מדינה על מצוק זכוכית: דרושות נשים בעמדות הנהגה

בימים האחרונים סערו הרוחות סביב מינויה של אישה לתפקיד מנהלת רשות החברות. במקביל התבשרנו על מינויין של נשים כמנכ"לית משרד התפוצות וכמנכל"ית משרד החקלאות ועד היום משמח שיש מינוי של סך הכל תשע נשים בתפקיד מנכ"ליות של משרדי ממשלה.

מעבר למינוין של נשים ראויות לתפקיד, עתיד מדינת ישראל, ואולי עתיד העולם כולו, תלוי בכך שיותר נשים ישתלבו, לצד ועם גברים, בעמדות הנהגה כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות. נכון, שליש מהשרים בממשלת השינוי הן נשים - חידוש מרענן שלא קרה במקרה. נראה שמדינת ישראל הגיעה ל"מצוק הזכוכית" שלה.

"מצוק הזכוכית" (Glass Cliff) מתאר מציאות בה נשים מקבלות הזדמנות להנהיג דווקא במצבים שבהם הארגון נמצא במצוקה ומשבר. אמנם ניתנת לנשים אופציה להתקדם, אך הן מוצאות עצמן על פי תהום המצוק. מחקרים הראו כי בעוד הפרדיגמה הרגילה באיתור מועמדים לתפקידי ניהול בכירים היא "חשוב מנהל - חשוב גבר", הרי בחברות בנסיגה או במשבר התפיסה משתנה ל: 'Think crisis - think female', ויש נטייה מוגברת למנות נשים, בדיוק כמו שמונו כעת לממשלת השינוי. יתרה מזו, הממצאים מראים כי הנשים אכן תרמו יותר לשיפור בהישגי החברות במשבר.

זו המציאות במדינת ישראל , שחווה משבר משולב. משבר כלכלי - בעקבות נזקי הקורונה; משבר חברתי - של פערים המלווים בחוסר אמון, משבר בריאותי חריף, ומשבר חינוכי - בעקבות סגירת מערכת החינוך רוב שנת הקורונה.

בתקופות משבר נשים מנהיגות מביאות לתוצאות טובות יותר

מינוי הנשים כשרות בממשלה הוא בבחינת צעד ראשון, אך לא מספק. דרושות הרבה יותר נשים בעמדות הובלה, שיוכלו לפעול עם ולצד גברים לתהליכי השיקום והריפוי של ישראל. מחקרים מצאו כי נשים בעמדות ניהול בכירות משפרות ביצועים ומעלה ריווחיות עסקית. בנוסף בתקופות משבר נשים מנהיגות מביאות לתוצאות טובות יותר, כפי שניתן היה לראות במשבר הקורונה בארצות המונהגות על ידי נשים (ניו זילנד, דרום קוריאה, גרמניה ועוד).

ב-2019 אמי פלמור, המנכ"לית המצוינת של משרד המשפטים, כיהנה כאישה יחידה מתוך 29 מנכ"לים של משרדי ממשלה. בממשלה הקודמת מתוך 35 משרדי ממשלה רק ארבע כיהנו מנכ"ליות. קרן טרנר, מנכ"לית האוצר המרשימה, עזבה את תפקידה בשל חוסר הסכמות והתבטאויות בוטות מגדרית של השר. ישנו מספר כה מועט של נשים בעמדות מפתח, כאשר המשבר דורש ייצוג של כלל האוכלוסיה לפיתרונו.

למיעוט נשים - תופעת ה"אסימון" (token) - יש השלכות נוספות. מחקרים רבים מראים שכנשים במיעוט סביב שולחן קבלת ההחלטות - היכולת שלהן להשמיע קול ודעה אחרת, קטנה. אין די במנכ"לית אחת או מספר מצומצם של מנכ"ליות/סמנכ"ליות במשרדים קטנים, כדי לאפשר קולות מגוונים.

ייצוג אמיתי של מגוון הקולות והזוויות מחייב מספרים גבוהים של נשים בצמרת, בכלל התפקידים!

קריאת השכמה חד משמעית למינוי נשים לתפקידים ציבוריים בכירים

משבר הקורונה העמיק את האתגרים העומדים בפני מדינת ישראל, כאשר נדרש לסגל את המערכת הציבורית האיטית והכבדה לקצב השינוי ולעולם הממהר של המהפכה התעשייתית הרביעית. קצב השינוי הנדרש מואץ, וישראל חייבת להיערך!

זה מחייב הגמשת המערכות הרגולטוריות, הנגשת השירותים לציבור בדיגיטל, והאצת קצב ההסתגלות של המערכות הציבוריות. מדובר במאמץ גדול ששם את טובת וצורכי כלל הציבור במרכז. בריאות, איכות חיים ואושר הם זכות יסוד של אזרחי המדינה. מנהיגות וניהול של נשים מתאימים במיוחד לאיכויות הנדרשות היום להנהגת מדינת ישראל.

המצוק בו נתונה ישראל הוא קריאת השכמה חד משמעית למנות נשים לתפקידים ציבוריים בכירים - כמנ"כליות וסמנכ"ליות של משרדי הממשלה, החברות הציבוריות ויחידות הסמך הממשלתיות. זה לא פשוט, לא כי אין מועמדות - יש נשים איכותיות ומדהימות. אך לרוב הן לא נתפסות על-ידי השרים ובעלי התפקידים הבכירים בתור הבחירה המועדפת.

לסיכום, מנהיגות משותפת של נשים וגברים היא הדרך. לכך נדרשים הרבה יותר מינויים של נשים בעמדות המנהיגות והניהול הבכירות ביותר. נשים אלה, עם הגברים, יביאו לקבלת החלטות טובות יותר לעתיד מדינת ישראל. במובן הזה שיוויון הוא לא רק ערך וחזון, אלא הוא גם אמצעי חיוני ודחוף לקידום איכות החיים, הבריאות והאושר של כולנו. והזמן הנכון הוא עכשיו 

ד"ר מיכל חמו לוטם היא רופאה, מומחית במנהיגות, מחברת הספר מנהיגות 3.0, מרצה ויזמת סדרתית. מכהנת כמנכ"לית אושיה

פרופ׳ רונית קרק היא ראשת המגמה החברתית-ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה ומייסדת ראש מסלול "מגדר בשטח", לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, חוקרת מנהיגות ומגדר בקונטקסט בהקשר הארגוני ופסיכולוגית אירגונית שעובדת עם מגוון חברות במשק