הבורסה השיקה מדד נקי ממזהמים, אבל רק חברה אחת הרימה את הכפפה

בעוד חודשים בודדים, יתכנסו נציגי מדינות העולם בגלאזגו, ויציגו בכנס האקלים של האו"ם את ההתחייבויות החדשות שלהן במסגרת הסכמי פריז, ואת מפת הדרכים שלהן לאיפוס או הפחתת הפחמן בכלכלותיהן עד 2050. כדי למלא את ההצהרות בתוכן, נדרשות המדינות לרתום באופן מלא את המגזר העסקי והפיננסי לשינויים, וכך גם עסקים רבים לוקחים יוזמה בעצמם ומשרטטים את דרכם להפחתת הזיהום שהם יוצרים.

הנה דוגמה אחת: ענקית הרכב ג’נרל מוטורס הודיעה על הקמת קרן אקלים בסך 25 מיליון דולר, במטרה לטפל פערים שנוצרים בשל המעבר לרכבים חשמליים וטכנולוגיה בת קיימא אחרת. ג’נרל מוטורס לא לבד; טרנד ההשקעות אחראיות *(ESG) הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולם, עם למעלה מ-50 טריליון דולר נכסים מנוהלים, לאחר צמיחה של כמעט 40% בשנה.

הביקושים הגוברים להשקעות ESG הובילו לזינוק אדיר בהיקף הנכסים המנוהלים ע"י קרנות השקעה לפי כללי ESG. כיום, סך הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות וסל ESG לבדן כבר מתקרב לרף של 2 טריליון דולר, לאחר שברבעון הרביעי של 2020 נרשמה עלייה של 29% בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות הללו לכמעט 1.7 טריליון דולר. לפי התחזיות, 3% מה-GDP (תוצר לאומי גולמי) העולמי צפוי לזרום לכל המוצרים שיש להם ציון ESG גבוה, ולפי PwC עד שנת 2025 60% מכל הקרנות בעולם יעמדו בכללי ESG.

לחקות את המדד הירוק

בתחילת דצמבר השיקה הבורסה לניירות ערך, בשיתוף עם פורום "כסף נקי", את מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים, גרסה ירוקה למדד ת"א-125 הוותיק. המדד החדש כולל את המניות של ת"א-125 ללא מניותיהם של תאגידים פוסיליים.

  

הדרך היחידה להיחשף למדדים היא באמצעות קרנות נאמנות "מחקות", העוקבות אחרי המדד החדש, אך במשך כחצי שנה, לציבור כלל לא הייתה האפשרות להיחשף למדד, מפני שאף גוף מוסדי לא שש להתחקות אחר השאיפות הירוקות. לפני כחודש, בית ההשקעות מגדל שוקי הון הפך להיות הגוף המוסדי היחיד שבחר להנפיק קרן העוקבת אחר המדד החדש. לשם השוואה, למדד ת"א-125 הוותיק קיימות 16 קרנות מחקות.

בפורום כסף נקי פנו בחודשים האחרונים לכלל הגופים המוסדיים, וניסו לקדם מהלכים דומים לזה של מגדל, אך בינתיים - הגופים אינם נוהרים. "גופי השקעות היו סקפטיים לגבי הפתיחה של הקרן הזו. זה תהליך שיש לו עלויות, הוא כרוך בהתעסקות משפטית, וההשקעה מתחילה להחזיר את עצמה כשהיקף ההשקעות עובר כמה עשרות מיליוני שקלים. כרגע, הסכום שמושקע בקרן גבולי, היא בתחילת ההתרוממות שלה", אומר רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה וחבר בפורום כסף נקי. "גופים אמרו לנו שהם צריכים לזהות ביקוש גדול יותר מהצרכנים, כדי להבין שמדובר בצעד אטרקטיבי. הם יושבים על הגדר, ובמגדל היו מספיק החלטיים כדי לעשות את הצעד הזה".

מימרן מוסיף שהמודעות הנמוכה איננה רק בצד הצרכנים, וכי לתרדמת של השוק המקומי ביחס לנעשה בחו"ל, עלול להיות מחיר בהמשך. לדבריו, "רוב יועצי ההשקעות עדיין לא מכירים את הקרן הזו, ולא מכירים כלל את נושא המדדים הנקיים ממאובנים. 'בינתיים, הממשלה החדשה עומדת להטיל מס פחמן, וברור שבדיוק אותם משקיעים שלא ישקיעו השקעות מזהמות - הם אלו שלא ייפגעו ממס הפחמן. השוק עוד לא מעכל את זה. אני מקווה שנתחיל לראות את ההשפעה של זה על התמחור בבורסה בקרוב, ומי שהקשיב לנו יגלה שהוא חסך כסף ומנע הפסדים, ומי שלא - יגלה שהוא הפסיד".

