שנתיים לאחר שארגון ה-FATF חייב את מדינות העולם להחיל את כללי איסור הלבנת ההון, מימון הטרור ומימון הפרוליפרציה (נשק להשמדה המונית) על נכסים וירטואליים ונותני השירותים בהם, מפרסם הארגון סקירה אודות היקף יישום המשטר על-ידי מדינות העולם והסקטור הפרטי וכן התפתחות הפעילות והסיכונים בתחום.
במסגרת הסקירה מציגים גורמים מהסקטור הפרטי הערכות לפיהן היקף הפעילות הנחזית כבלתי חוקית בזירת הקריפטו נע בין 0.3% ל-9.1% מסך הפעולות, ובין 0.2% ל-15.4% מסך הערך הכספי של העסקאות. הארגון צופה כי מדינות שטרם החילו את המשטר יהוו מוקד משיכה לפעילות עבריינית בתחום.
ארגון ה-FATF הזמין מספר חברות עסקיות העוסקות בניתוח השוק להציג את התובנות שלהן לגבי היקפי השימוש בנכסים וירטואליים באופן ישיר (העברות P2P), ללא מעורבות של מתווכים מפוקחים, והיקפי פעילות לא חוקית.
בנוגע להיקף הפעילות בנכסים וירטואליים בשנת 2020 המזוהה כבלתי חוקית, התקבלו הערכות על כך שכמעט 10% מהפעולות נגועות בעבריינות, וכ-15% מהערך הכספי של העסקאות. הארגון מדגיש כי למרות השוני בממצאי הניתוח, יש להתייחס אל הנתונים שהציגה כל חברה כרף תחתון, כיוון שהם מתייחסים רק לפעילות שזוהתה באופן מפורש כבלתי חוקית.
הסקירה כוללת התייחסות לפעילות ארגון ה-FATF בנושא הנכסים הווירטואליים במהלך השנה האחרונה, להתקדמות יישום החלת המשטר על-ידי מדינות העולם ויישום המשטר על-ידי גורמים בסקטור הפרטי, התייחסות להתפתחות שוק הנכסים הווירטואליים וסיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, הנובעים מפעילותו, וכן לאתגרים ושאלות שהתעוררו אגב יישום המשטר.
על-פי מידע שאסף הארגון, 52 מדינות מתוך 128 מדינות כבר החילו את משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור על נותני שירותים בנכסים וירטואליים (Virtual Asset Service Providers - VAPSs), ו-6 מדינות נוספות החילו חקיקה האוסרת על פעילות VASPs בשטחן. 26 מדינות נמצאות בשלבי החלת המשטר בחקיקה, ו-12 מדינות נוספות רק קיבלו החלטה ראשונית בנוגע להחלת המשטר, כאשר מחציתן החליטו לאסור פעילות כאמור בשטחן. 32 מדינות ציינו כי טרם קיבלו החלטה בנוגע להחלת המשטר, לצד עשרות מדינות אשר לא השיבו לסקר. הארגון סבור כי על כלל מדינות העולם לקדם החלה של המשטר במהירות, על-מנת לצמצם את סיכוני הפעילות בתחום ואת הארביטראז' הרגולטורי בין המדינות.
בישראל תיכנס לתוקף החקיקה הרלוונטית בנובמבר 2021, והיא כוללת צו איסור הלבנת הון אשר המחיל חובות על נותני שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים, לרבות זיהוי והכרת לקוח, ניטור ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אודות פעילות חריגה והחלת הTravel Rule בין פלטפורמות.
באשר לפעילות הסקטור הפרטי, הארגון מדגיש כי גם לאחר החלת משטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור, תחום הנכסים הווירטואליים המשיך בצמיחה מהירה, ולא נראה כי הפעילות הכלכלית הושפעה לרעה בשל החלת האסדרה על התחום, והחדשנות הפיננסית לא נפגעה.
זאת ועוד, הארגון סבור כי ייתכן שדווקא הוודאות הרגולטורית ואמצעי הבקרה המשמעותיים בהיבטי איסור הלבנת ההון ומימון הטרור שהוחלו ברמה הבינלאומית, מהווים גורם המקל על המשך הפיתוח העסקי והאימוץ הציבורי של הנכסים הווירטואליים.
עלייה בשימוש בנכסים וירטואליים למתקפות כופר והונאה
מבחינת ניצול לרעה לצורכי הלבנת הון ומימון טרור, הדוח מציין כי לצד התמשכות המגמות שנצפו בדוח הקודם, ישנה עלייה ניכרת בשימוש בנכסים הווירטואליים במתקפות כופרה והונאה. הארגון צופה כי היקף הפעילות בנכסים וירטואליים בתחום הכופרה (Ransomware) יגבר במהלך 2021, במקביל לעלייה ברמת התחכום של מתקפות אלה. כמו כן, הארגון צופה בחשש כי מדינות שטרם החילו המשטר יהפכו אבן שואבת לפעילות עבריינית בתחום.
באשר ההתקדמות ביישום המשטר על-ידי הסקטור הפרטי, הארגון מצא כי חלה התקדמות ביישום המשטר על-ידי נותני השירותים בנכסים וירטואליים. כן מצא הארגון כי חלה התקדמות בפיתוח סטנדרטים ואמצעים טכנולוגיים ליישום הדרישה להעברת פרטי הצדדים להעברת המטבעות הקריפטוגרפים בין נותני שירותים להעברת נכסים וירטואליים (ה-Travel Rule), אולם נראה כי טרם הבשילו פתרונות ליישום גלובלי אפקטיבי של ה-Travel Rule.
