המכשולים הוסרו: חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים יוצא לדרך

חוק הפיקדון ייכנס לתוקפו ב-1 בדצמבר השנה, ללא דיחוי, כפי שהחליטה השרה הקודמת להגנת הסביבה, גילה גמליאל. כך החליט היום (ב') בג"ץ, שדן בעתירת התאחדות התעשיינים ורשתות שיווק המזון בלשכת המסחר תל אביב והמרכז נגד ההחלטה להרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים לקראת סוף השנה. בתום דיון ממושך, הודיע בית המשפט כי אין בכוונתו להתערב בהחלטת השרה בעניין הפיקדון, והמליץ לעותרות לחזור בהן מהעתירה. לאחר התייעצות, החליטו העותרות למשוך את כל העתירות שהוגשו נגד החלת החוק.

העותרים לבג"ץ בסוגיה טענו שהשרה להגנת הסביבה חרגה מסמכותה וקיבלה החלטה בלתי סבירה שעה שהרחיבה את הפיקדון והחילה אותו על מכלי המשקה הגדולים. לטענת העותרת, מדובר במהלך שיפגע בצרכנים, ביצרנים וברשתות השיווק וכי השרה הסתמכה על חוות דעת כלכלית לא אובייקטיבית, כאשר הם עצמם מחזיקים בחוות דעת מנוגדת לכך. ואולם, כאמור, בית המשפט החליט שהחוק יקוים כלשונו, וכעת יידרשו היצרנים והקמעונאים להיערך ליישומו בתום השנה.

בדיון שהתקיים היום ציינו השופטים, כי החלטת השרה ניתנה בסמכות. נציגי המדינה הדגישו בדיון כי התקיים הליך מקצועי מקיף טרם קבלת ההחלטה, שבו הושם דגש על שיקולים סביבתיים של קידום המיחזור וניקיון המרחב הציבורי, ולא רק שיקולים כלכליים. עוד הודגש, כי החלת הפיקדון תביא לפי החוק להעלאת יעדי האיסוף מ- 55% ל- 73% (77% יעד דו-שנתי) בסופה של תקופת מעבר.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מברכת על ההחלטה, ומציינת ש"הרחבת חוק הפיקדון היא חלק ממלחמה במגפת הפלסטיק הכוללת שישראל לוקה בה. הוצאת הבקבוקים מהאשפה מפחיתה את נפח האשפה ומכניסה אותנו לעידן של מיחזור מואץ. הציפייה היא להפעלת העיקרון "המזהם משלם", כלומר שהיצרנים ורשתות השיווק שמייצרים את הבקבוקים, יהיו אלה שיהיו אחראים לאיסוף. ברשתות השיווק הגדולות יש לכך הגיון כלכלי, ואנחנו מבינים שהרשתות, למרות הבגץ, כבר נערכות לכך ובצדק. ברשויות החלשות, המשרד התחייב לסייע בפריסת התשתית התומכת לאיסוף ולמיחזור״.

לפי המשרד להגנת הסביבה, הרחבת חוק הפיקדון תביא לאיסוף מוגבר של 750 מיליון מכלי משקה גדולים, שרובם עשויים מפלסטיק, ותביא להגברת שיעורי המיחזור. לדברי זנדברג, "אני משוכנעת שאחרי עשור של דחיות ולחצים, הקרקע מוכנה לכניסת הפיקדון לתוקף. לאחר דחיית הבגץ, אני ממליצה לכל היצרנים להתחיל להיערך, כי החוק ייכנס לתוקף בדיוק ב-1 בדצמבר 2021".

"עתירה שנולדה בחטא"

בחודש אוקטובר, הכריז המשרד להגנת הסביבה כי חוק הפיקדון יורחב גם לבקבוקי משקה של 1.5 ליטרים ומעלה, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ארגון "אדם, טבע ודין", ולאחר התמהמהות של 4 שנים מהשנה שבה היצרנים לא עמדו ביעדי האיסוף שהוגדרו עבורם בחוק הפיקדון. החוק קובע כי אי-השגת יעדי האיסוף שהטילה הכנסת על יצרני המשקאות מובילה בהכרח לאחת משתי תוצאות. החלת הוראות חוק הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים או לחלופין, דחיית מועד תחולת החוק בצו. הנושא נתון בחזקתו של המשרד להגנת הסביבה, ואי לכך החליטה השרה להגנת הסביבה דאז, גילה גמליאל, להטיל פיקדון כדי לייעל את מערך האיסוף ולהוביל למיחזור משמעותי יותר של בקבוקים.

לאחר התנגדות עזה של היצרנים, בעת חקיקת חוק הפיקדון בשנת 2008, החליט הרגולטור להטיל פיקדון רק על בקבוקים קטנים, בעוד שלצורך איסוף הגדולים - הקימו היצרנים את תאגיד אל"ה, עליו הופקד לאסוף בצורה וולונטרית את הבקבוקים הגדולים ולהעבירם למיחזור. כדי לאפשר לרגולטור להתמודד עם אי-עמידה ביעדי האיסוף, נקבע בחוק מנגנון "טייס אוטומטי", המאפשר למשרד להגנת הסביבה להטיל פיקדון ללא הליך חקיקה נוסף, אלא בצו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

למרות זאת, בשנים האחרונות מערך האיסוף לא תפקד כהלכה. היצרניות לא הגיעו לשיעורי איסוף של 55%, כאשר בשנת 2016 הגיע שיעור האיסוף רק ל-43%. גם המדינה עצמה כשלה בתפעול ובפיקוח על הגופים בשטח: בחודש מרץ האחרון, קבע מבקר המדינה שבמשך עשור המשרד להגנת הסביבה לא נערך להטלת פיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, ושלמרות שישראל היא שיאנית בייצור פסולת, המדינה לא טרחה להקים תשתיות מיחזור ראויות ולא עודדה את הציבור למחזר.

עוד לפי המבקר, בישראל נעשה שימוש מזערי בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לייעל את תהליך האיסוף והחזרת דמי הפיקדון, ומרבית מכלי המשקה לא נאספים באמצעות המיחזוריות הפזורות בערים, אלא מחולצים מתחנות מיון האשפה. לפי נתוני המבקר, הציבור לא מדורבן למחזר, ולא נוהר למערך המיחזור הקיים. השתתפות הציבור באיסוף מכלי משקה גדולים באמצעות המיחזוריות ירדה מ-41% בשנים 2016 ו-2017 ל-33% ב-2019. לעומת זאת, הנטל על הרשויות בטיפול באותם בקבוקים, דווקא גדל ב-5% בין 2016 ל-2019.

עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר על ההחלטה: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט לדחות את העתירה נגד הרחבת חוק הפיקדון. עתירה שנולדה בחטא, מתוך רצונם של היצרנים להמנע מלשלם על הזיהום הסביבתי שהם יוצרים כבר שנים. היום ניתן לומר בבטחה שישראל מצטרפת למדינות המתקדמות בעולם ומביאה לציבור בשורה בדמות ניקיון המרחב הציבורי, מיחזור והפחתת הנזקים מבקבוקי הפלסטיק".