בישראל אין הנחיות

השקעה במדד ת"א אקלים נקי מאפשרת העמדת משאבים כלכליים לאפיקי אנרגיה ירוקה, ותמיכה מצד שוק ההון ביעדי המעבר של המדינה לאנרגיה מתחדשת. נוסף לתשואה הסביבתית והחברתית שלו, נראה כי מדד האקלים הנקי מניב גם תשואה כלכלית נאה לאורך זמן. לפי סימולציה שביצעה הבורסה לפני השקת המדד, בהשוואה למדד ת"א-125, מדד אקלים נקי היה מניב בטווח של 5 שנים תשואה עודפת של כ-65% במצטבר, ובתקופה של 3 שנים תשואה עודפת של כ-14%. זאת, בדומה לביצועים של מדדי אקלים נקי ברחבי העולם, שמציגים תשואה גבוהה ממדדי הבנצ’מרק הרגילים.

גורם בכיר בשוק ההון מסביר כי "ראינו שיש פער גדול בין המחויבות ההצהרתית לעולמות ה-ESG, ובין הבשלות והביקוש אצל לקוחות הקצה - המשקיעים. אנשי שיווק מוכרים מה שקל, ולא מה שצריך לחנך עבורו את השוק. זה מסע לטווח ארוך. כשמחירי האנרגיה יתמתנו או יירדו, יכול להיות שיהיה בוסט למדד הנקי. זה עניין של זמן".

מדוע, אם כן, החליטו במגדל להשיק את הקרן המחקה? יוסי מבור, מנהל תחום ESG בחברה, מבהיר כי ההחלטה היא עסקית, בעיקר בהסתכלות לטווח ארוך. "יש בריחה של השקעות מחברות פוסיליות, והיכולת של החברות האלו לגייס השקעות מצטמצמת. אם החברות האלו לא יצליחו לבצע מעבר לאנרגיות מתחדשות, בטווח הארוך הן לא ישרדו.

חברות המאובנים הן חברות הטבק החדשות. בכלכלה זה אף פעם לא משתלם להיות הראשון, אלא אם כן הכתובת על הקיר, וזה המקרה. הציבור הישראלי עדיין לא מתעדף גבוה את משבר האקלים, אבל כשנגיע ל-45 מעלות בקיץ, גם הישראלים ישאלו את עצמם מה עושים עכשיו - לא רק הקנדיים. מבחינתנו זו חשיבה עתידית".

באירופה דוחפים ל־ESG

מדוע השינוי מעבר לים מתרחש מהר יותר? למודעות הציבורית, מצטרף הרגולטור, שדוחף את השווקים לאפיקי ה-ESG. כך למשל, מאוקטובר 2022 כל מוצרי ההשקעות ויועצי ההשקעות באירופה יהיו מחויבים להביא בחשבון שיקולי ESG. עבור גופים מוסדיים וקרנות אירופאיות, 50% מהחברות בנאסד"ק לא יהיו כשירות להשקעה. לא מן הנמנע שארה"ב, בהובלת הנשיא ביידן, תחל במרוץ ליישר קו עם הסטנדרטיים האירופיים. בארץ הנושא מצוי בחיתוליו. באפריל 2021 רשות ניירות ערך קראה לתאגידים ולחברות הציבוריות להתייחס בדיווחיהם לסיכוני ESG, אך מדובר בעניין וולונטרי בלבד.

מבור אומר כי "ככל שהרגולציה בגופים המוסדיים תהיה ברורה יותר, יהיה יותר ביקוש למוצרים כמו מדד אקלים נקי. מכיוון שהקריאה של רשות ני"ע לחברות היא למעשה הנחיה וולונטרית, סביר להניח שייקח הרבה זמן עד שיהיו מספיק חברות שיישמו אותה בפועל - ורק לאחר מכן יהיה ניתן להשיק מדדים מקומיים מבוססי כללי ESG. המשמעות היא שבשלב הנוכחי המדד הנקי מדלקים פוסיליים מהווה פתרון ביניים מאוד חשוב בחיבור השוק המקומי למגמה העולמית של השקעות אחראיות. זהו המדד הבורסאי היחיד שגורע חברות ממדד מוביל, ולמעשה בפועל מחרים את התעשיות המזהמות. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהעלאת המודעות לנושא בקרב כל מקבלי ההחלטות, ובכללם גופים מוסדיים ורגולטורים, במטרה ליישר קו עם ארה"ב ואירופה".