לדברי ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וראש המשלחת הישראלית לארגון ה-FATF, "שנתיים לאחר שארגון ה-FATF חייב את מדינות העולם להחיל את המשטר על נכסים וירטואליים, יחול בקרוב המשטר גם בישראל עם כניסתו לתוקף בנובמבר של צו איסור הלבנת הון המחיל חובות על נותני שירותים בנכסים וירטואליים. זהו צעד חשוב להפחתת סיכוני הלבנת ההון ומימון הטרור, לצידו יידרש פיקוח אפקטיבי על מימושו כדי לאפשר הכלה פיננסית ופעילות נרחבת של תעשיית הפינטק.
"הרשות לאיסור הלבנת הון, כגורם בעל מומחיות בינלאומית בתחום, עשויה להיות הגורם שייפקח על התחום לצד ובשיתוף-פעולה עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. בנוסף, אנו גאים לקחת חלק מוביל ומשמעותי בפעילות ארגון ה-FATF ובקביעת הכללים העולמיים בתחום. ברצוני להודות לצוות הרשות עבודתו המקצועית ותרומתו לקידום המשטר בישראל ובעולם".
"חייבים פיקוח על שוק הקריפטו"
בתוך כך, במהלך כנס לשכת רואי החשבון המתקיים היום באילת, אמרה ווגמן-רטנר כי "על-פי ההערכות של ה-FATF, כ-10% ממספר העסקאות בקריפטו משויכות לפעילות בלתי חוקית, ועד 15% מערך העסקאות ב-2020 שייכות לפעילות בלתי חוקית. ברור לנו שזה רק רף תחתון ולא ממצא, כי יכולת הניתור מוגבלת, אבל זה נותן אינדיקציה".
ווגמן-רטנר התייחסה לדוח שפרסם היום כאמור ארגון ה-FATF עם נתונים על האכיפה בתחום הקריפטו. "מדוח חדש שמפרסם היום ארגון ה-FATF עולה כי שליש ממדינות העולם אימצו חקיקת קריפטו והתחילו ליישם את זה, כולל עשרות מדינות שעושות פעילות אכיפה ופיקוח. שליש נמצאות בשלבי הכנסת החקיקה לתוקף, ושליש עדיין שוקלות את המהלך".
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון הוסיפה כי "הרשות כל הזמן עם עין פקוחה כדי לראות מה צופן העתיד, ורשת הבלוקצ'יין לא ממצה את הגורמים שאנחנו עוקבים אחריהם לאיתור עבריינות בקריפטו. יש רשתות נוספו שאנחנו עוקבים אחריהן ומנתרים את הפעילות שלהן. קשה להתחקות אחר הפעילות הבלתי חוקית, אבל אנחנו עושים את זה שוב ושוב. חייבים פיקוח על שוק הקריפטו. אנחנו בוחנים אפשרות שהרשות לאיסור הלבנת הון תפקח על שוק הקריפטו כדי לאפשר פעילות לגיטימית שם ולאתר את הפעילות העבריינית".
עבריינות כלכלית במגזר הערבי
ווגמן-רטנר התייחסה לאתגרים נוספים עמם מתמודדת הרשות לאיסור הלבנת הון וציינה כי בין האתגרים הללו השימוש במזומן והלבנות ההון במגזר הערבי. "חוק הגבלת השימוש במזומן השפיע לרעה על העבריינות הכלכלית במגזר הערבי. ראינו שבעקבות החוק היה מעבר דרמטי של כסף מהבנקים וממקומות שונים לצ'יינג'ים, לנותני שירותים פינננסיים. אנחנו רואים עלייה דרמטית במזומן בחברה הערבית, בחסות שוק אפור ושחור, ורואים גם תלונות מצד החברה הערבית על היעדר פעילות אכיפה בתחום ופועלים כדי לשנות את זה, ולבצע שם אכיפה".
לדבריה, "בחברה היהודית הפעילות שהביאה לירידה בעבריינות המאורגנת ובפשיעה הייתה אכיפה כלכלית. עכשיו כל גורמי האכיפה משלבים ידיים כדי לתקוף את העבריינות בחברה הערבית בכלים כלכליים. בחברה היהודית הצלחנו, וכעת זה אתגר לעשות את זה בחברה הערבית" .
עוד התייחסה ווגמן-רטנר לכך שהעבריינים זקוקים בימים אלה ליותר סיוע מגורמים מקצועיים, בהם רואי חשבון ועורכי דין, כדי לבצע עבירות כלכליות, וציינה כי הרשות מזהה בעיקר סיוע מקרב עורכי דין לעבריינות האמורה. "אנחנו רואים שעבריינים היום צריכים את עזרתם של אנשי מקצוע כדי להלבין הון, ואנחנו לא רואים סיוע של רואי החשבון לעבריינים הללו, ובאותה נשימה אנחנו כן רואים סיוע של עורכי דין לעבריינות הזאת".
עוד היא הוסיפה כי "בתקופת הקורונה אנחנו רואים שגם העבריינים עברו לעבוד מהבית, הרבה יותר נח וקל לעשות פעילות מקוונת. למה לשדוד בנק עם אקדח אם אני יכול לבצע גניבות באינטרנט. זה גם מתחבר לנכסים הווירטואליים ולפעילות העבריינית תוך שימוש במטבעות הללו. הכול מתחבר יחד. ברשות לאיסור הלבנת הון אנחנו מחפשים את הכסף, וברשות להגנת הפרטיות אנחנו מנסים לעזור לאזרח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
