאת, מחקרים שנעשו על דגם זה של אוניברסיטאות רב קמפוסיות בעולם מלמדים כי הנזק הנובע ממודל ההפעלה של אוניברסיטה רב קמפוסית עשוי להיות רב בהרבה מהתועלת. אוניברסיטה רב קמפוסית נתפסת כעוינת יותר כלפי קבוצות מיעוט, הנטייה של הסטודנטים לנשירה היא גבוהה ושביעות הרצון שלהם נמוכה. מבחינה ארגונית, האקלים הארגוני במוסד רב קמפוסי נפגע בגלל הריחוק הגאוגרפי שבין הקמפוסים, עלולים להיווצר יחסים של חוסר אמון, היעדר אחידות בדרישות וקושי לעקוב אחרי הקריטריונים האקדמיים והארגוניים.

מאחר שבגליל המוסדות האקדמיים מרוחקים מאוד האחד מן השני, האפשרות המיטבית הינה להקים שלוש אוניברסיטאות נפרדות בגודל בינוני שאינן מתמחות בתחומי ההנדסה, ולכן תידרש בהן השקעה קטנה יחסית בהעברתן לסטטוס של אוניברסיטה. באוניברסיטאות אלו תחומי הלימוד יתפתחו בדומה למה שהתקיים באוניברסיטת חיפה (התפתחה ללא תחומי ההנדסה לאורך מסלול צמיחתה), והן יצמחו הדרגתית למוסדות שבהם ילמדו 6,000 סטודנטים בכל מוסד.

ניתן להעריך שההוצאה התקציבית הנדרשת בהקמת שלוש אוניברסיטאות נפרדות תתבטא בשלב הראשון בכ- 1.7 אחוזים מהתקציב הכולל המוקצה על ידי הממשלה בישראל לצורכי תקצוב ההשכלה הגבוהה ובטווח הארוך תגיע לכ-2.5 אחוזים מתקציב כולל זה. אין ספק שהקמת שלוש אוניברסיטאות ברחבי צפון המדינה תקדם את מחוז הצפון בקצב מהיר ותתרום לפיתוח אזורי מואץ ולסגירת פערים בהשוואה למרכז הארץ.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה ונשיא המכללה האקדמית גליל מערבי